עורכי הדין הגישו תביעה לשכר טרחה - הרשם קבע שימתינו לקביעת זכאות הלקוח

בית משפט השלום בבאר שבע נקט צעד נדיר ומחק על הסף תביעה לתשלום שכר טרחה שהגישו שני עורכי דין נגד לקוחם, משום שהוגשה מוקדם מדי.



עורכי הדין, מנחם חכמון ודני אליגון מבאר שבע, התבקשו על ידי לקוחם, משה גילקי, לייצגו בתביעה מול הביטוח הלאומי בעקבות תאונת עבודה. בספטמבר 2006 ניתן פסק דין בתביעה בו הוכרה פגיעתו של הלקוח כתאונת עבודה. מכוח פסק הדין הוגשה בביטוח הלאומי בקשה לקביעת דרגת נכות, אלא שאז ביטל הלקוח את ייפוי הכוח שניתן לעורכי הדין, וזאת עוד בטרם נקבעה לו דרגת נכות ובטרם שולם לו כל תשלום מהביטוח הלאומי בגין התאונה.



בשלב זה הגישו עורכי הדין נגד הלקוח תביעה לתשלום שכר טרחה בסך 665 אלף שקל. לטענתם, הלקוח הפר את הסכם שכר הטרחה שנחתם עימם, לפיו היה עליו לשלם להם 20% בצירוף מע"מ מכל סכום שיקבל. לטענתם, הם טיפלו עבור הלקוח בתביעה מול הביטוח הלאומי וכן מול חברת הביטוח הראל, ולכן הם זכאים ל-20% מכל סכום שיגיע לנתבע מהביטוח הלאומי ומחברת הביטוח. עורכי הדין טענו כי אין הם מחויבים להמתין לקביעת זכאותו של הלקוח לפיצויים והם זכאים כבר להיפרע על מלוא פוטנציאל שכר הטרחה, ללא קשר לתוצאות שיושגו בפועל.



הרשם עידו כפכפי דחה את הטענה: "הסכם שכר הטרחה מתנה קבלת שכר הטרחה באחוזים מזכאות המבקש... אין מקום להעמידם במצב טוב יותר, שעה שהופר החוזה".



הרשם קבע כי טרם נקבע כל סכום או שיעור מוחלט שהלקוח זכאי לקבל, "ולא ראוי בשלב זה לערוך בירור כאמור בטרם יובהר האם המבקש (הלקוח - נ"ר) אמנם זנח תביעותיו או התרשל במימוש זכויותיו".



לדעת הרשם, זהו מקרה חריג המצדיק את מחיקת התביעה על הסף, "שכן בירורה יאלץ את בית המשפט לעסוק בהשערות ומשאלות לב של המשיבים שעה שתביעה לסעד הצהרתי או תביעה לסעד ממשי לאחר קביעת זכאותו של המשיב תמנע בירור כאמור". הרשם הוסיף כי לפעמים נאלץ ביהמ"ש לבחון אפשרויות עתידיות שונות, אולם עושה הוא זאת רק בלית ברירה, ואילו בתביעה לשכר טרחה אין מקום לפעול בדרך זו, שכן בידי עורכי הדין כלים אחרים להבטיח את זכויותיהם.



לדעתו, ניהול התביעה במתכונתה יביא לריבוי הליכים ולסרבולם. לכן, מסקנתו היא כי ש"כשם שההלכה הפסוקה מצאה לנכון לחסום תביעות מאוחרות מדי בגין שיהוי, כך יש מקום לחסום תביעה מוקדמת מדי שהמשיבים הזדרזו והגישו בטרם חלפו 30 ימים מאז נודע להם על הפסקת ייצוגם".



לפיכך הורה הרשם על מחיקת התביעה על הסף, וחייב את עורכי הדין לשלם ללקוח הוצאות בסך 3,000 שקל (בש"א 1708/07).