חדרי המסחר של בוטיק ההשקעות ספרינט נראים כמו דסק של CNN או בלומברג. מסכי טלוויזיה עם חדשות מכל העולם, נתוני מסחר מרצדים מכל הבורסות, פלזמות על הקירות ואנשים תזזיתיים. "בהתחלה צחקו עלינו בגלל כל המסכים. אמרו לנו שזה היי-טקי מדי. אבל זה הוכיח את עצמו ביום של חטיפת החיילים ביוני כשהבורסה ירדה. תוך שעה עשינו הגנות בכל התיקים", אומר מנכ"ל ספרינט, מיכה מלכה.
"הפלטפורמה שלנו היא בוטיק השקעות. אין לנו שאיפות לנהל עשרות מיליארדים אלא מיליארדים בודדים. בלי להשתולל ועם מעט פרסום. הנזילות הגדולה בשוק מסחררת את כל המערכות. אקסלנס בטלוויזיה, לפריזמה יש עשרים עמודים כל יום ומיטב כל חמש דקות ברדיו. לנו יש איש שיווק אחד לקרנות ועוד שניים לתיקים, ועכשיו אנחנו מביאים עוד אדם להשקעות ולא לשיווק", אומר יו"ר ספרינט קובי נימקובסקי.
נימקובסקי אומר שמה שיאפיין את ספרינט הם הלקוחות שילכו איתם הרבה זמן. "יש לנו שמונה אנשי השקעות שמנהלים כמיליארד שקל. בתקופה שהייתי באילנות דיסקונט למשל שבעה אנשי השקעות ניהלו 15 מיליארד שקל".
מלכה מוסיף שיש להם מטרה אחת והיא תשואה גבוהה. "דרכה נביא את הכסף והלקוחות. השיווק רק יתמוך בזה. גופים גדולים יוצרים זרוע שיווקית אגרסיווית שמבלבלת ולא שמה מספיק דגש על השקעות. כמה שספרינט קטנה, מבחינת קשרים בשוק זה כמו בית השקעות של עשרות מיליארדים. אנחנו מכירים המון אנשים ומתכוננים למדרגה הבאה".
מלכה ונימקובסקי מסכימים שהתחרות קצת הטריפה את השוק, ובמיוחד בכל הנוגע לגיוסי אג"ח של חברות. "החתמים מנצלים את זה שעודף נזילות מניע את השוק ומורידים כל הזמן שמועות על הנפקות חמות. כל השוק נכנס לסחרור. אין הנפקה שלא נפגשנו עם החברה, פתחנו תשקיף וניתחנו. עושה רושם שאנחנו בדרך לגל נוסף של גיוסי אג"ח וחשוב כבר מההתחלה לשמור על משנה זהירות וסלקטיוויות. רוב ההנפקות הקרבות לא עברו את הסינון שלנו", אומר נימקובסקי.
"לגוף קטן קל לבצע החלטות"
בסוף 2005 חיפשו מלכה וחברו ברוך ציבין (שניהם הגיעו מהראל) בית חדש עם מזומנים לבית ההשקעות מרווחים שהקימו שנתיים קודם לכן. הבחירה היתה מיזוג לתוך שלד של חברת גילאון שנקרא ספרינט.
במקביל נעשתה הנפקה פרטית כשהמשקיעים החדשים כללו את גילאון שבשליטת הדר שמיר ומנשה גלייזר (מחזיקה היום 28%) ותוספת אופנתית של גבי רוטר (מבעלי השליטה בקסטרו) שהשקיע אז באופן פרטי 3.5 מיליון שקל ומחזיק היום 17% (בהמשך קנה רוטר גם מניות בשוק). ציבין הספיק מאז לחזור להראל, ובקיץ הצטרף לספרינט נימקובסקי, שהיה מנהל השקעות ראשי באילנות דיסקונט ומכהן כיו"ר ספרינט.
