"הרמטכ"ל דן חלוץ זילזל בירי הקטיושות, כפה את החלטותיו על הממשלה, לא הציג חלופות והשתיק את בכירי הצבא שביקשו להציג עמדות שונות". זהו ציטוט מהעיתונות ומהדברים ששודרו בסוף השבוע בערוץ 10, לגבי מסקנות הביניים של דו"ח ועדת וינוגרד לחקירת הכישלון של מלחמת לבנון השנייה.
"מדו"ח הבודק החיצוני שמונה לבדוק את הכשלים שהתגלו באישור שכר הבכירים בבזק, מצטייר מנכ"ל דומיננטי, שעושה בחברה כבשלו, כאשר איש אינו בוחן את מעשיו או פוצה פה. הבודק החיצוני דנציגר סימן את מנכ"ל בזק, יעקב גלברד, כאיש שידיו בכל, ובמצב שכזה הדביק לו למעשה את מרבית מחדלי החברה". ציטוט מהעיתונות מתוך הדו"ח המסכם של הבודק החיצוני בבזק, עו"ד יורם דנציגר.
הבודק החיצוני בבזק פירסם את הדו"ח המסכם שלו בסוף השבוע. הדו"ח מסמן את גלברד כמי שיצטרך לשלם בתפקידו על הכשלים הניהוליים החמורים שהתגלו בבזק תחת ניהולו הדומיננטי. ועדת וינוגרד אמורה לפרסם את דו"ח הביניים שלה היום, אבל עיקרי הדו"ח הודלפו לתקשורת כבר בסוף השבוע - בדיוק באותו מועד שבו פורסם דו"ח הבדיקה בבזק. ועדת וינוגרד הטיחה את הביקורת החמורה ביותר בנוגע לאחריות למחדלי המלחמה ברמטכ"ל הפורש. חלוץ, כידוע, כבר שילם בתפקידו על כישלון המלחמה.
מי באמת אחראי?
שני דו"חות נפרדים, בשני נושאים שונים, המתפרסמים באותו עיתוי, וכמה מפתיע - רוח המסקנות העולה מהם היא כמעט זהה. "על פי הדיווח, חלוץ לקה בכריזמטיות יתר, שמנעה מהממשלה לקבל ממנו תוכניות פעולה חלופיות לזו שהציע", דווח בתקשורת מתוך דו"ח וינוגרד. "החולשה וחוסר העניין התמוה של הדירקטוריונים בביצוע מלאכתם נאמנה חיזקה את ידיו של גלברד לפעול כמעט ללא מעצורים או עכבות, תוך שהבכירים תחתיו - מתוך כבוד, מורא, עצלות או טיפשות - פוגעים בהתנהלות החברה", פורסם בעיתונות מתוך דו"ח הבדיקה בבזק.
"בטיוטת הדו"ח נכתב כי שיקול הדעת של אולמרט היה מוטעה ופזיז, וכי הוא לא ניהל את האירועים, אלא נגרר אחרי הצבא. אולמרט גם לא ביקש מהצבא תוכניות חלופיות לאלה שהוצגו ולא שאל את השאלות הנכונות", צוטט בעיתונות מתוך דו"ח וינוגרד. ובבזק? שם "הבודק מצא כי גם לאחר שהתברר לדירקטוריון כי נפלו פגמים באישור תנאי העסקתם של בכירים בחברה ושעליו לאשר את התנאים מחדש, הוא לא אישר אותם".
מסקנתו של הבודק החיצוני בבזק היא כי המנכ"ל אחראי לכשלים ועליו להתפטר. ומה לגבי הגוף, שמתוקף תפקידו מפקח על הנהלת החברה וקובע את מדיניותה - דירקטוריון בזק? מה לגבי האיש שמנהל את דירקטוריון בזק, וככזה היה אחראי על אישור תוכנית תגמול הבכירים של הנהלת בבזק בדירקטוריון - עו"ד דב ויסגלס?
