מאת יורם גביזון
הפסד של 78 מיליון שקל, מעבר לתזרים מזומנים שלילי של 22 מיליון שקל ברבעון השני וגירעון של 282 מיליון שקל בהון העצמי נראים לכאורה כאיום על חברת תבל.
מנכ"ל תבל וסגן נשיא דסק"ש, יוסי דואר, סבור כי יש לראות את מצבה של החברה בפרספקטיווה רחבה יותר. "אי אפשר להתעלם מהמהפך שחל בסביבה העסקית בעקבות ההסדר לתשלום התמלוגים, המעבר למשטר של רישיונות והרחבת רישיון התקשורת", הוא אומר. "התוצאות ברבעון השלישי של 2001 יהיו דומות לרבעון השני, אך זו תהיה נקודת השפל, ומכאן ואילך ישתפרו התוצאות הכספיות".
העובדה שלא צפוי עדיין שינוי ברבעון השלישי נובעת מהמשך ההשקעה בתוספת ערוצים ובממירים דיגיטליים, ורק בשבוע האחרון של ספטמבר תחל תבל לגבות תשלום עבור התכנים החדשים במסגרת מקבצי הערוצים (tiering).
מאמציה של תבל להעביר במהירות את מנוייה לשיטת השידור הדיגיטלית ולצמצם את הנדידה לחברת יס גרמו לירידה בהכנסה הממוצעת למנוי והעלו את רמת ההוצאות הממוצעת.
100 אלף מנויים עברו עד כה לשידור הדיגיטלי ומספרם גדל בקצב של 20 אלף לחודש. תבל מקווה ששיעור החדירה של השידורים הדיגיטליים יגיע עד סוף 2001 ל-40% ובסוף 2002 יטפס ל-60%-70%.
תבל האיצה את קצב מעבר המנויים לשידור הדיגיטלי באמצעות הפחתת מחיר החבילה הבסיסית למנויים הדיגיטליים ב-10% ל-134 שקל בחודש ומבצעים מיוחדים, כמו מחיר של 99 שקל בחודש לחבילה הבסיסית לתקופה של שישה חודשים. תבל סיימה את הרבעון השני עם 425 אלף מנויים, לעומת 434 אלף מנויים בסוף הרבעון הראשון ו-424 אלף מנויים כיום.
הכנסותיה של החברה ירדו ברבעון ב-1.4% לעומת הרבעון המקביל ב-2000, ל-170 מיליון שקל. סמנכ"ל הכספים של תבל, אמנון שקד, אומר שהמחזור המאוחד אינו מספק מידע מדויק לגבי ההכנסה הממוצעת למנוי, שכן הוא כולל את הגידול בהכנסותיה של החברה הבת גלובקול, את הפיקדונות שהחברה מקבלת ממנוייה עבור הממירים ואשר ניתן להכיר בהם כהכנסה (10% מסכום הפקדון לשנה) ואת ההכנסות משירות הום סינמה (3 מיליון דולר בשנה). לדברי דואר, דמי המנוי החודשיים הממוצעים, כולל מבצעים, ירדו ל-115 שקל למנוי ללא מע"מ, בהשוואה ל-122 שקל ברבעון המקביל.
דואר מעריך שהמעבר לשיטה הדיגיטלית יביא להגדלת ההכנסה הממוצעת למנוי ב-20-25 שקל. הוא צופה שעד סוף 2001 תחזור תבל לרמת הכנסה ממוצעת (arpu) של 150 שקל למנוי (כולל מע"מ) ועד לסוף 2002 תגיע ל-arpu של 165-175 שקל למנוי. דואר אומר שאינו מעריך שהתחרות בחברת הלוויין תביא לשחיקה במחיר החבילה הבסיסית אל מתחת למחיר של 134 שקל לחודש, או לחלופין שהחבילה הבסיסית תפורק למרכיבים קטנים וזולים יותר. עם זאת הוא מוסיף כי ייתכן שיהיו צירופים רבים יותר של חבילות, שיכללו למשל ערוצי שמע וערוצים של משחקים אינטראקטיוויים.
האופטימיות בתבל מבוססת בין היתר על תצפית בהעדפות של צרכני החברה המתחרה. שקד מציין שמנוייה של יס מוכנים לשלם בממוצע 180 שקל בחודש, ודואר מוסיף: "קשה לי לראות מנויים שיעברו לשידור הדיגיטלי ולא ירחיבו את החבילה הבסיסית, כשבנוסף אני צופה הכנסות משמעותיות מהשידורים האירוטיים".
