לחקות את בעלי העניין

שרית מנחם

לפני קצת יותר משנה פתר לב לבייב, בעל השליטה באפריקה ישראל, לבנק לאומי את הדילמה - איזו אחזקה ריאלית למכור - שבפניה עמד. לבייב הפקיד אצל גליה מאור צ'ק בסך 1.12 מיליארד שקל וקיבל לידיו את האחזקה ההיסטורית של לאומי באפריקה (16%). כיום ברור כי הבחירה של לאומי היתה אומללה. בעבור לבייב מדובר בעסקה של פעם בחיים.

לבייב רכש את מניות אפריקה ישראל במחיר של 150 שקל למניה. כיום, שנה וחודשיים אחרי, מניית אפריקה נסחרת בבורסה במחיר של 500 שקל - יותר מפי שלושה. לבייב, מיליארדר גדול גם קודם לכן, הרוויח על חשבון מאור יותר מ-2 מיליארד שקל. מה שיפה בבורסה הוא שהדברים שקופים וגם משקיעים קטנים יכלו לעשות קופה אם היו הולכים בעקבות מי שחתם על עסקה כה גדולה.

מנגד, מי שהלך בעקבות אנשי לאומי ומכר מניות אפריקה, הפסיד לא מעט. מה שברור: כדאי לעקוב אחר פעולות שמבצעים בעלי עניין במניותיהם. בשווקים הפיננסיים בעולם זכתה פעילות בעלי העניין לתשומת לב לא מעטה ב-40 השנים האחרונות. באוניברסיטאות מובילות בארה"ב נעשו מחקרים במטרה להבין את הקשר בין פעולות בעלי העניין למחירי המניות שלהם.

באחד המחקרים נמצא כי הן רכישה הן מכירה של בעל עניין "תכה" את השוק אם בוחנים את התנהגות המניה חצי שנה לאחר העסקה. במחקר נוסף נמצא כי בעלי עניין גרפו רווחים עודפים לאחר קניות ומכירות של מניות שבבעלותם. הרציונל מאחורי המסקנות הללו הוא שלבעלי העניין יש גישה למידע, הם מכירים לעומק את החברה שלהם ואת השוק שבו היא פועלת - ואת כל זה הם יכולים לנצל לטובתם (כמובן במגבלות החוק).

מסקנות של מחקר אחר סותרות כמה מהממצאים האלה. נמצא כי דווקא לבעלי מניות גדולים (בדומה ללבייב שמחזיק באפריקה 75%) אין רווחים עודפים בהשוואה למשקיעים בשוק. היתרון של המשקיעים הקטנים נובע מכך שבעלי העניין מחויבים לפרסם את העסקות שהם עושים וכך ניתן להחליט אם לחקות את בעלי העניין או לתפוס פוזיציה מולם.

עוד בוואלה! NEWS

תקופת הקורונה מסוכנת עבור החולים במחלה זו. איך שומרים עליהם?

פרופ' ארנון נגלר בשיתוף האגודה לזכויות החולה
לכתבה המלאה

איתות למשקיעים

מחקר חדש וראשוני שבו נבדקו מניות בבורסה של תל אביב מעלה כי מסחר לפי רכישות של בעלי העניין מוביל לרווח עודף על פני השוק - אך מכירות של בעלי עניין לאו דווקא מבשרות על עתיד שלילי למניה. את המחקר ביצעו הסטודנט יוגב משיח ועו"ד משה מנחמוב, בוגרי תוכנית Executive MBA של האוניברסיטה העברית בירושלים.

בעבודה שהנחה פרופ' יורם קרול, בדקו משיח ומנחמוב אם יש קשר בין פעולות בעלי עניין לבין שינויים במחירי המניות. שיעור האחזקות של בעלי עניין בתל אביב גבוה בהשוואה למקובל בעולם - ולכן מעניין במיוחד לבחון את פעולותיהם. לדברי משיח, הפעולות של בעלי העניין מפורשות על ידי המשקיעים כסמן למחיר המניה. "ביקשנו לבדוק אם לאחר קנייה של בעל עניין בהכרח תתגלה תשואה עודפת על השוק, ולחלופין, אם מכירה על ידי בעל עניין תעיד על ביצועים עתידיים גרועים של המניה - או שהם מוכרים וקונים מסיבות אחרות", מסביר משיח.

