"התנהלות קרנות הגידור מסכנת את שוקי המניות בכלל ואת השוק הישראלי בפרט, שכן סטטיסטית לא בטוח שיש מקום לכל כך הרבה שחקני ארביטראז' הלוקחים סיכון תמורת פרמיה", כך אומר זיו פניני, מנהל חדר מסחר במגדל שוקי הון.
ראשית, פניני מסביר את אופי הפעילות של קרנות הגידור: מדובר בקרנות המנהלות כסף רב תוך שהן ממנפות את עצמן ומשקיעות באסטרטגיות שונות כדי להשיג תשואה עודפת שאינה תלויה בכיוון שוק זה או אחר. הן גם אינן מחויבות בפרסום תשקיף או בדרך חשיפה קבועה וידועה. האסטרטגיות הנפוצות בקרנות אלו הן מכירת אופציות בשוקי מטבע ומניות (ניצול פרמיות), מכירת עקום סטיות תקן בשוקי מניות, מכירת אג"ח קצר וקנייה ממונפת של אג"ח ארוך, ומכירת מדד מניות וקניית מניות ספציפיות.
לדברי פניני, "בעולם קיימות אלפי קרנות גידור שמנהלות יותר מ-1.5 טריליון דולר ונוהגות למנף את השקעותיהן פי 5-10 ויותר. למספרים אלה יש להוסיף כסף רב שמנוהל בצורה דומה, אך לא מדווח, כמו קרן גידור, תיקי נוסטרו, שותפויות, משקיעים פרטיים ועוד".
עוד מוסיף פניני: "גם כאן לא נגמרת הרשימה: גם החברות שמנהלות כסף באופן מסורתי יותר - בדרך כלל לטווח ארוך, מצויות בתחרות קשה, ולכן נוטות לעשות שימוש באסטרטגיות של קרנות גידור ובמסגרת זו ליטול סיכונים במטרה לרוץ אחר התשואות. אפילו החברות הציבוריות מבצעות לא אחת השקעה ישירה או עקיפה בקרנות גידור. גם הציבור הרחב, מעבר להשקעתו הישירה בשוק, קונה לא פעם מכשירים מובנים".
"אבל מי עומד מול כל אלו?", שואל פניני ומוסיף: "מי מאזן את המשוואה ומבצע אסטרטגיות של קניית סיכון או אופציות, מכירת עקום תשואה, קניית אג"ח יציב מול מכירת אג"ח מסוכן, קניית מטבע חזק ומכירת מטבע חלש, קניית ביטוח וסטיית תקן ועוד - ובמלים אחרות, מיהו האופוזיציונר הגדול? והאם סטיית התקן הנמוכה ומדדי הסיכון העולמיים הנמצאים בשפל היסטורי מצביעים על משהו?".
פניני מזכיר כי בימים כמו ימי הירידות בסין, שגררו ירידות זמניות בשוקי העולם, היו אלה דווקא קרנות הגידור והתיקים הממונפים שייצבו את המחירים וקנו בזול. הם עשו כך, פניני מזכיר, גם בימי מלחמת לבנון השנייה.
האם כך הם יעשו גם בתקופת הירידות הבאה? "יכול להיות, אבל זה יהיה רק כל עוד הירידות יהיו לזמן קצוב וקצר", אומר פניני. לדעתו, "כאשר תתחיל הבעיה, ואירוע כזה או אחר ידליק את הבנזין ואבק השריפה, וירידות השערים יהיו לטווח ארוך יותר מהתיקונים שעברנו באחרונה, חלק מהגופים יצטרכו להנזיל את עצמם בכל מחיר, ואז, ככל שהמחירים יירדו, הלחץ על המכירות יגבר".
"או אז", הוא אומר, "נקבל מחירי חברות זולים יותר, פרמיות סיכון גבוהות יותר ועקומי תשואה תלולים יותר".
מתי זה יקרה? פניני סבור כי "תיקון שערים זה יכול להגיע בטווח הקצר, אך יכול גם להתמהמה, לחכות להודעה חיובית שתגרור את השווקים למהלך נוסף, אלים, קצר ואגרסיווי והכי חשוב - אחרון - כלפי מעלה. מהלך זה, אם יבוא, יגרור אחריו המשך הסברים כלכליים חדשים ויכול לגרור גם מעגל נוסף של כסף לשוקי המניות והאג"ח הארוך, אך בסופו של דבר, כשהמגמה הזאת תיגמר, הכסף ינסה לצאת בלחץ, ומן הסתם, באגרסיוויות רבה משנכנס".
אז מה זה אומר על השוק המקומי? פניני צופה כי כאשר יהיו ירידות מתמשכות בבורסות העולם ובישראל הן יהיו מאוד כואבות, וזאת בשל הצורך של הגופים השונים שעובדים על אשראי להנזיל את נכסיהם: "הרגע בו הירידות יתחילו מתקרב, וזאת בשל סימנים המשתקפים מנתוני המסחר השונים, כגון סטיות התקן שהן נמוכות היסטורית, יתרות שורט שהולכות וקטנות ונתונים נוספים".
הוא מזכיר כי ירידות מתרחשות בדיוק כשאף אחד לא מצפה להן, ובדרך כלל מתלווה אליהן לפני כן תחושת אופוריה מתמשכת, כמו זו הנצפית כעת בשוק ההון, וכאשר סטיות התקן נמצאות בשפל היסטורי - כמו היום.
זיו פניני: "התיקון קרב - והוא יהיה אגרסיווי במיוחד"
שרון שפורר
30.4.2007 / 9:39