תבל, כמו יתר חברות הטלוויזיה בכבלים, לא תורשה להציע ערוצים אירוטיים בחבילה של 25-40 שקל כפי שתיכננה, אלא שירותי צפייה על פי תשלום (per view pay). דואר מעריך שהסרטים האירוטיים יגדילו את ההכנסות משירותי ה-ppv (הכוללים כיום את שירות ההום סינמה) ל-5% מהמחזור, אם כי הוא מזכיר שהחברה תתחלק בהכנסות אלו עם שני ספקי השירות, כשחלקה יהיה גדול מ-50%.
להערכת דואר, קבלת הרישיון למתן שירותי אינטרנט מהיר מהווה פוטנציאל מעניין לגידול בהכנסות. מספר המנויים וקצב ההצטרפות לשירות ה-ADSL של החברה המתחרה, בזק, אינו מעורר את הרושם שהציבור מוכן לשלם 149 שקל בחודש עבור הפס הרחב כפי שדרשה עד כה בזק, שביקשה בסוף יולי 2001 להפחית את מחיר החבילה הקטנה ביותר מ-149 שקל ל-100 שקל.
בזק מחזיקה ב-20 אלף מנויים וקצב ההתחברות הוא 2,000 מנויים בחודש, ואולם דואר סבור שהערכה שמרנית היא ששיעור החדירה של שירות האינטרנט המהיר יגיע עד סוף 2002 ל-10% וייתכן אף ל-15%, כך שאם שיעור החדירה של חברות הכבלים האחרות יהיה דומה, יגיע מספרם של מנויי הכבלים שמקבלים שירות אינטרנט מהיר ל-115 אלף עד סוף 2002.
דואר מסביר את האופטימיות שלו בעובדה שגם קצב ההצטרפות לשידורים הדיגיטליים גבוה מקצב ההצטרפות לשידורים המקבילים בחברה האם UPC באירופה, וביתרון הטכנולוגי שיש לחברות הכבלים בכל הקשור לרוחב הפס שהן מסוגלות להעמיד לרשות המנוי. לדבריו, החברה חילקה את הרשת לתאים של 2,000 בתי אב ומסוגלת להקטין את התא ל-500 בתי אב באזורים עתירי ביקוש.
הרווח הגולמי של תבל ירד ב-40% ברבעון השני לעומת הרבעון המקביל ב-2000 והסתכם ב-21.8 מיליון שקל, שהם 12.8% מהמחזור, בהשוואה ל-21.5% מהמחזור ברבעון המקביל.
הירידה ברווחיות הגולמית היא תוצאה של ההשקעה בערוצים חדשים, שתבל לא תגבה כסף עבורם עד סוף ספטמבר 2001, הכפלת ההשקעה בהפקות מקור ומלוא השפעתם של ההסכמים לרכישת תוכן מהאולפנים הגדולים וכן הקיטון בהכנסה הממוצעת למנוי.
דואר מציין שההוצאות על תכנים יתייצבו ברמתן הנוכחית, ומוסיף "שהחל ברבעון הרביעי תתחיל הפלטפורמה שהעלינו בתחום התוכן, השירות והמכירות להניב הכנסות".
עם זאת, הרווח הגולמי אינו מבטא את מלוא ההשפעה של ההשקעה הגדולה בממירים. תבל רכשה והפיצה עד כה 100 אלף ממירים דיגיטליים בעלות של 120 מיליון שקל. ההשקעה בממירים הדיגיטליים, להבדיל מהאנלוגיים, מופחתת בקצב של 20% לשנה, ואולם לדברי שקד הדבר לא ניכר עדיין בהוצאות התפעול, שכן ההפחתה נעשית רק מרגע ההתקנה בבית המנוי.
הרווח התפעולי בניכוי פחת והפחתות (ebitda) ירד ברבעון השני ל-14 מיליון שקל, בהשוואה ל-28 מיליון שקל ברבעון המקביל ו-15 מיליון שקל ברבעון הקודם.
מקור צנוע זה התקשה לשאת בהשקעות ברכוש קבוע בסך 63 מיליון שקל ברבעון השני ו-171 מיליון שקל במחצית ה
האם מתקרב מפנה בתבל?
הארץ
31.8.2001 / 10:00