היום השחור של לייפווייב היה גם היום השחור של משקיעי המגזר החרדי

מאת חנה אפיק; התפרסם לראשונה בכתב העת "משפחה"



בסניף גאולה של בנק ירושלים, כמו בסניפי בנק מרכזיים אחרים המיועדים לציבור החרדי, לא זוכרים עוד תקופה שבה באו לקוחות הבטוחים בעצמם, שידעו בדיוק מה הם רוצים והיה להם גם טעם זהה, למרבה הפלא.



"אנשים רבים נכנסו לשאול ולהתעניין במניית לייפווייב", מספר רמי קנטור, יועץ מוסמך ומנהל מחלקת ההשקעות בסניף גאולה. "אפשר היה לראות בבירור שמדובר במאורע חריג ובתהודה ספציפית למניה זו. המחזורים ועליות השערים משכו את תשומת הלב של לקוחות שהתעניינו בהם. היו ימים שלייפווייב היתה אחת מארבע-חמש המניות הגדולות ביותר בשוק.



"לפעמים הייתי יושב מאחורי הדלפק ומחייך. נראה היה שכל אחד מסיים 'שחרית' ואומר לחברו: 'בוא נלך לקנות לייפווייב'. נהגנו בזהירות בהמלצות עליה, אך היו משקיעים שבאו בתחושה פנימית - שאינני יודע מה מקורה - שמדובר במניה שיהיו לה רווחים עתידיים נאים ביותר. רבים גם נסחפו לחגיגה, בלי הסברים".



החגיגה היתה זמנית בהחלט. המכה המהירה של הכסף הנחיתה מכה מהירה על ראשי הלקוחות, כמו שמגדיר קנטור. הפרטים ידועים: לאחר עלייה של כ-900% במחיר המניה, הגיעה ההתרסקות.



רוב האנשים שהשקיעו במניית לייפווייב נכנסו כאשר היתה בעלייה התלולה, ויצאו בצלילה העמוקה. ביום רביעי האחרון התאזנה המניה מעט והתחזקה ב-10%, אך עדיין חוסר הוודאות והצניחה הגדולה הפכו לחלון הראווה של לייפווייב.



את שיעור לייפווייב עוד ילמדו בבתי ספר לכלכלה וינתחו אותו. כעת, עוד לפני שהרשות ני"ע אמרה את דברה, ניסינו להבין מה קרה שם ומיהי לייפווייב, החברה שכמעט כולם נחשפו אליה בשבוע האחרון.



יצחק קויפמן, מבעלי השליטה בלייפווייב, נכנס לחברה בדצמבר 2005. הוא הגיע דרך חברת RLB השקעות שהחזיקה ב-73% ממניות החברה (וכיום ב-68%). השמועות שהתרוצצו השבוע גרסו כי אי אפשר להשיג את קויפמן; כי הוא נמלט לחו"ל; כי הוא מסתתר בדירה אי שם בארץ; וכי הוא מרגיש אשם מכדי להראות את פניו בציבור.



מסתבר שאין הדבר כך. יהיו שיתרגזו שקויפמן אינו מרגיש אשם או נרדף, ובעת השיחה עם "משפחה", כשהוא מדווש ברחובות ניו יורק למטרות עסקים חדשים, כל דאגתו היא שלא לעבור את המהירות המותרת, "כי יש כאן משטרה מאחורי", הוא מעיר.



לייפווייב הוקמה לפני כ-8 שנים, כשעם המייסדים נמנים גם יהודים חרדים. החברה עוסקת בפיתוח מכשירים לפתרונות רפואיים. המכשירים מטפלים באמצעות אותות חשמליים בפצעים כרוניים (פצעי לחץ, פצעים סוכרתיים וכדומה).



הניסוי על המכשיר בוצע ב-12 מרכזים רפואיים גדולים. נכון להיום, נחתמו 3 מזכרי הבנות עם מפיצים בגרמניה, בבלגיה ובאיטליה, בשווי של 50 מיליון יורו. המכשיר נמצא כעת בשלב הרצה, אך עדיין לא נחתמו הסכמים סופיים לרכישה.



