גם הורדת ריבית מצד בנק ישראל אינה מצליחה לעצור לפי שעה את ירידת הדולר, שאיבד היום עוד 0.934% לשער יציג של 4.029 שקלים. הפעם האחרונה בה נסחר הדולר ברמה דומה, היתה בתחילת אוקטובר 2000, כך שמדובר בשפל של יותר מ-6.5 שנים. בכך מיישר הדולר בישראל קו עם ביצועי הדולר בעולם, אשר נסחר כבר ברמה נמוכה של 1.36 דולר ליורו. בכך מרוחק הדולר רק ב-0.7% מרמה של 4 שקלים.
בבנק ישראל מעוניינים בדולר חזק יותר במטרה להגיע ליעד האינפלציה שעומד על 3%-1%, ולכן הוחלט להוריד את הריבית ב-0.25% ל-3.75% במטרה להחליש את אטרקטיוויות השקל.
"מפתיע ככל שיישמע הדבר, מחזורי המסחר נמוכים במיוחד. בנקים מקומיים מכרו דולרים והזרים רכשו, אולם כל זאת בנפחי דלים במיוחד" - כך אומר מנהל חדר עסקות מט"ח בבנק לאומי, אילן ויסקין.
ויסקין מציין כי נגיד בנק ישראל אמנם מעוניין לחזק את הדולר, אולם הוא משתמש רק בכלי אחד מתוך הכלים העומדים לרשותו - וגם זאת בצמצום. "בנק ישראל יכול להתערב בשלוש דרכים: התערבות במסחר, כלומר רכישת דולרים, דבר שהבנק הודיע כי לא יעשה", אומר ויסקין. "דרך שנייה היא להוריד ריבית - תהליך שמתבצע לאט ולכן לא משפיע. הדרך השלישית והאפקטיווית ביותר, היא שהבנק יאמר את דעתו או ישחרר הצהרה נוסח 'אני סבור שהדולר נמוך ונעשה ככל שביכולתנו כדי להעלות את ערכו'. בינתיים בנק ישראל נמנע מצעד שכזה".
אל תפספס
מדיניות ארוכת טווח
המטבע האמריקאי נחלש אתמול ב-0.4% מול היורו, לאחר פרסום נתונים גרועים בארה"ב. מכירות בתים קיימים בארה"ב נפלו בשיעור החד ביותר זה 18 שנה, ובטחון הצרכנים ירד בשיעור חד מהצפוי לרמתו הנמוכה ביותר זה שמונה חודשים על רקע חשש מפני התייקרות מחירי הדלק ומפני גידול במספר לווי המשכנתאות שלא יצליחו לעמוד בתשלומים. גם הליש"ט הבריטית, אשר נסקה בשבוע שעבר לרמתה הגבוהה ביותר מול הדולר מאז שנת 1981, הוסיפה אתמול 0.1% מול הדולר לרמה של 2.0032 דולרים לליש"ט.
בבית ההשקעות מורגן סטנלי העריכו כי הורדת הריבית לא תביא לתיקון מיידי בשער חליפין", כלומר לחיזוק הדולר. בבית ההשקעות מציינים כי "מדיניות הורדת הריבית לא צפויה להועיל בטווח הקצר, שכן התחזקות השקל היא תוצאה של שיפורים במבנה הכלכלה ושל שינויים מבניים, כך שמדובר בנתון שאין לו קשר ישיר לגובה הריבית".
במורגן אף טוענים כי הירידה במדד המחירים אינה מצדיקה הרחבה מוניטרית, כלומר הורדת ריבית, אשר עלולה להוביל דווקא ליצירת בועות ולתנודתיות יתר בעתיד, ולא בהכרח ליציבות.