הצמיחה החזקה וההכנסות הגדולות ממסים ומהפרטה, מתבטאות היטב בחוב של מדינת ישראל, שהולך וקטן. בעוד שבשנת 2003 עמד החוב הממשלתי על 100% מהתוצר המקומי, הרי שב-2006 קטן החוב ב-2.7% והוא מסתכם ב-86% בלבד מתוך התוצר המקומי - 538 מיליון שקל. החוב הממשלתי הוא בעיקר עבור איגרות חוב ממשלתיות הנסחרות בשוק.
באוצר מסבירים כי הקיטון בחוב נובע בעיקר מתקבולי הפרטה גבוהים, הכנסות גבוהות ממסים, המשך הרפורמה בניהול תזרים המזומנים של הממשלה, התחזקות השקל מול המטבעות הזרים ואינפלציה אפסית. הקיטון ביתרת החוב לצד הגידול המשמעותי בתוצר, הובילו לירידה חדה של 0.9% ביחס החוב-תוצר לעומת שנת 2005.
75% מהחוב הממשלתי נקוב בשקלים, והיתר - חוב במט"ח. החוב הלא סחיר בשקלים מהווה 36% מכלל החוב בשקלים, ורובו ככולו צמוד למדד המחירים לצרכן. מתוך החוב הסחיר בשקלים - 43% צמוד למדד, 19% ריבית משתנה, ו-38% לא צמוד. החוב במט"ח - 93% בריבית קבועה ו-88% בדולר אמריקאי. טווח הפידיון הממוצע של החוב הממשלתי הינו 6.5 שנים. טווח החוב בשקלים עומד על 6 שנים (5.5 שנים לחוב הסחיר ו-6.8 שנים לחוב הלא סחיר) וטווח החוב במט"ח הינו 8 שנים.
החוב הממשלתי קטן ל-538 מיליארד שקל
טל לוי
29.4.2007 / 12:06