המשקיעים המקוריים עזבו עם השנים, וגם ההנהלה הוחלפה וכיום עומדים בראשה היו"ר אביב בושינסקי, לשעבר עיתונאי ומקורבו של נתניהו, והמנכ"ל אוהד גורן, לשעבר סמנכ"ל שיווק באורקל.



לפני כארבעה חודשים וחצי, הונפקו כ-7% ממניות החברה בבורסה. החברה הציגה הערכת שווי בסך 33 מיליון דולר, אך לבסוף הונפקה לפי שווי של כ-25 מיליון דולר, לפני הכסף. החברה החליטה לגייס כ-7.7 מיליון שקל בבורסה והונפקה ללא חתמים.



ההנפקה בבורסה היתה קטנה יחסית. "גייסנו את המינימום הנדרש מבחינת התנאים כחברת מחקר ופיתוח, כי כל מה שאנחנו מנפיקים אנו מדללים באחזקה של עצמנו. לכן ביקשנו לדלל עצמנו רק במינימום הנדרש", מסביר קויפמן.



ההנפקה היתה לפי שער של 900 נקודות, וב-3 החודשים האחרונים החלה לעלות בחדות מדהימה שהגרפים לא מרבים להכיר. הבועה התפוצצה באמצע השבוע שעבר: המניה הידרדרה בכ-77% תוך שלושה ימים והמשיכה לרדת בחדות.



השבוע עמדה המניה בסביבות ה-2,140 נקודות (הריאיון פורסם לפני מספר ימים). כל מי שרכש את המניה במיטב כספו כאשר ערכה היה גבוה - ולא יצא בזמן - איבד כסף רב. בהערכה כללית, הציבור איבד במניה זו כ-150 מיליון שקל שנמוגו באוויר. נוסף על כך, איבדו בעלי השליטה 450 מיליון שקל על הנייר.



"דחיתי חברים שרצו לקנות"



לא מעט אנשים שנפגעו מהמניה מפנים אצבע מאשימה כלפי בעליה, יצחק קויפמן וכלפי שותפיו לאחזקה. לטענתם, נהגו הבעלים בחוסר אחריות בכל הקשור לסחירתה בבורסה. "אנחנו לא יכולים להיות קשורים לנושא. עצם זה שאנשים חושבים שאנחנו אחראים לכך, מראה שאינם מבינים דבר בשוק ההון", טוען קויפמן.



רוב המפסידים הם חרדים. מכל המניות המורווחות שבעולם, מה גרם לאנשים חרדים לקנות דווקא את מניית לייפווייב?



"אני לא יודע מאיפה נלקחה ההגדרה שרוב המפסידים הם חרדים. ישנו ציבור רחב הכולל חרדים, דתיים וחילונים אשר רכשו מניות. מטבע הדברים כאשר חלק גדול מבעלי השליטה הם חרדים, זה יוצר עניין בקרב הציבור שלנו. החבר'ה מדברים בשטיבעל על זה ועל ההוא שהרוויח".



יש המעלים אפשרות שחברות קש הקשורות אליכם היו עשויות למכור בשיא את המניות שאותן רכשו בשפל, וכך להרוויח מאות אחוזים, או שנערכו עסקות סיבוביות ופיקטיוויות לרכישת המניה ולמכירתה, וזהו בעצם ההיצע הגבוה, שגרם לירידת הערך החדה והמהירה.



"לשמועות הללו אין ידיים ורגליים. אני מבין שיש חוסר פרגון גדול, אבל מכאן ועד להטחת השמצות זה כבר יותר מדי. בכל מקרה, כל פעילות של בעלי השליטה חייבת להיות מדווחת. אני רוצה לציין שלא מכרתי אפילו מניה אחת, גם כאשר החברה נסחרה בשווי של למעלה ממיליארד שקל".



אם לא חברות קש, אתם דאגתם שיהיה מי שיידע על המניה הנסחרת, וירכוש אותה בשיעורים גבוהים.



