20 שנה לאחר שנכנסו ברעש גדול לקניונים ונחשבו לעוגן מרכזי, נהפכו בתי הקולנוע לנטל על הנהלות המרכזים ולזוללי שטחים יקרים, ובזה אחר זה הם מוצאים אל מחוץ למתחמי המסחר. חברת תיאטראות ישראל סגרה באחרונה את בתי הקולנוע שלה במרכז ביג בכרמיאל, וגם שני קניונים בנתניה עומדים להישאר ללא בתי קולנוע. אפילו בקבוצת עזריאלי דנו באחרונה על האפשרות שגלובוס גרופ יפנו את בתי הקולנוע מקניון עזריאלי בתל אביב. מצד שני, מרכזי קולנוע גדולים, כדוגמת הסינמה סיטי בצומת גלילות, מצליחים. האם עידן בתי הקולנוע תם, או שמדובר בפרידה מבורכת מהקניונים? הדיעות על כך, כצפוי, חלוקות.
איך הכל התחיל? "כשהקימו את הקניונים, עבר הקולנוע מהפכה ראשונה. בתי הקולנוע הישנים, שהיה בהם מסך אחד, החלו לעבור מן העולם, לטובת קומפלקסים של 3-8 מסכים בקניון. אז זה היה הסדר טוב לשני הצדדים: הקניון המריץ כניסה של קהל נוסף לתוכו, ואילו בתי הקולנוע הצליחו לתפעל קומפלקס של בתי קולנוע חדישים בשכר דירה נמוך משמעותית מיתר העסקים בקניון", מספר מנכ"ל חברת הניהול והשיווק אריאל-פרומול, עופר שחטר.
השכירות הנמוכה והשטחים הצנועים יחסית איפשרו לרשתות בתי הקולנוע לפתוח קומפלקסים קטנים גם בערי הפריפריה. אבל בשנים האחרונות קרה משהו ביחסים המיוחדים הללו שבין בתי קולנוע לקניונים. בתי הקולנוע בקניון סירקין בפתח תקוה נסגרו, וכמותם בתי קולנוע בעפולה, קרית שמונה, אשדוד, כרמיאל ועוד. גזית גלוב הוציאה את קומפלקס בתי הקולנוע מקניון רוטשילד בראשון לציון, לטובת סניף של זארה; גם קניוני השרון והדרים בנתניה יישארו בקרוב ללא בתי קולנוע בתוכם; דיבורים על הוצאת בתי קולנוע מקניון רמת אביב נשמעים אף הם באחרונה.
"ייתכן שאילו היינו בונים את קניון עזריאלי מחדש, היינו שוקלים שיקולים אחרים מאלו שהנחו אותנו שעה שהקמנו את הקניון", מודה מנכ"ל הקניונים של עזריאלי, פאר נדיר, בהתייחס לבתי הקולנוע בקניון, אולם אינו מוכן לומר יותר מכך. העובדה שמתנהלים מגעים בין זארה, עזריאלי וגלובוס על הוצאת הקולנוע מהקניון, מראה יותר מכל על שינוי הגישה.
"כששיווקו את הקניון, בשנות ה-90, לא היתה כאן טלוויזיה רב-ערוצית, לא היו כאן מערכות קולנוע ביתיות, בקושי היה אינטרנט ועוד לא ידעו שניתן יהיה להוריד באמצעותו סרטים בקלות. השיקולים שנשקלו באותה תקופה היו נכונים לזמנם, אבל התקופה השתנתה", אומר שחטר.
באים לקולנוע, לא לקניון
השינויים הטכנולוגיים הרעו מאוד את דפוסי ההליכה לבתי קולנוע בישראל. המספר האבסולוטי של צופים בסרטים בבתי קולנוע לא השתנה בשנים האחרונות: כ-9 מיליון בשנה, אבל האוכלוסייה גדלה, מה שאומר שאנשים הולכים פחות לבתי הקולנוע. להנהלות הקניונים התברר כי מי שבא לראות סרט אינו בא לקנות בקניון, אבל הוא תופס מקומות חניה יקרים. בנוסף לכך, דמי השכירות שבתי קולנוע משלמים נמוכים בעשרות אחוזים מאלה שמשלמות חנויות אופנה, למשל.
