חשבון לא סגור

את פרטי החשבון שלנו מחזיקות חברות רבות, אבל לרוב אנחנו סומכים על החוק שיגן עלינו מפני שימוש בכספינו ללא אישור. כך חשב גם א.פ, בעל חברה מענף הטקסטיל, שמשלם מדי חודש לחברת הסלולר פרטנר את עבור הטלפונים של החברה שלו באמצעות הוראת קבע בבנק. ואולם יום אחד הוא מצא בחשבון החברה חיוב בסכום של 603 שקל שלא אמור היה להיות שם.



א.פ פנה לפרטנר כדי להבין במה מדובר. למרבה ההפתעה, הסתבר שעובד ייצור בחברה, שהחליט לרכוש לעצמו טלפון סלולרי מפרטנר, משלם בעבור הטלפון באמצעות החשבון של החברה. לעובד אין סמכות, חותמת של החברה, או קוד סודי לחשבון. אך זה לא הפריע לפרטנר לחייב את החברה בעבור הטלפון הפרטי.



פרקש פנה לפרטנר בבקשה להפסיק את החיוב, אך להפתעתו הודיעו לו כי החיוב יופסק רק לאחר שהעובד יעביר להם בפקס הוראת קבע חתומה שבאמצעותה ישלם מעתה בעבור הטלפון שרכש. נציגי החברה טענו כי עד לקבלת הפקס ימשיך החיוב מחשבון החברה - זאת על אף שבפרטנר ידעו כי אין להם הרשאה לכך. לאחר שהפקס נשלח, שלחו מפרטנר צ'ק החזר על הכסף שנגבה מהחברה. ואולם הוא לא נשלח לבעלי החברה אלא לעובד.



א.פ, שניסה לברר כיצד התרחש חיוב החברה ללא מבעליה, פנה אלינו: "בבנק מסרו לי שמאחר שלחברה כבר קיימת הוראת קבע, אז הם משלמים להם. ביקשתי העתק של הכניסה לחשבון, אך בפרטנר טוענים שאין שום מסמך התקשרות בינם לבין העובד. לאחר המון שיחות טלפוניות, שכל אחת מהן נמשכה לפחות רבע שעה, שלחו לעובד הביתה את הצ'ק על שם החברה, שאותו הוא מסר לי ולמחרת חייבו אותו. נראה לי שלחברה יש זכות לדעת איך חדרו לחשבונה, אך בפרטנר מסרבים לשתף פעולה ולשלוח מסמכים".



מפרטנר נמסר בתגובה: "אנו רוצים להביע את התנצלותנו הכנה בפני מר א.פ על אי הנוחות שתיאר כי חווה, בעקבות חיוב חשבונו. פנייתו של הלקוח אלינו טופלה באופן אישי על ידי נציג שירות של החברה, שליווה אותו עד לסגירת הנושא ומתן ההחזר הכספי.



"בשיחות שנערכו עם הלקוח, נידונו ההיבטים השירותיים שהעלה, והתנצלנו על כי נעשתה בחשבונו טעות בתום לב על ידי אחד מנציגינו. בנוסף, עודכנה ללקוח הטבה ייחודית לשביעות רצונו. כמנהגנו, ומתוך החשיבות הרבה שאנו מייחסים למתן שירות מקצועי, איכותי ומהיר ללקוח, תחקרנו את המקרה על היבטיו השונים והפקנו את הלקחים הנדרשים על מנת למנוע הישנותו".



נראה כי גם בפרטנר מזועזעים מהמקרה, אך לא מסבירים כיצד התאפשר מצב שכזה. עו"ד עינת ברכה, היועצת המשפטית של אמון הציבור, מסבירה שמדובר בשליחת יד לכספים ללא הרשאה: "זה בניגוד לחוזה, בניגוד לחוק, ויש לזה גם היבטים פליליים לכאורה. פרטנר היו חייבים לבקש אישור בכתב, מסמך כתוב, שמאשר גבייה מחשבון החברה. ללא אישור כזה מדובר בגבייה שאינה חוקית".



הרגיזו אתכם? עיצבנו אתכם? יש לכם תלונה? avivit.shein@themarker.com