אדגר ברונפמן הבן - יו"ר וורנר מיוזיק גרופ - נתבע על ידי יועצו משכבר הימים ריצ'רד סניידר ב-100 מיליון דולר

אדגר ברונפמן הבן, יו"ר וורנר מיוזיק גרופ, נתבע על ידי יועצו וידידו משכבר הימים, ריצ'רד סניידר. סניידר טוען כי ברונפמן מסרב לשלם לו על עזרתו ברכישת חברת המוסיקה לפני שלוש שנים. סניידר דורש פיצוי של 100 מיליון דולר.



סירובו של ברונפמן לשלם לסניידר מכינה את הבמה לדו קרב בלתי רגיל בין שני שחקנים מובילים בנוף המדיה הניו יורקי.



סניידר, לשעבר ראש ענקית המו"לות סימון אנד שוסטר, טוען בתביעה כי הסכים לעזור לברונפמן בסוף 2001 ליצור חברה אשר תתכנן את עסקת ההשתלטות, שעליה הובטח לו פיצוי הוגן ורווחי. שיתוף הפעולה הוביל ישירות לרכישת וורנר מיוזיק מבעליה הקודמים טיים וורנר עבור 2.6 מיליארד דולר. אז, לטענת התביעה, התנהג ברונפמן בצורה "חסרת כבוד ובלתי חוקית" בכך שסירב לשלם לסניידר פיצוי עבור עזרתו.



עורך דין של ברונפמן, אורין סניידר (אין קשר לתובע), אמר כי התביעה חסרת שחר וכי "דיק סניידר לא עבד על עסקת וורנר מיוזיק ומעולם לא היה קיים הסכם פיצויים".



מסמכי התביעה מרמזים כי ההסכם היה בתחילה הסכם בעל פה בין שני ג'נטלמנים וכי לא נכתב דבר על הנייר. עם זאת, התביעה טוענת כי ברונפמן מעל במסמכים עסקיים וגנב מחשב שהיה שייך לסניידר - חפצים אשר היו יכולים להמציא את הראיות התומכות בהאשמות.



לטענת התביעה, ברונפמן הרוויח באופן אישי 500 מיליון דולר מעסקת וורנר. בנוסף, פנה ברונפמן לסניידר, דמות מכובדת בוול סטריט, לאחר ששמו הוכתם בתעשיית הפיננסים עקב כשלון ב-2000 במיזוג בין סיגרם, מיזקקת האלכוהול שהיתה בבעלות משפחת ברונפמן, לקונצרן המדיה הצרפתי ויוונדי.



התביעה טוענת כי יחדיו, שני הגברים גרמו להצלחת העסקה עם הרכישה של וורנר מיוזיק, ביתם של אמנים כגון ה"רד הוט צ'ילי פפר", ג'יימס בלאנט ועוד. ברונפמן אמר בתגובה, כי היה סוגר את העסקה "בעזרתו של סניידר או בלעדיה".