"ראשית, ההנפקה בוצעה ללא חתמים, כך שפנינו בין היתר לאנשים שאנחנו מכירים שהם מטבע הדברים יהודים חרדים. הצגנו בפניהם את התשקיף שבו מפורטים הסיכונים והפוטנציאל של החברה. אין מישהו שקיבל ממני מידע כלשהו ואני במוצהר לא מתעסק בביצועי המניה".



לא אתה באופן ישיר, אלא אנשים המקורבים אליך ואל הבעלים האחרים, שיצרו בציבור את התחושה של "כדאי לקנות".



"אני ומחזיקי המניה לא מתעסקים בהעברת תחושות. כל מי שהגיע אלי וביקש לדעת אם כדאי לו לרכוש מניה של לייפווייב, שאלתי אותו: 'אתה מבין בשוק ההון?' אם התשובה הייתה חיובית, שלחתי אותו להתייעץ עם יועץ השקעות, ואם שלילית אמרתי לו: 'אם אתה לא מבין בשוק ההון, אל תתעסק עם זה'"



"הגיע אלי אברך ובידו 150 אלף דולר של אמא שלו, והתייעץ אם כדאי להשקיע. הוא הודה שאינו מבין בשוק ההון, ודחיתי אותו. הוא - כמו רבים - כעס עלי, כי חשב שאני לא מפרגן לו להרוויח. דחיתי ב'אין תגובה' גם חברים (קויפמן נוקב בשמות אנשי עסקים ידועים במגזר החרדי) ששאלו אותי עליה".



לא רצית להסתבך מול החברים שלך, לכן הזהרת אותם?



(קויפמן משתדל שלא להתרגז:) "תביאו לי אדם אחד שיאמר שהמלצתי לו לקנות. גם מי שלא הכרתי, עניתי לו כך, כי אסור לי להמליץ על המניה שאני מעורב בה. חוץ מזה, יש לי אינטרס שמי שאינו מבין בשוק ההון - לא יתעסק עם המניה. תראו מה קרה למניה בגלל אנשים שאינם מבינים בשוק ההון שהסתערו עליה בהיסטריה. החבר'ה הקונים שנכנסו בסחרור, הם אלה שגרמו לנפילה הדרסטית".



כלומר, אתה מאשים את המשקיעים עצמם?



"כן. הם לא בדקו את מה שהחברה עושה, מה הפוטנציאל שלה ומהם הסיכונים שבה. זה היה בשבילם 'טרנד' להרוויח כסף קל. האנשים הבלתי אחראים שהפיצו את השמועות וגרמו לעלייתה של המניה בלי פרופורציה, הם האחראים למה שקרה".



מיהם אותם אנשים בלתי אחראים?



"אני מניח שלא מדובר באדם אחד ולא בקבוצה מאורגנת, אלא במפיצי שמועות מפה לאוזן, שדאגו לספר כמה רווחים הם הספיקו לממש. בציבור שלנו השמועות עוברות במהירות הבזק. כולם חולמים לעשות קצת כסף לחתן את הילדים. כששמעו על מניה רווחית, סיפרו לאח, לגיס, לחבר ולשכן, וכולם החליטו שזה הזמן לעשות כסף ולהשקיע הרבה כסף".



על פניו, מה שקרה נראה כאילו הרצתם את המניות.



"לבעלי השליטה אין יד בשידולים או בהרצה. אני יכול לומר את הדברים באופן חד משמעי: איש מבעלי החברה לא דיבר מיום ההנפקה עם איש לקנות או למכור. בדקתי עם מומחים את הנושא, ונאמר לי שבמחזורי ענק ובכמות ענקית של עסקות כמו שהיו בלייפווייב, אפילו מישהו רוצה, הוא אינו יכול לבצע הרצה".



רשות ני"ע פתחה בבדיקה בחשד להרצת מניות, כך שייתכן שיש לה יסוד סביר להניח שכן אפשר היה להריץ את המניה.