"קניונים לא הכניסו לתוכם בתי קולנוע בגלל הכסף שהם שילמו, אלא בגלל הקהל שהם הביאו, אבל זה עומד להיגמר", אומר מנכ"ל גזית גלוב ישראל, רונן אשכנזי. "בשנים האחרונות החל טרנד בארץ, שהופיע לפני 10 שנים בחו"ל, של יציאת בתי קולנוע מהקניונים. נגמר הסיפור של חיפוש בעיתונים היכן מוקרן סרט כזה או אחר ובאילו שעות. היום, אם אנשים יצטרכו לעשות דבר כזה הם לא יילכו לסרט. בסינמה סיטי הסרטים מוצגים 24 שעות ביממה, ואם אתה מפספס הקרנה אחת, אתה יכול לשבת בבית הקפה ולהמתין להקרנה הבאה".
הוצאת בתי הקולנוע מקניון רוטשילד לא תגרור ואקום בראשון לציון. עיריית ראשון לציון רוצה להעמיד למכירה את מתחם סופרלנד במערב העיר, לצורך הקמת קומפלקס קולנועי. "בעיקרון היה אמור להיבנות קומפלקס כזה בפאואר סנטר 'הצלחת יחזקאל', אותו רכשנו בשנה שעברה, על ידי קבוצת גלובוס, אולם הדבר לא יצא לפועל, וההסכם בוטל", מספר אשכנזי.
גם רשתות הקולנוע אינן שבעות נחת מהמצב: "דפוס הבילוי העכשווי של צעירים אינו מתאים יותר לקניונים. אנשים יוצאים ב-23:00 בלילה החוצה, רוצים לראות סרט, ואחר כך לצאת ולהמשיך לבלות. דפוסי הבילוי הפכו ליותר ליליים. ומה אתה רואה בקניון? אנשים יוצאים מהסרט ב-1:00 בלילה, והקניון חשוך, הכל סגור. אז לשם מה להגיע לקניון, שלא מספק את הבילוי הלילי?", מסביר שחטר.
הסינמה סיטי, שהשתלט במהירות על שוק הקולנוע במרכז, מהווה את האלטרנטיווה: הסרטים מוקרנים 24 שעות ביממה ב-22 מסכים, המקום נמצא בקומפלקס שכולל גם מסעדות ופאבים, והוא אף סמוך למרכזי בילוי אחרים, כמו הרצליה פיתוח. התוצאה: מתוך 9 מיליון צופים בשנה בבתי קולנוע, 1.8 מיליון, כ-20% מכלל צופי הקולנוע בישראל, מגיעים לצפות בסרטים במקום, ועוד 1.2 מיליון איש מגיעים לבלות באתרים האחרים של המתחם.
הקניונים משנים כיוון
התופעה הזו החלה עוד לפני 15 שנים בארה"ב, וכיום בכל העולם יש קומפלקסים שמשלבים בין בתי קולנוע מרובי מסכים לבין מרכזי בידור לכל המשפחה. "מולטי פלקסים", הם מכונים. המולטי פלקס, כך התברר, החזיר את הקהל לבתי הקולנוע, ובתי קולנוע מסביב לעולם חזרו לתפקד בגלגול החדש.
אין, לכאורה, הוכחה חותכת יותר להתיישנות הקונספט של בתי קולנוע בתוך קניונים, אבל המציאות מורכבת יותר.
"ההכרזה על פרידת בתי הקולנוע מהקניונים אינה מדויקת. מדובר על הקמת מרכזי קולנוע גדולים יותר, בשילוב עם בילוי. עזיבת הקניון אינה חוק", אומר מנכ"ל תיאטראות ישראל, מוקי גרדינגר. "העובדה היא שאנחנו מתפעלים קומפלקסים של קולנוע ובידור בקניונים במרכז אירופה, רק ששם שטח הקניון גדול בהרבה מהשטח הנהוג כאן. השטח שמוקצה לבתי קולנוע בקניונים ישראלים קטן יחסית ומאפשר 3-8 אולמות, בעוד שהיום, גם בגלל היצע הסרטים וגם בגלל רצון הקהל לצפות בהם בפרקי זמן שונים, לוקחים מאותו סרט 2-3 עותקים ומקרינים אותם בהפרשים של שעה זה מזה, כדי שהם יתאימו ללוחות הזמנים של הקהל. בעבר, לעומת זאת, הקהל היה צריך להתאים את לוחות הזמנים שלו למועדי ההקרנה".
