אתם עובדים במקום עבודה מסודר, אצל מעסיק גדול שמשלם כל חודש בזמן; יש לכם [[פנסיה], החזר על נסיעות וימי חופשה שנספרים בקפדנות. לכאורה, אתם חיים בעולם החלומות של השכירים: נהנים מהיכולת להקטין ראש ולא לעקוב בכל יום אחר חשבון הבנק.
אלא שבדיקת MarkerWeek שנערכה לקראת 1 במאי מעלה כי שכירים רבים כלל אינם מודעים לכך שמעסיקים רבים פוגעים בזכויותיהם. אחת הסיבות לכך היא שהמעסיקים לא תמיד צריכים לעבור על החוק בשביל לנצל את השכירים - פעמים רבות הם פשוט מותחים את גבולות החוק עד לקצה, ומשתמשים במגוון כלים כשרים כדי להתעלל בתלוש המשכורת של העובדים. התוצאה: השכיר שנרדם בשמירה מוצא את עצמו בסוף החודש עם משכורת נטו מכווצת.
קחו למשל את העובדים ה"שעתיים", שמתוגמלים לפי שעת עבודה. בעבר היה מקובל כי עובד שעתי מועסק לתקופה מוגבלת - למשך פרויקט חד פעמי או כמחליף זמני לעובד חולה. "היה בכך מוטיב של ארעיות", אומר היועץ המשפטי של עמותת קו לעובד, ד"ר יובל לבנת, "אבל היום זה השתנה לגמרי. יש עובדים שמקבלים שכר לפי שעה במשך חודשים ושנים, כשלצדם מועסקים עובדים אחרים בשכר חודשי. ההבדלים בין שתי הקבוצות גדולים: העובדים השעתיים סובלים מפגיעות רבה בכל הקשור לזכויות שלהם".
ממה נפגעים בדרך כלל העובדים השעתיים?
לבנת: "יש הסכמים קיבוציים שקובעים כי גם עובדים שעתיים זכאים לדמי חגים, אבל זה לא תמיד מתקיים; חוק הודעה מוקדמת קובע כי עובד שעתי יכול לקבל התראת פיטורים קצרה יותר לעומת עובד שמקבל שכר חודשי; אם העובד השעתי תובע את המעסיק על אי תשלום שכר, הוא צריך להוכיח כמה שעות עבד - בניגוד לעובד חודשי, שנהנה מכך שנטל ההוכחה נופל על המעסיק; וזאת רק רשימה חלקית. באופן זה, עובדים שעתיים רבים מקבלים שכר נמוך בצורה משמעותית מזה של העובדים החודשיים, ומרגישים מנוצלים - בצדק".
בעמותה מסבירים כי עובד יכול לקבל שכר שעתי למשך תקופה מוגבלת בלבד. "לא יכול להיות שעובד יועסק כך במשך שנים", אומר לבנת. האפליה בין העובדים מתחדדת כשעוסקים בכאלה שעובדים כתף אל כתף עם עובדים של קבלני כוח אדם, או עובדים של חברות שירותים שונות.
"זה נהיה יותר ויותר מתוחכם", מספר לבנת. "לפחות בכל הקשור לעובדי כוח אדם, יש חוק שחל במגזר הציבורי שמאפשר השוואת תנאים. אלא שאפילו המדינה למדה איך לעקוף את זה - היא אומרת: 'אני לא מעסיקה עובדי חברת כוח אדם - אני משתמשת בעובדים של חברה שמעניקה שירותים'".
ומה קורה כשהפגיעה בעובדים מתבטאת רק בשקל או שניים בחודש? לעתים, דווקא כשמדובר בחברות ענק, יש נטייה לפגוע בעובדים רבים בקנה מידה קטן - פגיעה שמצטברת לרווח משמעותי למעסיק. "החברות הגדולות מרמות לפעמים בסכומים מאוד קטנים, כאלה שאף עובד לא ירוץ לתבוע אותן בגינם באופן עצמאי", אומר לבנת. "בגלל שמדובר בחברות שמעסיקות הרבה עובדים, הרווח שלהן גדול מאוד. הפתרון הוא לכאורה תביעה ייצוגית, אלא שאנו נתקלים בהתנגדות של בתי הדין, שמקשים מאוד על אישור התביעות האלה".