"מי שאכן יש בידו הכלים לבדוק את השמועה חסרת הבסיס של הרצת מניות, זו הרשות לניירות ערך. בעולם הממוחשב לא יהיה קשה לבדוק את הדברים. בלחיצת מקש אחת הם יודעים מי הם הקונים ומי הם המוכרים. אני מאמין שיבדקו זאת וימצאו באופן חד משמעי שאין לנו שום קשר לכך. בכל מקרה, אני מברך על כך, ובטוח שבסוף הבדיקה יתברר שלא היה לנו יד בדבר. גם אנחנו נרצה לקבל הסברים בנוגע לעליות השערים ולהיקפי המסחר הערים במניות החברה".



קונים מניות כמו עדר



מאות אנשים, ואולי יותר, שהפסידו סכומי כספים גדולים, מסתובבים מתוסכלים ושואלים את עצמם: איך זה קרה שהמניה צמחה כל כך עד שהתרסקה?



"זו באמת שאלה שגם אנחנו שואלים את עצמנו".

היו לכם ימים ארוכים לחשוב על תשובה, איך שווקה מניה בערך שבינו לבין שווי השוק האמיתי אין אחיזה במציאות.



"ראשית", מתקומם קויפמן, "מי אמר שזה לא הערך האמיתי?"



אתה באמת מאמין שערך של 9,000 נקודות הוא ריאלי לחברה?



"מבחינתי השוק קובע את המחיר".



יודעי דבר רבים וטובים בשוק ההון טוענים שהחברה לא נסחרה על פי השווי האמיתי שלה, אלא הרבה יותר. מה גם שהבורסה אמרה את דברה בקול רעש.



"מה שקרה כאן הוא תופעת העדר, או 'חברא חברא אית ליה', תכנו אותה איך שאתם רוצים. אדם קם בבוקר, שומע רכילות, הוא מבין שיש מניה של אנשי שלומנו שעולה יפה. מה, הוא פראייר להישאר מחוץ למשחק? אבל הוא אינו יודע איך קונים מניות, מה בודקים ואיך באמת אפשר להרוויח, ולכן קרה מה שקרה".



כל האנשים שרכשו את המניה היו בורים ועמי ארצות בענייני שוק ההון, ורק נסחפו עם העדר?



יש אנשי עסקים ממולחים רבים המכירים היטב את הבורסה, שגם הם נפלו בה. אני בטוח שבחברה השקיעו גם אנשים שיודעים לקרוא עתיד של חברה והאמינו בה. לכן הם רכשו אותה".



ומה הלאה?



"בחודשים הקרובים תצטרך החברה להודיע על הצלחה בפיילוט או על כישלון. אני שואל את המשקיעים שברחו: אם בעזרת השם תהיה הצלחה, מה טוב, הייתם מרוויחים יותר. אם לא, הרי בין כך ובין כך, הייתם מפסידים. למה ברחתם במהירות? פחדתם מהפסדים נוספים? סימן שלא השקעתם בחברה שאתם מבינים את מהותה".



המניה תאזן עצמה בעתיד?



"ביצועי החברה ידברו. יש לי פניה אישית לאברכים ולאחרים שאין להם הבנה בשוק ההון, אל תיכנסו לשם! יש איסור מוחלט להיכנס לתחום שהסיכון בו הוא רב. לעולם אל תסכן כסף שאתה לא יכול להרשות לעצמך להפסיד אותו. הקונים הללו גורמים נזק לעצמם ולנו. הם נכנסים מהר ומוכרים מהר וגורמים לתנודות ספקולטיוויות ולא בריאות לחברה".



הציבור לא בדק מספיק



ככל שקויפמן מאמין במניה שלו, כך יועצי השקעות אינם רואים בה בשלב זה פוטנציאל לרווח עצום. לא מצאנו יועץ אחד שמוכן להמליץ המלצה גורפת על לייפווייב. הכל מעדיפים לנתח את הסיפור ולהפיק לקחים.



חיים צבי (ציקי) רז, מנהל תחום שוק ההון והשיווק בבנק פאג"י, הנמנה עם סגל המרצים של האוניברסיטה הפתוחה ב"תפנית" (בית הספר למנהלים), מציין שאף בבנק היו עדים ל"תופעת העדר", אם כי במינונים נמוכים בפאג"י.