לצורך המחקר נאספו כל פעולות המסחר של בעלי העניין, בהיקף גבוה ממיליון שקל, שבוצעו במניות הנסחרות בבורסה של תל אביב בשנים 1999-2005 - ובוצעה השוואה לביצועי מדד ת"א 100 והמניות הנסחרות בו. במחקר נבדקו התשואות הממוצעות שנה לאחר פעולות הקנייה או מכירה של בעלי העניין. אם בוצעו פעולות סותרות (קנייה ומכירה) באותה מניה בתקופה הנבדקת - הפעולה נרשמה לפי ההיקף הכספי הגבוה יותר. לדוגמה, אם בעל עניין א' מכר מניות במיליון שקל ובעל עניין ב' קנה באותו החודש ב-3 מיליון - תירשם הפעולה כקנייה.

הממצאים הראו כי כשבעלי העניין קנו מניות, התשואה לאחר שנה היתה 9.7% (בממוצע). במקרה של מכירה על ידי בעלי העניין התשואה היתה 8.8% בממוצע. בהשוואה לפי שנים (1999-2005) נרשמו תשואות שנתיות גבוהות יותר לאחר פעולות קנייה לעומת פעולות המכירה. ואולם ההפרש לא נמצא מובהק.

בהשוואה למדד ת"א 100 המניות שקנו בעלי העניין סיפקו תשואה שנתית עודפת של 1.93% בממוצע. הנתון אינו מפתיע ומוסבר בכך שפעולת הקנייה של בעל העניין מאותתת למשקיעים על האמון של בעל העניין, בין השאר על סמך הכרת החברה.

המניות שמכרו בעלי העניין סיפקו תשואה שנתית נמוכה ב-0.36% מהתשואה של המדד באותה תקופה בממוצע. ההפרש השלילי המצומצם מעלה שאלות - הרי פעולת מכירה של מניות בידי בעל העניין מהווה סמן שלילי למשקיעים ומצופה שבתגובה הם ימכרו את המניות שברשותם. פעולת מכירה עתידה להוביל לירידת המניה באופן שתסב תשואה נמוכה בהפרש משמעותי מהמדד.

משיח מסביר: "אנו סבורים כי הסיבה להפרש המצומצם יחסית היא שהמשקיעים לא ייחסו תובנות שליליות בשל מכירת המניות בידי בעלי העניין. לעתים בעלי העניין מוכרים למטרות פיזור, ניהול סיכונים, דרישות רגולטריות או מסיבות אחרות".

מסקנה מעניינת העולה מן המחקר היא שבעלי העניין בבורסה של תל אביב פועלים ביחס הפוך לשוק. הם מוכרים מניות בזמן עלייה במחיריהן וקונים מניות כשהמחירים יורדים. בעלי העניין מנצלים את יכולתם להרוויח באמצעות הימנעות ממכירת מניות עד לאחר פרסום מידע חיובי לגבי החברה. בדרך זו הם יכולים לנצל את המידע שברשותם בלי לחרוג מן המגבלות המוטלות על בעלי מידע פנים.

שיעורי אחזקה גבוהים

מניות שקנו בעלי העניין ירדו ב-5% בממוצע בשנה שקדמה לפעולה. לאחר הקנייה של בעל העניין הן מתחילות לטפס ומניבות תשואה שנתית של 9.7%. קניות בעלי העניין מסמנות מעבר של המניה מירידות לעליות. לעומת זאת, מניות שמכרו בעלי עניין אופיינו בעליות של 10% בממוצע בשנה שקדמה לפעולת המכירה. גם לאחר המכירה המניות עולות ומסכמות תשואה של 8.8%.

"בניגוד לבורסה בארה"ב, הבורסה בתל אביב מאופיינת בשיעורי אחזקה גבוהים של בעלי העניין. בעוד שבמחקרים דומים שנעשו על מניות הנסחרות בארה"ב התגלה כי התשואות שנה לאחר המכירות היו שליליות - בישראל מחירי המניות שנמכרו המשיכו לעלות בממוצע גם בשנה שלאחר המכירה. כלומר, בעלי העניין בישראל מתעניינים פחות במכירת מניותיהם למטרות תשואה עודפת", מסכם מנחמוב.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully