בית המשפט: זוכה רשאי לתבוע את זכייתו גם לאחר שחלפו 6 חודשים מיום ההימור

בית משפט השלום בראשון לציון חייב את המועצה להסדר ההימורים, לשלם לרוכש כרטיס ווינר את סכום זכייתו - 48,600 שקל - על אף שפנה לממש את הזכייה לאחר שלכאורה פקע תוקף הקבלה, 6 חודשים מיום קיום מחזור ההימורים.



הזוכה, חיים פדידה, רכש טפסי ווינר בסך 15 אלף שקל וניחש נכונה את תוצאות המשחקים, אלא שהטפסים אבדו לו, וכשלבסוף עלה בידו לאתרם, סירבה המועצה לכבד את זכייתו, מאחר שחלפו למעלה מ-6 חודשים מיום הזכייה.



לטענת המועצה, בגב הקבלות אותן קיבל הזוכה כשרכש את הטפסים, מצוין כי "הקבלה תקפה לפרק זמן של 6 חודשים מיום קיום מחזור ההימורים, ולאחר תקופה זו רשאית המועצה להשמיד את נתוני ההימור". לפיכך תבע הזוכה את המועצה, באמצעות עו"ד שלמה גוזלן. לטענתו, התעקשותה של המועצה שלא לכבד את זכייתו מהווה הפרה של עקרון תום הלב.



פדידה תבע על מקרה נוסף בו סירבה המועצה לממש את זכייתו. במקרה זה הוא רכש טפסי ווינר בסכום של 32 אלף שקל, כאשר בכל אחד מהטפסים ניחש את תוצאותיהם של שלושה משחקים. בבדיקת תוצאות המשחקים התברר כי בשל תנאי מזג אוויר קשים באנגליה, בה נערכו המשחקים, בוטלו שני המשחקים שהופיעו בכל הטפסים שמילא, וכן התברר כי פדידה ניחש נכונה את תוצאות כל שאר המשחקים. כאשר פנה למועצה לממש את זכייתו, נמסר לו כי בוטלו ההימורים לגבי משחקים שבוטלו, ולכן הוא אינו זכאי לסכום הזכייה.



סגנית נשיא בית משפט השלום בראשון לציון, השופטת דליה גנות, ציינה באשר למקרה הראשון, כי על אף שאינה סבורה שהופר עקרון תום הלב, "יש לבחון את פרשנותו של ההסכם בין הצדדים, בהתאם לכללי הפרשנות המקובלים". לדעתה, המלים המצוינות בגב הקבלה אינן מתייחסות לפקיעת תוקף הזכייה, או מניעת אפשרות מהזוכה לתבוע את זכייתו לאחר 6 חודשים, וההיגיון העומד מאחוריהן הינו כי המועצה אינה מחויבת לשמר את נתוני ההימור. אלא שבמקרה זה, קובעת השופטת, נתוני ההימור קיימים, ואין כל מניעה לבדוק את נכונות פרטי הכרטיסים הזוכים ולשלם לזוכה את זכייתו.



השופטת דחתה את טענת המועצה כי המילים שבגב הקבלה מהוות קיצור של תקופת ההתיישנות. המלה "התיישנות" כלל אינה מופיעה בגב הקבלה, קבעה השופטת, וממילא אין הסכמה לקיצור תקופת ההתיישנות. לדעתה, הכיתוב מתייחס אך ורק לקושי הראייתי בו עלול תובע פוטנציאלי להיתקל בתובעו את זכייתו בתקופה העולה על 6 חודשים מיום ההימור. לפיכך, חייבה השופטת את המועצה לזוכה את סכום זכייתו.



באשר לזכייה השנייה, דחתה השופטת את הטענות. היא השתכנעה מהסבריה של המועצה, באמצעות עו"ד יאיר שילה, כי במועד בו בוצע ההימור על ידי הזוכה, היא לא איפשרה למשתתפים לזכות בהימור על תוצאתו של משחק בודד, וגם היום מופעלת אפשרות זו לעתים נדירות בלבד. בנוסף, היא קבעה כי קיימת למועצה סמכות חוקית למנוע אפשרות שמשתתף ינחש תוצאות של משחק בודד. "הסבר זה הינו סביר ומסבר את האוזן, ומכל מקום אין בהסבר זה כדי לקבוע כי נפל מתום בשיקול דעתה של הנתבעת בבטלה את ההימור".



(א 2049/06)