"אנו מכירים היטב את התופעה של השמועות העוברות מפה לאוזן ומתפשטות כאש בשדה קוצים. לקוחות באו וביקשו 'לייפווייב', אך בבנק פאג"י תופעת הרכישה היתה מצומצמת, שכן יועצי ההשקעות היו מקצועיים, עירניים וזהירים, ונתנו מענה מקצועי וטוב אל מול ציבור המשקיעים", אומר רז.



מה עושים מול לקוח המתעקש וקובע "לא רוצה שום מניה אחרת"?



"יועץ ההשקעות מחויב לעשות את מלאכתו נאמנה, למלא את תפקידו המקצועי, להתריע ולציין מהם הסיכונים הכרוכים בהתאם לנתונים. אך בשורה האחרונה, בעל המאה הוא בעל הדעה. חשבון הבנק הוא של הלקוח, ובסופו של דבר הוא הקובע מה ייעשה בכספו".



מה הסברתם ללקוחות שהגיעו בשבוע האחרון לקנות את המניה?



"ראינו מבעוד מועד את העלייה המטאורית שלה, והנקודות האדומות היבהבו בחוזקה. המערכות שלנו בקבוצת הבנק הבינלאומי מספיק מתוחכמות ומתקדמות, כך שיש לנו הכלים לעקוב אחר תופעות חריגות, ובמרבית המקרים גם לתת מענה בזמן אמת. בדקנו את מחזורי המסחר, ולא היה קשה להבחין בתשואה הפנומנלית שהתהוותה תוך פרק זמן קצר".



"יועץ שחי את השוק, יודע לומר שמשהו כאן לא בסדר. המניה עלתה בצורה חדה מבלי שיקרה משהו מקביל בחברה המצדיק את התשואה, כמו פעילות מכירות למשל. משהו שיהווה בסיס כלכלי אמיתי וסיבה לעלייה - וזה אומר דרשני. אם אין סיבה המצדיקה עלייה גבוהה, כל הנורות האדומות צריכות להידלק".



"בדרך כלל במקרים מהסוג הזה, אלה שנכנסים ראשונים ומצליחים לצאת בזמן - הם המרוויחים, שידם על העליונה. הרוב הדומם שמשקיע נשאר עם הרבה חלומות ועם מעט כסף".



בתור יועץ השקעות, מציין גם רמי קנטור מבנק ירושלים: "אני לא נוטה להלהיב אנשים לרכוש מניה מסוימת, אם אין לה קבלות. אמנם אנו מוצאים בבורסה אופנתיות הולכת ומתמשכת בתחומים מסוימים, כמו בנושא הנדל"ן - שהוא מנופח במקצת, אבל יש לו הצדקה להשקעה לטווח רחוק - כי גלום בו פוטנציאל. אני תמיד מציב את הסיכונים מול הסיכויים בפני הלקוחות. במקרה זה, אנשים הגיעו לבנק וידעו מה הם רוצים לקנות - לייפווייב", מציין רז.



"בהרצאות שאני מעביר בתחומי שוק ההון", ממשיך רז מפאג"י, "אני תמיד חוזר ואומר, שכאשר משקיע נכנס לראשונה לשוק ההון, טוב לו שקצת יפסיד בהתחלה. מבחינתי זהו שכר לימוד זול, כי ברגע שהוא מתחיל להרוויח, תחושת "כוחי ועוצם ידי" עושה את שלה והיא לרועץ. אני סמוך ובטוח שמי שנכווה קשה ברותחין של לייפווייב, ייזהר הוא וסביבתו מעתה ואילך במים הפושרים של המניות האחרות"



ועוד טיפים שלאחר מעשה, שתמיד טובים לפני המעשה הבא, מעניק יואב נרדי, ראש אגף שוק ההון בבנק ירושלים. הוא מציין כי שני כללי היסוד של הבנק הם: לא להשקיע במניות שבהן אין ללקוח ידע מוקדם, ולגוון במוצרי ההשקעה.