במלים אחרות, מה שמפריע לרשתות בתי הקולנוע אינו הקניון, אלא השטח הקטן המוקצה בו לקולנוע. כשנפתרת בעיית השטח, שבים הקניונים ובתי הקולנוע ליחסי הרעות ביניהם.
הדוגמה העכשווית לכך היא "יס פלנט": קומפלקס בן 15 מסכים בקומה השנייה של קניון איילון, שהוקם על ידי תיאטראות ישראל. "היינו צריכים לבטל את הקומה השנייה, שבה היה בזמנו המשביר לצרכן, להגביה, לחזק ולצייד במערכות מיזוג, ולהצמיד מערך של מזון מהיר ומסעדה", מספר נדיר.
"הקורלציה בין קניות לבידור נשארת וממשיכה, ושיתוף הפעולה בין הקניונים למרכזי הבידור מבורכת", אומר גרדינגר. כך, בקניונים שכן מוכנים להקצות את השטחים הנדרשים, מתחזקים הקשרים לבתי קולנוע: קניון לב המפרץ במפרץ חיפה מקים אגף שלם של הקניון, שבו תקים תיאטראות ישראל קומפלקס של 23 מסכים, במקום השבעה הקיימים. קניון הקריון שמרוחק כ-7 ק"מ מלב המפרץ מקים קומפלקס של 16 מסכים של גלובוס גרופ. 39 בתי הקולנוע החדשים בחיפה ובקריות, כך מעריכים בענף, יחסלו את מרבית בתי הקולנוע שבקניונים בחיפה, ובגליל המערבי והמרכזי.
"לפני שהחלטנו סופית על הקמת הקומפלקס בלב המפרץ, עשינו בדיקות כלכליות וסקרים, שאחריהם הגענו למסקנה שהפרויקט כדאי. פינינו את החנויות שהיו במתחם המיועד לבתי הקולנוע, והוא ייועד לפאבים, בתי קפה ומסעדות, בשטח כולל של 3,000 מ"ר. אנחנו מעריכים שיגיע אלינו קהל גם ממגדל העמק, נצרת ועפולה, שבהם נסגרו בתי קולנוע", מספר מנכ"ל לב המפרץ, ניצן אריאל.
ואכן, ההערכה היא שהקומפלקסים החדשים יחלישו עוד יותר את מעמדם הרופף של בתי קולנוע מקומיים, במיוחד בפריפריה, וירכזו את ענף הקולנוע במספר מוקדים, אליהם יגיעו תושבים מהסביבה.
גרדינגר ונדיר אומרים שעדיין לא צריך להספיד לגמרי את הקומפלקסים הקיימים. בקניונים חדשים כמו שבעת הכוכבים בהרצליה וקניון גבעתיים, בתי הקולנוע מצליחים. קומפלקס בתי הקולנוע של גלובוס בקניון מלחה בירושלים נחשב לאחד המוצלחים של הרשת.
בינתיים מתוכננים או נמצאים בתהליכי הקמה מולטיפלקסים גם בבאר שבע, ראשון לציון ונתניה, אולם יזמים נזהרים מתל אביב, ולא רק בגלל מחירי הנדל"ן הגבוהים בה. ההערכה היא שחובבי הקולנוע התל אביביים מתנהגים בצורה שונה מיתר מבקרי הקולנוע בישראל, וכי הם אינם נזקקים למרכז בילוי משלים כדי ללכת לסרט טוב.
"קניונים לא הכניסו לתוכם בתי קולנוע בגלל הכסף שהם שילמו, אלא בגלל הקהל שהם הביאו, אבל זה עומד להיגמר"
אריק מירובסקי
27.4.2007 / 10:53