חפיפה בתשלום
ואולם, גם משכורת שמשולמת כדין עדיין לא מבטיחה שהשכיר יקבל את כל מה שמגיע לו. חלק מהמעסיקים מוציאים דרכים להעניש עובדים שאינם מעוניינים להמשיך בעבודתם תקופה ארוכה - ואחת השיטות העתיקות בספר מאפשרת למעסיקים להטיל קנסות על העובדים. לפי לבנת, "יש פסיקה שאוסרת על הטלת קנס שרירותי על עובד - אז עכשיו קוראים לזה הכשרה. אומרים: 'אני מכשיר אותך, ולכן אם תתפטר לפני שהשלמת שנת עבודה תשלם לי 2,000 שקל בעבור ההכשרה'".
איך זה בא לידי ביטוי?
"אנחנו מגיעים למצבים אבסורדיים, בהם כל חפיפה הופכת להכשרה. צריך להבין: הכשרה מוגדרת כהענקה של כישור מיוחד לעובד, שיש לו ערך עבור העובד ושאותו הוא יכול לנצל גם בשוק החופשי. הגיע אלינו סיפור של עובדים בחברת נסיעות גדולה, שכחלק מתפקידם נדרשו ללמוד להשתמש בתוכנה הפנימית של החברה. זה מקרה ברור של חפיפה, ובכל זאת, כשעובד לא השלים שנת עבודה בחברה, נקבע כי עליו לשלם קנס למעסיק. כך כובלים את העובד לחברה, וזה מאוד בעייתי".
הקנסות, אגב, אינם רק צרה של שכירים, ומשרד התמ"ת מטיל מעת לעת קנסות מינהליים על מעסיקים שלא פעלו כנדרש. אלא שלדברי קו לעובד, התמ"ת מסרב לפרסם את שמות המעסיקים האלה. "יש כאן היעדר שקיפות מטריד", טוען לבנת. "בסופו של יום מתפרסמים רק כתבי האישום, וגם זה רק בעקבות עתירה שהגשנו. אבל מה לגבי הקנסות? בעניין הזה הגענו לפשרה עם התמ"ת, ונקבע שהמשרד יעביר לנו דיווח על 15% מהמקרים. אך גם את זה הם לא עושים, ולמעשה לא עומדים בהסכם".
בתגובה לטענה זו של קו לעובד אומר אלי פז, סמנכ"ל בכיר במשרד התמ"ת, שמשמש כראש מינהל הסדרה ואכיפה: "אני מאוד מעריך את העבודה שהם עושים, אבל יש להם תכונה יהודית להפוך את הסביבה ללא נעימה".
כמה שמות של מעסיקים שקיבלו קנסות מינהליים אתם מעבירים לקו לעובד?
פז: "אני לא רשאי להעביר להם שמות. האינטרס שלי הוא לפרסם, כי הפרסום הוא הפעולה המונעת הטובה ביותר. אני לא צריך שהם יסבירו לי את העניין, כי אני בעדו יותר מהם. אבל הוסבר לי כי מבחינת החוק אני חשוף לתביעות. זה חלק מהדברים שאני לא אוהב. אמרתי לקו לעובד: 'תשתחררו. הצלחנו להביא את משרד האוצר להסכמות מהפכניות, שאם יתממשו תתרחש מהפכה מאוד משמעותית. עזבו את הנושא הזה'".
עושק קבלני
תפקידו של מינהל הסדרה ואכיפה בתמ"ת הוא אכיפת חוקים סוציאליים. למינהל יש שתי זרועות: זרוע רגולטורית, שתפקידה להנפיק רישיונות בתחומים שונים לקבלני כוח אדם, לשכות עבודה פרטיות, עבודת נוער, מעסיקים שרוצים לפטר נשים בהריון ועוד; וזרוע העוסקת באכיפה הפלילית: שם דואגים לפקח על שכר מינימום, חוק שעות עבודה ומנוחה ועוד.
המינהל מונה כעת 40 עובדים, אבל לדברי פז, לאחר שהממשלה הציבה לעצמה את המלחמה בעוני כיעד, צפוי המינהל לגדול ל-160 עובדים בתוך שנה.
מה התלונה השכיחה ביותר שמגיעה אליך?
"[[שכר מינימום]], כשמרבית המתלוננים מועסקים בענפי השירותים. בהיי-טק, גם כשפוגעים בזכויות עובדים, מדובר בפגיעה בזכויות דה-לוקס: העובד חושב שהגיע לו 12 אלף שקל בחודש, אבל הוא קיבל רק 10,000 שקל. אני לא מזלזל בתלונות האלה, אבל אני מסתכל אחרת על אדם שהיה צריך להשתכר 4,000 שקל בחודש אך קיבל בסופו של יום רק 2,000 שקל. בשני המקרים מדובר בעיוות, אבל ההבדל בין שני העובדים האלה הוא תהומי".