"אנחנו מאמינים בהשקעה בטוחה בפיקדון סולידי, בקרנות נאמנות שמשקיעות בפיזור. איננו מעודדים השקעה מסוכנת במניה בודדת. חשוב לפזר את ההשקעות, גם אם מדובר בתיק השקעות קטן, במוצרים שונים כמו קרנות. חשוב להתרחק ממניה מסוכנת".



המפסידים והמרוויחים



לא נעים להפסיד, ועוד יותר לא נעים להודות בכך בפומבי ולחלוק את רגשות התסכול והזעם קבל עם ועיתון. לא נעים להיות הלא יוצלח שבחברה, זה שבעוד האחרים סופרים את הכסף שהרוויחו ובונים עליו - מלקק את הפצעים ומחשב הפסד מניה כנגד מכירתה.



אך גם המרוויחים לא מיהרו לחלוק את עובדת הזכייה, מחשש לעינא בישא. כך שהיה קשה מאוד לשכנע את המרוויחים, כמו המפסידים, להתראיין.



השמועות דיברו על אנשים מפורסמים, תוך שנוקבים בשמם, שאיבדו דירות והשקעות של שנים שהתאדו ביום אחד. שמועות על אחרים גרסו שהם הרוויחו את עסקת חייהם. כאשר ניסינו להתקשר אליהם נתקלנו ב"אין תגובה".



מי ששיתפו אותנו לבסוף, לאחר שכנועים ומאמצים, היו מכרים ותיקים. המפסיד והמרוויח הם שכנים באחת השכונות החרדיות המבוססות. הם נכנסו להשקעה במניה בעקבות שמועות. השמות והפרטים שמורים במערכת.



ל', אחד המפסידים שיצא בהפסד קטן ביותר, שרבים היו מאחלים לעצמם הפסד כמותו, מציין שהלוזרים הגדולים ביותר של לייפווייב הם בעיקר אלה שקנו את המניה בימים האחרונים לפני נפילתה. "כמו רבים, רכשתי את המניה בערך הגבוה ביותר, מעבר לשווי החברה באמת, ואז היא נפלה", הוא מסביר. "הקב"ה ריחם עלי ולא השקעתי יותר מדי, כך שהרווח הוא שכר לימוד בבית הספר של החיים בכלל, ושוק ההון בפרט".



"הכל החל בבוקר יום רביעי, ה-11 באפריל. "שמעתי מחברים על המניה שעושה הון. אחד החברים שלי שהשקיע שם מימש רווחים, חזר להשקיע והמליץ גם לי לקנות. יועץ ההשקעות שלי לא היה נלהב ביותר, אבל מהיכרותי איתו בשנים האחרונות, הוא אדם סולידי ושמרן. הנחתי 10,000 שקל במניה וקניתי אותה כשעמדה על 4,600 נקודות".



"המניה החלה לעלות וכבר בסוף אותו יום, כשבדקתי אותה, התלהבתי לגלות שהיא עמדה על כ-5,000 נקודות. כך שכבר הרווחתי ביום אחד בערך 10%, מה שלא קרה לי בשום השקעה מעולם. החבר שהמליץ על לייפווייב, הלהיב אותי יותר: 'מי עושה אלף שקל ביום?' אודה ואתוודה שאפילו התחלתי להתחרט על שלא השקעתי יותר. אבל אני בעיקרון מפזר השקעות, ולא רציתי לחרוג מהעיקרון הזה".



"למחרת סגרה המניה את היום בירידה של 2%, אבל ברווח שעמד על יותר משער הקנייה. בימים שאחרי, היתה עלייה של כ-20%, ועוד כ-25%, יום אחרי יום. ב-17 באפריל, שישה ימים אחרי, השער עמד על כ-9,000 נקודות, כמעט הכפלתי את סכום הקרן. הרגשתי מאושר וזחוח, סיפרתי על כך לאחי, ואני שמח שלא הצלחתי לפתות אותו להצטרף לחגיגה".



למחרת החלה הנפילה. המניה נחתכה ב-45%. יום עמוס בהתלבטויות ארוכות אצל ל', ספקולציות של חברים, אך עדיין הוא לא יצא מהמשחק. עוד יום חלף והמניה איבדה 40% נוספים מערכה.



