היום יתנהל כולו תחת הרושם הקשה של הפצצה שהטילה אתמול ועדת וינוגרד. האם אהוד אולמרט ישרוד את הדו"ח החלקי? האם ישרוד את הדו"ח המלא בקיץ?
אבל לראש הממשלה יש עוד ארבע חזיתות לא פשוטות, בנושאים כלכליים: פרשת המכרז למכירת בנק לאומי - שם הטענה היא שאולמרט התערב לטובת ידידו פרנק לואי מאוסטליה, כאשר שימש שר אוצר; פרשת המינויים הפוליטיים שביצע ברשות לעסקים קטנים; מעורבותו הערה במתן מענקים נדיבים למפעל סיליקט שיוצג על ידי ידידו עו"ד אורי מסר; ורכישת דירה ברחוב כרמיה 8 בירושלים - שעליה דיווח שלשום מבקר המדינה ליועץ המשפטי לממשלה.
את הדירה רכשו בני הזוג אולמרט באוקטובר 2004 מחברת אלומות תמורת 1.2 מיליון דולר. הטענה של המבקר היא שאולמרט קיבל הנחה משמעותית של 330 אלף דולר תמורת סיוע לכאורה לאלומות בזירוז הליכים בעיריית ירושלים.
היועץ המשפטי מני מזוז כבר אמר באוגוסט 2006 שיש בפרשה "פוטנציאל לחקירה פלילית". עכשיו הוא יצטרך להכריע, לאור הממצאים, אם לפתוח בחקירה. אך הבעיה היא שמדובר בדו"ח לא מלא - עקב סדרת תרגילים מבית מדרשו של אולמרט.
ב-25 בספטמבר 2006 הגיעו שלושה מאנשי מבקר המדינה לביתו של ראש הממשלה, כדי לברר אתו כמה עניינים הנוגעים לרכישה. אולמרט פנה אליהם: "הפעם אני אקליט את השיחה, וכדי שתוקלט בוודאות, יש לי כאן שני מכשירי הקלטה ואני אפעיל את שניהם, כאשר אחד ישמש לגיבוי". אנשי המבקר הסכימו. אולמרט לחץ על "רקורד" בשני המכשירים, ואנשי המבקר ניגשו למלאכת השאלות.
ואולם כעבור יומיים זומנה להם הפתעה. פקידה מלשכת ראש הממשלה התקשרה ואמרה: "אנחנו מצטערים, מתברר שהיתה תקלה, אין הקלטה". במשרד המבקר חשו במבוכה גדולה. דבר כזה עוד לא קרה להם. ובכלל, מה הסיכוי ששני מכשירי הקלטה יתקלקלו בו זמנית? ישבו שלושת אנשי המבקר, שיחזרו מזכרונם את הפגישה, ושלחו פרוטוקול לאישור ראש הממשלה. משם חזרו אליהם עם תיקונים, וכך קיפץ הפרוטוקול הלוך ושוב - והחקירה התעכבה.
בסיכומו של דבר הושלמה החקירה וראש הממשלה התבקש ב-31 בינואר להעביר את תגובתו למבקר. אבל אז הוא החל לבקש הבהרות, מסמכים, וגם את ניירות העבודה המקוריים של השמאית שביצעה את הערכת השווי - אך את התגובה לא העביר עד עצם היום הזה.
ולאחר כל זאת יוצא אולמרט לציבור ואומר: "איבדתי את האמון במבקר המדינה, התנהלותו שברה שיאים של חוסר מקצועיות ומשוא פנים". האמנם?
הרי דווקא ראש הממשלה הוא זה שביצע את התרגילים, על אף שממנו אנו צריכים לצפות להתנהגות ישרה והוגנת כלפי רשויות המדינה. הוא הרי שליח ציבור. הוא הרי סמל. לכן היה עליו לבצע כל בקשה של המבקר באופן מלא ומהיר, בלי ערעור, בלי תרגילים ובלי השעיות.
אך אולמרט תוקף ומשמיץ. ועל כך נאמר: טובל ושרץ בידו.
יש גם סטודנטים אחראים
את קולם כמעט ולא שומעים, אך יש גם סטודנטים שמתנגדים לשביתה. יש להם פורום באינטרנט והם מצדיקים את תוכנית שוחט והעלאת שכר הלימוד. הם מכנים את עצמם "אזרחים בעד רפורמה אמיתית" ובראשם עומד יונתן רוזנבלט, סטודנט לפיסיקה ומתרגל באוניברסיטת תל אביב. אז יש תקווה, כי יש גם סטודנטים אחראים.
טובל ושרץ בידו
נחמיה שטרסלר
1.5.2007 / 9:49