על המעילה שנחשפה לאחרונה בהראל אומר מלכה כי "מדובר בהלם ברמה של השוק. הופתענו מזה כמו כל אחד אחר ובמיוחד מהיקף המעילה. לנו בכל מקרה יש פעילות מאוד מצומצמת עם הראל. אנחנו מקווים שהראל יצאו לדרך חדשה כי מדובר בגוף חשוב. ובכלל, אנחנו סומכים על יאיר המבורגר שיוציא את האוניה מהצרה".
החשיפה והמשקיעים החדשים עשו טוב לבית ההשקעות הצעיר. גם הגאות בשוק ההון והנזילות הגדולה לא הזיקו. היום מנהלים בספרינט מיליארד שקל - כ-700 מיליון שקל בתשע קרנות נאמנות שמתארחות אצל כלל (תחת רישיון הקרנות של כלל) ו-300 מיליון שקל בתיקים. בספרינט מציינים שהם קיבלו דחיפה משמעותית בסוף 2006 אחרי שקרן "אג"ח מדינה" שהם מנהלים זכתה במקום הראשון בקטגוריה שלה.
נימקובסקי מסביר כי הפעילות של ספרינט שונה משל החברה האם גילאון. "גילאון הם שחקני נוסטרו, הם מנהלים כסף של עצמם. אנחנו מנהלים עבור אחרים", הוא אומר. אבל שני הגופים אינם מנותקים אחד מהשני. לפחות פיזית הם יושבים באותה הקומה בהרצליה פיתוח - שדרוג משמעותי לעומת המשרדים הישנים והצפופים של גילאון פחות מקילומטר משם. בקרוב גם מתכננים ספרינט וגילאון להשלים הקמה של קרן גידור משותפת.
לדברי מלכה, העובדה שהם בוטיק נותנת להם יתרון בניהול השקעות. "לגוף קטן קל לבצע באופן מהיר החלטות. אנחנו יכולים להגיב מהר. בגופים גדולים, ואני מכיר את זה מהראל, תהליך קבלת ההחלטות ארוך והרבה פעמים דברים נופלים בגלל זה. פעמיים בשבוע אנחנו מקיימים ועדות השקעות ומדברים רק על מניות". יתרונות נוספים לפי מלכה הם שבגוף קטן אפשר לנהל השקעות עם אחזקות ישירות במניות ולא רק באמצעות קרנות ויש גם אחזקות במניות היתר.
רק 10% בחו"ל
בספרינט חושבים כי עיקר ההזדמנויות הן בשוק המניות. "הריבית הנמוכה מאוד משפיעה וזה הדלק לבורסה. היום יש בשוק בעיה ברמה של אלטרנטיבות. אחרי שהשוק עלה אנחנו יותר סלקטיוויים, אבל באופן כללי כל עוד לא נראה שינוי מהותי במגמות הריבית ובמגמות הכלכליות, לא צריך לפחד מהשוק", אומר נימקובסקי.
לדברי נימקובסקי ההבנה של הישראלים בשווקים המתעוררים ויכולתם להשתלב בהם מוטלים בספק, ולכן הוא ממליץ להשקיע רק עד 15% בשווקים בחו"ל והשאר בתל אביב. "אם מדובר בצעירים מתחת לגיל 35 היינו ממליצים להחזיק רכיב מנייתי גבוה, אפילו 50% מהתיק. זה יצליח כחיסכון לטווח ארוך". מלכה מוסיף שמי שרוצה להשתמש בבורסה כאפיק חיסכון לטווח של יותר מ-3-4 שנים צריך להיות עם חשיפה מאוד גבוהה למניות.
באפיק הסולידי ממליץ נימקובסקי על החלוקה הבאה: 70% בצמודי מדד (ובעיקר אג"ח חברות), 20% שקלי (בעיקר מק"מ שהוא אג"ח ממשלתי לטווח של עד שנה) ו-10% במט"ח.
"ההזדמנויות הן במניות - הריבית הנמוכה זה הדלק של הבורסה"
אפרת נוימן
30.4.2007 / 8:58