חומת ויסגלס
"ויסגלס הצליח לשכנע את הבודק בבזק", נכתב בעיתונות, על כך "כי אין לייחס לו אחריות אישית למחדלי הדירקטוריון. ספק אם ויסגלס ילך הביתה מסיבה אחת פשוטה - נגיעה אישית בו תחשוף את חברי הדירקטוריון לתביעות ולביקורת, ולכן ויסגלס ישמש עבורם כחומה לעצירת הביקורת". המסקנה מהדו"ח של הבודק החיצוני בבזק היא כי "ספק אם מישהו בדירקטוריון ישלם על המחדלים שהיו, אלא אם רשות ניירות ערך תפתח בחקירה".
למדינת ישראל אין רשות ניירות ערך שמפקחת על פעולותיה. למדינת ישראל אין אפילו ועדת חקירה ממלכתית שיכולה להמליץ על הסקת מסקנות אישיות נגד הגורמים המדיניים, אלא רק ועדת בדיקה המסתפקת ב"לעורר דיון ציבורי". בישראל, לכן, הרמטכ"ל נדרש ללכת הביתה (ובצדק). אבל מה עם הגוף המפקח על פעולות הרמטכ"ל - הממשלה? מה עם האיש העומד בראש הממשלה, וככזה הוא הקובע את האסטרטגיה המדינית של ישראל, לרבות ההחלטה האם לפתוח במלחמה וכיצד?
"המוטיווציה של אולמרט לשרוד גבוהה מאוד", צוטטו אתמול מקורבי אולמרט בעיתונות, "ואם ראש הממשלה צריך ללכת - כולם צריכים ללכת. הטיעון שיציג ראש הממשלה יהיה שהשרים תמכו פה אחד בתגובה צבאית חריפה והם נושאים באחריות כמוהו". כלומר, לאולמרט אין לייחס אחריות למחדלי הממשלה כולה, טוענים מקורביו. ממש כפי שטענו מקורבי ויסגלס בפני הבודק החיצוני בבזק.
"אי אפשר להחליף את שיקול הדעת של הממשלה בשיקול דעת של ועדה", צוטטו מקורבי אולמרט בעיתונות, "שרי הממשלה נבחרו לתפקידם". העובדה ששרי הממשלה נבחרו היא כמובן סיבה מצוינת מדוע אי אפשר להחליף את שיקול הדעת של השרים, ומדוע אי אפשר לצפות מהם כי יסיקו מסקנות לגבי עצמם. מכיוון שהשרים אינם מסיקים מסקנות, בוודאי שגם מי שעומד בראשם - הראשון בין שווים, ראש הממשלה - אינו מתכוון להסיק מסקנות כלשהן. אפשר לסמוך על כנסת ישראל שאין בכוונתה להביא את ראש הממשלה ואת הממשלה כולה להסקת מסקנות, כי הרי אז תידרש גם היא לשלם את מחיר המסקנות - להתפזר וללכת שוב לבוחר.
לכן, מסקנות בעקבות אחד האירועים הביטחוניים הקשים בהיסטוריה של ישראל לא יהיו. חברי הכנסת, השרים וראש הממשלה ימשיכו להיאחז בקרנות המזבח וללמד את עם ישראל כי לאחריות אישית אין משמעות, וכך גם לא להסקת מסקנות ניהוליות אחרי כישלון ניהולי צורב. כפי שניתן ללמוד מהדו"ח בבזק - השיעור שמציגה הממשלה נלמד היטב על ידי החברה הישראלית, ובכירי המגזר העסקי בישראל הם הראשונים לקחת מראש הממשלה דוגמה כיצד לא צריך לקבל אחריות וכיצד אין צורך לשלם מחיר על כישלונות (רק להמשיך ולקבל אופציות בעשרות מיליוני שקלים על הצלחות). איזה יופי של מדינה.