פרשת בזק: הכדור עובר אל רשות ני"ע

הדו"ח המסכם של הבודק החיצוני בבזק, עו"ד יורם דנציגר, לא מותיר עוד מקום לספק - בזק, דווקא מאז שעברה לפני כשנה וחצי לידיים פרטיות של קבוצת המשקיעים המכובדת קרן אייפקס-חיים סבן-מורי ארקין, התנהלה כקרקס. 83 עמודי הדו"ח המסכם שבים וחוזרים על אותן פרשות חשבונאיות ודיווחים כושלים שאיפיינו את התנהלות בזק מאז אוקטובר 2005, ומציגים מראה עגום ביותר של האופן שבו מתקבלות החלטות בחברה החמישית בגודלה בישראל.

דירקטוריונים חלשים, ולעתים חסרי עמוד שדרה שאינם מבינים את תפקידם; מערכות ביקורת שקרסו לחלוטין ואף מעלו בתפקידן; מנכ"ל דומיננטי שעושה בחברה כבשלו כאשר איש אינו בוחן את מעשיו או פוצה פה; מערכת משפטית שמעלימה עין מחריגות מהוראות חוק; בכירים שמסתערים על קופת החברה רק מכיוון שאין מי שישאל שאלות; וכשל חמור בהעברת מידע בחברה הבת - פלאפון - שנמשך כשלוש שנים ושעשוי לפתוח כעת פתח לתביעות אישיות נגד בכירי החברה.

רק לפני שנה וחצי הכל נראה אחרת, צבוע בצבעים אופטימיים. אייפקס וחיים סבן האמינו בבזק, במועצת המנהלים שלה ובהנהלתה ונתנו להם את המפתחות לנהל בעבורם את הנכס ששווה יותר מ-17 מיליארד שקל. אלא שהמשקיעים המכובדים, ששמם הולך לפניהם בעסקיהם בחו"ל, לא ממש היו מעורבים בניהול העסק שלהם בישראל, וסמכו על אנשיהם. הדו"ח של דנציגר מוכיח כי אנשיהם פשוט איכזבו אותם, ואף בגדו באמונם. הרדיפה אחר הכסף הגדול, המשכורות והבונוסים סימאו את עיני רבים מיושבי הדירקטוריונים ובכירי הקבוצה. החולשה וחוסר העניין התמוה של הדירקטוריונים בביצוע מלאכתם נאמנה חיזקה את ידיו של המנכ"ל, יעקב גלברד, לפעול כמעט ללא מעצורים או עכבות, תוך שהבכירים תחתיו - מתוך כבוד, מורא, עצלות או טיפשות - פוגעים בהתנהלות החברה.

היוהרה כאילו די בהצגת הישגים ספורים כדי לנהל חברה ציבורית מובילה שוקעת כעת בים. לבזק הוצבה בשנתה הראשונה משימה עיקרית אחת - הגעה להסכם התייעלות מקיף עם ועד העובדים של החברה. משימה זו אכן הושגה בהצלחה על ידי המנכ"ל גלברד, אך נדמה כי העובדה שכל המשאבים הופנו למשימה יחידה זו - שיתקה את החברה בהיבטים רבים, האצילה על המנכ"ל סמכות גדולה מדי, הרדימה את הדירקטוריון ויצרה אווירת הפקרות בבזק.

כעת החגיגה נגמרת. מילא שהתוצאות הפיננסיות של קבוצת בזק בשנתה הראשונה כחברה פרטית היו בינוניות למדי, ושבתחום הרגולציה תבוסה רדפה תבוסה, אבל דו"ח דנציגר המלא יחייב את הבעלים בבזק לטלטל את החברה לאורכה ולרוחבה אם חפצי חיים הם; ויחייב את רשות ניירות ערך לדרוש מבזק לאמץ מיידית את כל המלצות הדו"ח ולשקול בכובד ראש פתיחת חקירה נגד החברה ובכיריה.

בשבועות האחרונים נחשפו בזו אחר זו פרשות מקוממות ומביכות בבזק. רשות ניירות ערך היתה הראשונה לגלות כשלים באישור תוכנית האופציות לבכירי החברה בהיקף של 111 מיליון שקל; מיד אחר כך התגלו כשלים חמורים באישור תוכניות הבונוסים בחברה בהיקף של 7.5 מיליון שקל; התגלה שגלברד מבצע עסקות נדל"ן תמוהות עם החברה, כשרכש ממנה קומה במגדל שלום בתל אביב; ונחשפה הפרשה הקשה מכולן, שעיקרה חשש להטעיית משקיעים בפלאפון שלא מחקה ציוד ישן ולא שמיש בהיקף של 317 מיליון שקל וניפחה, לכאורה, בדרך זו את ההון העצמי של החברה.

דנציגר כותב בדו"ח המסכם כי הוא עסק רק באישור תוכניות התגמול ובפרשת פלאפון, אך בתוך חודש הגיעו לידיו מכתבים אנונימיים בעניין פרשות אפשריות נוספות, אותם הוא יעביר לידי בזק. גורמים בכירים בחברה מספרים על פרשות נוספות בבזק של התנהלות כושלת ואי-סדרים, שחלקם אף הובאו לידיעתו של דנציגר, שבחר במכוון שלא לעסוק בהם.

ואולם אין צורך בפרשות הנוספות כדי להבין שבזק צללה בשנה וחצי האחרונות לתהומות. בבזק יכולים להתעודד מכך שציבור המשקיעים בישראל הוא סלחן גדול, וספק אם בעוד כמה חודשים יהיה מי שיזכור את הפרשות הקשות שנחשפו פה בשבועות האחרונים, ואם תדמיתה של בזק תיסדק. עם זאת, כל המעורבים בפרשות בבזק, גם אם לא ילכו הביתה במסגרת הטלטלה שתעבור החברה בחודשים הקרובים, יוכתמו לעד בהתנהלות המבזה שלהם. בעתיד יהיה מי שידאג להזכיר לכל אחד מהם את חלקו בביזיון, הגם אם הנטייה בשוק תהיה לראות במקרה בזק קרקס נודד, כזה שהיום מופיע בבזק, ומחר, לצערנו, בחברה גדולה אחרת.