בין כל קולות הבכי והנהי על נפילת שער הדולר נפקד מקומו של קול אחד. זה ששואל איך זה שזה קרה רק עכשיו, ולא לפני שנתיים?
במחקר שנערך בביה"ס למינהל עסקים של המכללה למינהל לקראת כנס אמריקה-ביז, שייערך בתחילת מאי ויעסוק במערך העסקים שבין ישראל לארה"ב וקנדה, עלתה שאלה נוספת: זה הכל? האם 4 שקלים הם באמת הגבול? בלי ששמנו לב התהפכו היוצרות: הענק האמריקאי שקע לא רק בבוץ העירקי אלא גם בחובות; ישראל, לעומת זאת, אמנם מתבוססת עדיין ברפש, אך לפחות מתחילה לצאת מהמינוס.
לפני כעשר שנים, ב-96', היה הגירעון המסחרי לנפש בישראל בדיוק כפול מזה האמריקאי: היבוא לנפש בישראל היה גבוה בכמעט 1,500 דולר מהיצוא, בעוד בארה"ב היה הפער כ-750 דולר לנפש בלבד. באותם ימים עמד ראש הממשלה נתניהו והבטיח לקונגרס האמריקאי שעוד מעט לא נזדקק לסיוע האזרחי שלהם. אז זה נשמע מופרך. כיום זה נראה מובן.
כעבור עשור
עשר שנים חלפו והיוצרות התהפכו. הגירעון המסחרי הישראלי הכולל נעלם. במונחי גירעון ללא יהלומים הוא צנח למחצית. האמריקאי הממוצע, זה שאביו קנה רק Made in USA , חוגג - ושוקע במינוס, ובתוך כך צובר חובות עתק לסין, יפאן וגרמניה. ב-2007 צפוי הגירעון המסחרי לנפש בישראל להגיע ל-800 דולר - כמעט חצי מלפני עשור. האמריקאים, לעומת זאת, הציגו בשנה החולפת גירעון מסחרי מפחיד של לא פחות מ-3,000 דולר לנפש.
לפני שנים רווחה בישראל האמירה שכל תינוק בישראל נולד עם חוב. בתחילת שנות ה-90 הגיע החוב לנפש בישראל לשיא של 25 אלף דולר. לפי הנתונים העדכניים, התאומים שלי - עוד לא בני שנה - "חייבים" כל אחד "רק" 21 אלף דולר. הרבה? אולי. אבל הרבה פחות מה"מתנה" שהעניק ממשל בוש לכל תינוק אמריקאי. כי באמריקה הכל בגדול. לפני 15 שנה היה החוב לנפש בארה"ב פחות מ-10,000 דולר. לו היו ילדי אמריקאים, הם היו במינוס של 29,400 דולר כבר ביום לידתם.
יתר על כן, לפי נתוני המחקר אין סימנים לשינוי המגמה. אז נכון שהסיכויים שבקרוב בוש יבקש ערבויות מאולמרט עדיין נמוכים, אבל ביום העצמאות ה-59 של מדינת ישראל מסתמן והולך כי דיסניוורלד ומכירות סוף העונה בבלומינגדיילס עוד יכולים להיות אטרקטיוויים יותר מתמיד ל"שרוליק" והשקל שלו.
וליצואנים נזכיר שהיורו גבוה מתמיד, וכששער הדולר יורד, הין והיואן עולים, ואיתם כדאיות היצוא, והעיקר - שכללי המשחק השתנו בעשור האחרון, ושלחופש ולהשתחררות מכבלי הרגולציה יש מחיר. בנק ישראל, גם אם היה רוצה בכל מאודו לסייע להם, נמצא בנבצרות תמידית, קצרה ידו מלהטות את גלי הכלכלה. אם עצמאות פירושה חופש, אז "חופשי זה לגמרי לבד".
הכותב הוא חוקר בבית הספר למינהל עסקים במכללה למינהל