פז מעריך כי בענפי השירותים יש כ-300 אלף עובדים שכירים שזכויותיהם נפגעות. לדבריו, חלק גדול מן הפגיעות האלה מתרחשות בשדה הציבורי. "נניח שמחפשים קבלן שמירה", הוא מסביר. "התקבלו שתי הצעות: אחד מציע לספק את העבודה בעלות של 100 אלף שקל, והשני בעלות של 80 אלף שקל. ברור שעם פער כל כך משמעותי, העובדים יקבלו אפס קצהו של מה שמגיע להם, כי הקבלן לא מתכוון לשדוד מקופת הבר-מצווה של הילד שלו את הכסף ולשלם לעובדים. הבעיה היא שפעמים רבות נבחר הקבלן הזול, והציבור - ובמקרה הזה העובדים - הם אלה שנפגעים".
"השכיחות של שימוש בקבלני משנה הולכת וגדלה", מוסיף פז. "השיטה שלהם - לדפוק את העובדים ללא נקיפות מצפון - נהפכה לנוראית. אני לא רוצה לומר שבמובן הזה אנחנו מדינת עולם שלישית כדי שלא לבייש את מדינות עולם שלישי. הלנות שכר, העלמות זכויות, שימוש בכלים מעוותים כמו קנסות לשומרים - זה נמצא בכל מקום".
שכר פיקטיווי
מגזר השמירה, מתברר, מככב בראש רשימת העובדים המקופחים: פז מספר כי שומרים רבים לא זוכים לכל זכויות הפנסיה שלהם - וגם בקו לעובד אומרים דברים דומים. ההסבר לכך נעוץ פעמים רבות בשטח אפור שקשה לבצע בו אכיפה: אי מתן תלושי שכר או קבלתם באיחור.
עוה"ד רחלי אידילביץ וטל חיון מקו לעובד כתבו בעניין מאמר מקיף, שמסביר כי המעביד מחויב על פי החוק לתת לעובד תלוש שכר מפורט, אך מעבידים רבים מתעלמים מחובה זאת. בחלק מהמקרים, העובד לא יקבל את התלושים גם לאחר שביקש אותם מהמעביד.
לדברי אידילביץ וחיון, היעדר התלושים יכול לגרום לעובד בעיות מסוגים שונים: באופן כללי, העובד זקוק לתלושים כדי להוכיח שעבד אצל מעביד מסוים, מה היה היקף המשרה, מה היה השכר החודשי, אם קיבל תשלום בעד שעות נוספות, אם הופרשו עבורו תשלומים לביטוח לאומי, אם נוכה מס הכנסה ואילו זכויות סוציאליות, אם בכלל, שולמו עבורו על ידי המעביד.
לדוגמה, עובד שפוטר לא יוכל לקבל [[דמי אבטלה]] מבלי שיציג תלושי שכר במוסד לביטוח לאומי. כמו כן, עובד שלא עבד שנה מלאה ומבקש לערוך תיאום מס הכנסה, לא יוכל לקבל החזר מס מבלי שיציג תלושי שכר - גם אם בפועל נוכו לו סכומים גבוהים מאלה שהיה צריך לשלם.
בעבור חלק מן העובדים, עבודה ללא תלושי שכר אינה מעוררת בעיה בתקופת עבודתם, אבל בעיות רבות יכולות להתעורר גם כעבור כמה שנים. לדוגמה, המוסד לביטוח לאומי יכול לפנות לעובד ולדרוש הוכחה שנוכו עבורו תשלומים לביטוח לאומי בשנים קודמות, וללא התלושים אין לעובד אפשרות להוכיח זאת. במקרה כזה, המוסד לביטוח לאומי יכול לתבוע מהעובד תשלום מצטבר בגין מספר שנים, וכן להטיל עליו קנסות. כל זאת - בגין דבר שאין לעובד כל שליטה עליו.
גם קבלת התלוש לא תמיד מבטיחה שהכל מתנהל כשורה: בעמותה מסבירים כי חלק מהמעסיקים כוללים בתלוש רכיבים פיקטיוויים, שאינם משקפים את המציאות. למשל, חלק מן המעסיקים מוסיפים בתלוש תוספות מופרכות כגון החזרים לא ריאליים בגין הוצאות נסיעה. באופן הזה, שכר הבסיס הוא למעשה נמוך יותר מזה שסוכם עם העובד. כאשר שכר הבסיס נמוך יותר, גם הבסיס לחישוב פיצויי הפיטורים, ערך יום חופשה, ההפרשות לפנסיה ולביטוח מנהלים וכו' נמוך יותר - והדבר פוגע בעובד.