גלעד יפת: "משפחה היא הרשת החברתית הכי טבעית שיש; אנשים רבים רוצים לגלות מהיכן הם הגיעו"

זו היתה רק שאלה של זמן עד שהרשתות החברתיות המשפחתיות ישתכללו, ועכשיו גם יזמי האינטרנט נכנסו למשחק. בישראל כמעט כל בוגר כיתה ז' זוכר את עבודת השורשים שלו לקראת הבר מצווה. פעם הלכנו לסבים ולדודות, רשמנו כל פרט במחברת וציירנו את העץ המשפחתי בעדינות ובדקדקנות. אבל העידן הזה לא יחזור. כשהילדים של היום יצטרכו להכין עבודת שורשים, סביר להניח שישתמשו באחד מארבעת האתרים הבאים:



geni האמריקאי; או familyecho,myheritage famillion הישראליים.



לכל אתר ניואנסים המיוחדים רק לו. דני רולס (34), היזם של פאמיליון לא אוהב כשכורכים בכתבה אחת את החברה שהקים עם המתחרות. מיי הריטאג' למשל. אולי בגלל שההבדל העיקרי בין השתיים הוא שפאמיליון אינה מחברת בין בני אדם לפי קשרי דם בעוד שמיי הריטאג' כן.



פאמיליון בונה אילנות יוחסין שמבוססים על שיטות מתחום הביואינפורמטיקה ועל התניות מתמטיות המופעלות בזמן מיזוג בין עצי משפחה. "זה מאפשר לנו להימנע מלקבל עצי משפחה פיקטיוויים. בכדי שתטען שאתה בן דוד של ביל גייטס, צריכות להתקיים עשרות התניות המאפשרות את המיזוג בין עצי המשפחה", אומר רולס.



החברה הוקמה לפני שנה, אבל את הרעיון לפאמיליון גילגל רולס כבר לפני שבע שנים. רולס מספר שהרעיון לחברה שלו נולד מחזיון שנגלה לו בזמן שביקר עם אשתו אצל גנטיקאית לצורך בדיקות לבנם הבכור. "הגנטיקאית הכניסה את הבדיקות שלנו - שכללו עצי משפחה שלי ושל אשתי - למגירה שתויקה תחת האות ר'. בחזיוני ראיתי את הדפים משתחררים ומתפזרים בחדר. פתאום הבנתי שכל עצי המשפחה מחוברים באמצעות רשת אחת. שנים עם הסתובבתי עם הרעיון הזה".



בגיל 25 פיתח רולס ערכה לימודית חדשנית לבחינות פסיכומטריות. לאחר מכן פיתח ערכה ללימודי שפה ותקשורת בין אישית. בהמשך פנה לפתח אתר אינטרנט לפגישות רומנטיות על בסיס אסטרולוגיה, מיזם שגרם לו לנשור מלימודי הנדסת איכות סביבה מהטכניון, אך המיזם לא התרומם. ואז עלה במוחו הרעיון להקמת פאמיליון. רולס הצליח לגייס צוות של משקיעים מוכרים ועובדים מוכשרים. בין היתר מדובר ביפתח כהן (מנהל טכנולוגי בחברה), בפרסומאי אילן שילוח, בעו"ד אילן כהן (משרד הפטנטים ריינולד-כהן) ביעקב בורק ועופר נאמן (אוורגרין), בג'ים מנזי (לשעבר יו"ר לוטוס), בג'ורג' חורש (יבואן טויוטה ואחד מעשירי ישראל) ובפרופ' מייקל פורטר מהרווארד. אגב, באוניברסיטה היוקרתית מתעניינים מאוד בפאמיליון, בעיקר בשל הפוטנציאל הגדול לחבר בין עצי משפחה שונים במטרה ליצור מאגר מידע רפואי מקיף. אם הדודה שלכם אלרגית לחציל, אביכם לדבורים והסבא לפריחת האביב - סביר לומר שאפשר לומר כמה דברים עליכם מבחינה רפואית. המשמעות של יצירת מאגר מידע קולקטיווי המאפשר לחבר את האנושות וליצור פרופילים רפואיים אישיים מסעירה את חוקרי הארווארד.



"למעשה אנחנו עושים רשת חברתית משפחתית", מסביר רולס את מהותה של פאמיליון. אחד הכלים המעניינים שפיתחה החברה קרוי Human GPS. רוצים לדעת עד כמה אתה קרובים לבראד פיט? אין בעיה: הכלי מאפשר לכל אדם לדעת מה מיקומו בעץ המשפחתי העולמי. בנוסף לכך, פאמיליון מאפשרת לחבר בין עצי משפחה משפות שונות ולהתאים בין אילנות יוחסין - גם במקרה של שגיאות הקלדה או טעויות באיות השמות. המודל העסקי של פאמיליון פועל בדומה לעשרות יזמויות אחרות בתחום הווב 2.0 - פרסום ושירותי פרמיום. העובדה ששילוח ממקאן אריקסון השקיע בחברה אינה צריכה להפתיע איש. רשת חברתית שכזו מאפשרת לפרסם לקהלי מטרה בדיוק רב.



"אנחנו מתכננים להציע גם פעילויות מסחר מקוון", מסביר רולס. אם יש לכם דה ז'ה וו לימי הדוט.קום העליזים - אתם לא לבד. אלו היו בדיוק ההסברים שניפקו חברות הבועה לפני חמש שנים, אבל רולס אופטימי. החברה מסיימת בימים אלו את פיתוח האתר ומפעילה פיילוט בישראל במסגרת פרויקט שורשים. "יש לנו שיתוף פעולה עם בית התפוצות ומשרד החינוך, ובשלב זה אספנו יותר מ-10,000 עצים ו-250 אלף רשומות של אילנות יוחסין של אנשים בישראל".







מי מופיע בתמונות המשפחה הישנות?



בניגוד לפאמיליון, במיי הריטאג' מתמקדי בתחום הגניאולוגיה ופחות בתחום הרשתות החברתיות המשפחתיות, אך גם להם חזון דומה ליצירת מאגר גניאולוגי עולמי שמשותף לכמה שיותר בני אדם. בעוד שבועיים צפויה החברה להשיק מהלך להעלאת התוכנה שלה ליצירת עצי משפחה ברשת (בדומה לסטארט-אפ ג'יני האמריקאי שגייס לאחרונה 10 מיליון דולר לפי שווי של 100 מיליון דולר). הטכנולוגיה המעניינת ביותר שפיתחה משמשת לזיהוי פנים לצורכי גניאולוגיה.



"לאנשים יש תמונות ישנות והם מתקשים להסביר מי מופיע בהן", מבהיר גלעד יפת, יזם החברה. "החזון שלי הוא ליצור מערכת שמאפשרת ללמוד את הפרצופים בתמונות ולזהות את האנשים. זו מערכת לומדת שמאפשרת לזהות אנשים שאינך מכיר", מסביר יפת. מיי הריטאג' הוקמה ב-2003 על ידי יפת, לשעבר אחראי על מוצרי אנטי-וירוס ב-BRM טכנולוג'יס (לימים קרן ההון סיכון BRM קפיטל). לאחר תקופה נוספת בת ארבע שנים כמנהל מוצרים בחברת באקווב, ביצע יפת תפקידים שונים עד שב-2003 הקים את מיי הריטאג'.



"גניאולוגיה היא תחביב מאוד רציני שלי. בדקתי את השוק וראיתי שיש לו פוטנציאל. רציתי להפוך את התחביב למקצוע. אנחנו חושבים שתחום הרשתות החברתיות הצליח מאוד בדגש על חברים או על הפן העסקי, אבל לא שמו מספיק דגש על הצד המשפחתי. ומשפחה היא הרשת החברתית הכי טבעית שיש. אנשים רבים רוצים לגלות מהיכן הם הגיעו", מציין יפת.



כיום מיי הריטאג' מציעה ארבעה מוצרים. היא מציעה רשת חברתית משפחתית ומאפשרת לכל אחד לפתוח אתר משפחתי ולהעלות אליו את אילן היוחסין, להזמין קרובי משפחה להפוך לחברים ברשת, לשתף תמונות, לנהל אירועים משפחתיים ואפילו לפרסם את "חדשות המשפחה". אילן היוחסין של החברה נקרא Family Tree Builder. זהו מוצר חינמי שמאפשר לבנות אילנות יוחסין ב-12 שפות. את אילנות היוחסין אפשר להעלות לאתר של מיי הריטאג' והוא כולל זיהוי פנים, אך הטכנולוגיה לזיהוי פנים עדיין לא נוספה לאתר של החברה. מוצר אחר הוא מנוע חיפוש לגניאולוגיה - MyHeritage Research.