"כל אותו לילה כמעט שלא נרדמתי. אני לא רוצה לחשוב איך הרגישו אנשים שהשקיעו פי עשרה ויותר ממני. ביום חמישי שעבר, ה-19 באפריל, תוך זמן קצר מפתיחת הבורסה כבר ראיתי את המגמה של המשך צלילת המניה, וברחתי בעור שיני. מכרתי את המניה בשער של כ-3450 נקודות, הפסד של כ-25% מהקרן. לו הייתי נשאר עד סוף היום, או גרוע יותר, מחכה עד יום ראשון, הייתי מפסיד הרבה יותר.



"הפסדתי 2,500 שקל", הוא מודה. "אני מנחם את עצמי שלא פושטים רגל מהסכום ולא מאבדים דירה, כמו השמועות על אחרים, אבל למדתי לקח. אם כבר שוק ההון - יש להשקיע בחברות יציבות וגדולות. בכל מקרה, חובה לבדוק את הערך האמיתי של החברה ולא להצטרף לבועה שיוצר העדר".



"אני נשמע מטיפני? מודה שאני לא אוהב את העמדה הזאת, אבל מוכן לחלוק את תובנות המקרה עם אנשים נוספים, כדי שאלה לא ימצאו את עצמם מפסידים בפעם אחרת סכומים משמעותיים הרבה יותר".



ר' מתגורר לא רחוק מל'. הוא אומר, "היה לי נס משמיים שברחתי בזמן. הכל בזכות חבר טוב שהיה מושקע גם הוא ב'לייפווייב', שראה ניתוח על מחיר המניה מול הפוטנציאל שלה, ב-17 באפריל. בהמשך נחשפה עובדת החקירה שמנהלת הרשות ני"ע בחשד להרצה מכוונת של המניה, בעיקר במגזר החרדי. למחרת, יום רביעי, כבר לא הייתי שם".



ר', אדם צעיר מאוד, הוא אחד המושקעים הוותיקים יחסית, של לייפווייב. "שמעתי על המניה בשמחה משפחתית. תוך כדי שיחה סתמית עם חבר של הוריי, היודע שאני מחבב סיכונים בשוק ההון, הוא סיפר לי ששמע על המניה ועל החברה. חיפשתי קצת חומר על לייפווייב, קראתי, התעניינתי, וב-6 בפברואר החלטתי להשקיע בה 5,000 שקל בלבד".



השער בעת הקנייה, כפי שהוא קורא לנו ממסמכיו, עמד על 970 נקודות. בחשבון כללי, כאשר מכר ר' את המניה בשער של כ-7,750 נקודות, הרווח שלו עמד על כ-800%. ובתרגום למספרים, מ-5,000 שקל, סכום הקרן, הוא הגיע לכ-40 אלף שקל.



אך לא רק 5,000 השקל הראשונים היו מושקעים שם. "קיבלתי תיאבון", הוא מודה. "כ-5 שבועות לאחר ההשקעה הראשונית, לאחר שהמניה ידעה עליות ומורדות, השקעתי ב-15 במארס 10,000 שקל נוספים שגייסתי. השער עמד כבר על כ-2,000 נקודות, כך שבכל מקרה, גם לו היו לי המניות עד היום, הייתי אפילו ברווח קטן".



"בימים שלאחר מכן הרגשתי כאילו זכיתי בפיס. המניה ירדה פה ושם, אבל בעיקר עלתה ועלתה. סיפרתי לכל החברים הטובים עליה, וגם דאגתי להזהיר בזמן את כולם על שמועות אודותיה, באותו בוקר יום רביעי, ב-18 באפריל".



"היו שאמרו לי: 'שטויות, אל תמכור, בסוף זה יעלה יותר'. אני יודע שבאותו יום הרבה אנשים התלבטו מה לעשות. הרגשתי שיועצי ההשקעות נתנו אווירה של 'למכור'. החלטתי ש-520%, הרווח הממוצע על ההשקעה, הוא מספיק. מכרתי את כל ה-15 אלף ב-7,750 נקודות".



המאמר התפרסם לראשונה בכתב העת "משפחה"