משרד התקשורת בשידור קלוקל

הקלקולים במשרד התקשורת בכל הקשור לניהול תחום התדר נמשכים. אחרי שנחשפו השבוע ב-TheMarker חשדות לפרשת שוחד במשרד התקשורת בקשר להימנעות מסגירת תחנות רדיו פיראטיות, נודע כי מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, העביר באחרונה ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז מידע על חשדות לפרשה נוספת. לפי החשד הוענקו תדרים לחברת הסלולר פרטנר באופן שעשוי לעלות לגדר עבירות פליליות. עם זאת, מבקר המדינה ומבקר הפנים של משרד התקשורת לא פנו מעולם לפרטנר בעניין, וככל הידוע פרטנר אינה מעורבת כלל בפרשה וחלקה בעניין לא נבדק. ככל הידוע, בדיקת מבקר המדינה התמקדה רק בכשלים לכאורה של משרד התקשורת.

לשכת מבקר המדינה בדקה חשדות לפיהם משרד התקשורת היה שותף - ביודעין או בעצימת עין - לשימוש שעשתה חברת פרטנר בתדרים שהותרו במקור לחברת סלולר ברשות הפלסטינית. כל זאת - מבלי לגבות אגרת תדרים, ותוך חשד לכשלים, הן של משרד התקשורת והן של הרשות הפלסטינית.

מלשכת מבקר המדינה נמסר בתגובה: "אכן התקיימה בדיקה של המשרד בנושא, שהסתיימה לפני כחצי שנה ותוצאותיה הועברו ליועץ המשפטי לממשלה. משרד המבקר ממשיך לעקוב אחר הנושא".

דובר משרד התקשורת מסר בתגובה: "משרד התקשורת פועל בשקיפות מלאה על מנת לבדוק לעומקן את הטענות שהועלו בנושא. לשם כך יזם מנכ"ל המשרד, מרדכי מרדכי, בדיקה מקיפה ומעמיקה בנושא, באמצעות בודק חיצוני ובלתי תלוי שהמשרד שכר לשם כך. בימים אלה ממש הגיש הבודק המקצועי את ממצאי בדיקתו למנכ"ל. ממצאי הדו"ח טרם נדונו על ידי הגורמים המקצועיים במשרד. בתום הדיונים יחליט המשרד כיצד יפעל בנושא".

מחברת פרטנר, שמקורבים לתהליך מסרו כי אינה מעורבת בפרשה, נמסר בתגובה: "פרטנר משתמשת בתדריה כדת וכדין וכפי שהיקצה לה משרד התקשורת".

על פי החשדות, עובדים באגף הספקטרום במשרד התקשורת העניקו לחברת פרטנר תדרים באופן לא חוקי, בלא דרישה לגילוי נאות ברישיון החברה, בלא גביית דמי האגרה השנתיים הנדרשים, ובלא תמורה התואמת את ערכם הכספי של התדרים בעת מכירתם במכרז לחברה. החשדות נמצאים בבדיקה של מבקר המדינה, והם נבדקים גם בידי מבקר הפנים של משרד התקשורת ובידי שופט בדימוס המשמש בודק חיצוני.

מאז התפוצצה הפרשה לפני כמה חודשים נמצא משרד התקשורת בהתדיינות שוטפת בעניין מול חברת פרטנר. חלק מהפרשה נדון גם בבג"ץ, ועל כמה נושאים שנמצאים במחלוקת בין חברות הסלולר לבין משרד התקשורת ואגף הספקטרום - הן בפרשה זו והן בעניינים נוספים - הוטל צו איסור פרסום מסיבות ביטחוניות.

שלשום פורסם ב-TheMarker כי כמה עובדים באגף הספקטרום של משרד התקשורת נחקרו בחודשים האחרונים בחשד לקבלת שוחד מתחנות רדיו פיראטיות שהמשרד לא סגר. מרבית תחנות הרדיו הפיראטיות כיום מאופיינות בתכנים דתיים-תורניים. בעבר אמר שר התקשורת, אריאל אטיאס (ש"ס), כי יש להפעיל תחנות דת באופן חוקי במסגרת כל תחנות הרדיו האזוריות הקיימות.

אטיאס, מנכ"ל משרדו מרדכי והמחלקה לייעוץ משפטי במשרד התקשורת לא ידעו כלל על החקירה ועל התיק שהועבר לפרקליטות. ואולם התדרים הם משאב ציבורי במחסור, ומשרד התקשורת אמור לפקח עליו ולהעניקו תוך בדיקה קפדנית ומתוך אחריות.

משרד התקשורת מנסה בשנים האחרונות להילחם בתופעת תחנות הרדיו הפיראטיות - שאף מסכנות את תנועת המטוסים בנתב"ג - אך הצלחתו מוגבלת ביותר. באחרונה נדונה האפשרות להאריך את זיכיונות תחנות הרדיו האזורי ללא מכרז. אחד הנימוקים לדרישת התחנות האזוריות לקבל הארכה לזיכיונן היה כי הן נפגעות משידורי הרשתות פיראטיות על גבי התדרים שלהן.

שתי הפרשות החמורות מצטרפות לפרשה נוספת שנחשפה ב-TheMarker בנוגע לשליטה בתדרים במשרד התקשורת. לפני כמה חודשים פורסם כי חברת הסלולר מירס מסרבת לחשוף את ההסדר המיוחד שנחתם עמה בעניין גובה אגרות התדרים שהיא נדרשת לשלם למשרד התקשורת, והיא פנתה לבית המשפט בניסיון למנוע את פרסום ההסדר שנחתם עמה בסוף 2001. משרד התקשורת התמהמה, ואחרי התכתבות ארוכה עם חברות הסלולר המתחרות הסכים באחרונה לדרוש ממירס לפרסם את ההסדר, אך מירס סירבה.

חברות הסלולר סלקום ופרטנר, המנהלות התדיינות בבג"ץ מול משרד התקשורת בנוגע לתשלומי אגרות התדרים, דורשות מהמשרד להורות למירס לפרסם את ההסדר המיוחד שנחתם עמה מכוח חוק חופש המידע. בחברות מאמינים כי מירס קיבלה הקלות בהסדר המיוחד, ולכן גם הן יוכלו לחסוך או לדחות תשלומי אגרות בהיקף של מיליוני שקלים.

מירס מסרה אז בתגובה: "אנו סבורים שפרטים אלו הם פרטים עסקיים חסויים, שלא יעלה על הדעת שיימסרו למתחרות, כפי שענייני מיסוי של כל אדם בישראל הם חסויים. איננו מכירים כל הסדר מיוחד בין מירס למשרד התקשורת בעניין אגרות תדרים, וכל תשלומי מירס התבצעו על פי לשון החוק. מירס לא זכתה לכל יחס שונה מזה שזכו לו החברות הסלולריות האחרות".