"מנועי חיפוש רגילים לא יודעים לחפש בדאטה בייס של יד ושם או מאגרי מידע ייעודיים. הם מחפשים ומאנדקסים דפים רגילים", מציין יפת. לחברה יש גם מוצר של כיף: "פיתחנו אפליקציות דרך זיהוי פנים בהן כל משתמש יכול להעלות את התמונה שלו ולראות לאיזה סלבריטי הוא דומה. אפליקציה אחרת שפיתחנו מאפשרת לקבוע למי דומה יותר הילד, לאמא או אבא. זה מעניין לא מעט משפחות".



המודל העסקי של מיי הריטאג' הוא הכנסות מפרסום וממנויים בתשלום, "כשהמטרה היא לתת את רוב הפיצ'רים בחינם", מבהיר יפת, "ולגבות תשלום על פיצ'רים מיוחדים או על נפחי אגירה גדולים. משפחה עם אילן יוחסין של 100 אלף איש תצטרך לשלם על מנוי".



העלות נעה בין 36 ל-140 דולר לשנה. בשלב זה למיי הריטאג' יש לא פחות מאשר 12 מיליון חברים רשומים ו-150 מיליון רשומות של אילנות יוחסין. "העוצמה שלנו מאפשרת למשתמשים לבדוק אילו אילנות יוחסין מתחברים עם אילנות יוחסין אחרים".



בדומה לפאמיליון, גם מיי הריטאג' צברה אוסף מרשים של משקיעים, בהם אביב רייז, מבעלי אמפייר אונליין, ויובל רכבי, ממייסדי BRM ואחד המשקיעים בצ'ק-פוינט. משקיעה נוספת היא קרן ההון סיכון אקסל האירופית. עד כה גייסה מיי הריטאג' 5 מיליון דולר. ההשקה הקרובה של בניית אילנות יוחסין באונליין תאפשר למשתמשי מיי הריטאג' לעבוד בצורה הנוחה להם: ברשת או באמצעות התוכנה (Offline). לדברי יפת, לא מעט אנשים דווקא מעדיפים לבנות אילן יוחסין על המחשב עצמו ולא באמצעות אתר ברשת. "לבני 50 ומעלה קשה לעבוד ברשת. קשה להם לסמוך על הקונצפט להזין מידע אישי לאתר, כי 'מי יודע לאן זה יתגלגל'".



מסודוקו לעצי משפחה



יזם נוסף שמנסה להעלות על נס את תחום הגניאולוגיה ברשת הוא גדעון גרינספן, המוכר ממיזמי רשת אחרים שהקים, כמו האתר - websudoku.com אתר למשחק הסודוקו. באחרונה פיתח גרינספן את האתר החדש שלו, www.familyecho.com. "אני מגיע מכיוון קצת אחר. אני סבור שזה לא תחום שמעניין את כולם. הקהל הכללי שמתעניין בגניאולוגיה לא מעוניין להתעמק בכך. לכן בניתי אתר פשוט וקל לשימוש, ולא הכנסתי פיצ'רים מורכבים שקיימים בתוכנות גניאולוגיה אחרות. מהתגובות שקיבלתי הבנתי שהוא אכן קל לשימוש", אומר גרינספן. "פיתחתי אותו כי רציתי לדעת יותר על הדורות הקודמים של המשפחה שלי. המטרה שלי היתה לבנות מאגר מידע משפחתי שיישאר לטווח ארוך. זה מתבטא בכמה מישורים. העץ המשפחתי יכול להיות מאוחסן באתר עצמו, אבל אנחנו מאפשרים להוריד אותו גם למחשב. בנוסף אני משתף פעולה עם מוזיאונים, כמו למשל בית התפוצות, בכדי לאפשר לאנשים לשלוח את אילנות היוחסין שלהם ישירות למוזיאון".



מודל עסקי לא ממש מטריד את גרינספן. "אני מפתח עצמאי של אתרי אינטרנט, ויש לי משאבים. אני לא מודאג אם האתר ירוויח או לא כרגע. אני מניח שאם הוא יתפתח, אז ייפתחו אפשרויות שונות ויהיה אפשר ליישם מודלים עסקיים, אבל כרגע מה שמעניין אותי זה לבנות אתר עבור כל מי שרוצה להשאיר מידע לעתיד, ויעשה זאת בצורה נוחה מבלי שיחשוש שהמידע לא יישמר לטווח ארוך. אף גוף מסחרי לא יכול להבטיח את זה".