אורח לרגע או מוביל רפורמה מרחיקת לכת: החלטותיו הקרובות של סטנלי פישר

האם סטנלי פישר, שמונה לנגיד בנק ישראל לפני שנתיים, ישלים קדנציה של חמש שנים? האפשרות שפישר ימונה בחודשים הקרובים לנשיא הבנק העולמי, או לתפקיד יוקרתי אחר בכלכלה הבינלאומית, מעידה כי התשובה לשאלה כלל אינה ודאית. ההכרעה של פישר אם להמשיך או לעזוב תקבע אם הוא ייזכר כאורח לרגע בבנק ישראל, או כמי שביצע בבנק רפורמות חשובות ומרחיקות לכת.



פישר מתכוון להוביל את בנק ישראל לשורה של רפורמות ושינויים אישיים ומבניים, כדי להפוך אותו לאחד הבנקים הממלכתיים המתקדמים בעולם. ואולם תוכניות לחוד ומציאות לחוד. המאבקים הבלתי פוסקים עם הממונה על השכר באוצר ועם ועד עובדי בנק ישראל בעניין הסכם השכר החדש מנעו מפישר לקדם את תוכניותיו.



פישר הוא כלכלן בעל מונטין בינלאומיים, אך אינו ניחן ביכולות של מינהלן. מאבקי השכר בבנק התישו אותו. גם ההתפתחויות הפנימיות בישראל, שיצרו משבר שלטוני חריף, הפריעו לו.



במצב הדברים הזה, העיסוק של העיתונות הכלכלית הבינלאומית במועמדותו לתפקיד נשיא הבנק העולמי מחמיא לפישר ומעורר בו מחדש חלומות ישנים. לפני כשנה, הצעה כזו היתה נדחית על הסף. פישר היה מודה על ההצעה, אך מודיע כי יש לו מחוייבות לבנק ישראל. לעומת זאת כעת, בבנק ישראל מגיבים בנוסח "טרם התקבלה פנייה רשמית בבנק".



פישר פתוח להצעות



פישר נולד ב-43' ברודזיה, היום זמביה, בדרום היבשת האפריקאית. לאורך הקריירה העשירה שלו היה פישר הכלכלן הראשי של הבנק העולמי ומספר 2 בקרן המטבע הבינלאומית (IMF). אלה מוסדות שמושבם בוואשינגטון, והוקמו אחרי מלחמת העולם השנייה כחלק מלקחיה. עם הקמתם נקבע כי בראש הבנק העולמי יעמוד אזרח ארה"ב ובראש ה-IMF יעמוד אזרח אירופאי. ב-2000, כיליד רודזיה, היה פישר מועמדן של כמה מדינות אפריקאיות לראשות ה-IMF. אך בסופו של דבר נשמר הסדר הישן, ולתפקיד נבחר הורסט קוהלר הגרמני, כיום נשיא גרמניה. בינתיים, פישר עזב את ה-IMF לשוק הפרטי וב-2001 עבר לסיטי בנק.







בדרכו של פישר לנשיאות הבנק העולמי ניצבים מכשולים נוספים. נשיא הבנק הוא עדיין פול וולפוביץ', יהודי אוהד ישראל, ולשעבר בכיר במשרדי החוץ והביטחון של ארה"ב. אך וולפוביץ' הסתבך בפרשה שבה קידם והעלה את שכרה של חברתו, שעבדה בבנק העולמי. בעקבות חשיפת הפרשה נתבעה הדחתו של וולפוביץ', אך הוא נלחם כרגע בכל כוחותיו על התפקיד.



בשלב זה וולפוביץ' נהנה עדיין מתמיכתו של נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש. אך גם אם וולפוביץ' יעזוב, פישר לא יהיה המועמד היחיד לתפקיד. למפלגה הרפובליקנית יש כמה מועמדים למשרה הנכבדת, שכוללת שכר נאה ויוקרה רבה. פישר נזכר כמועמד בשל כישוריו המוכחים, כאיש כלכלה מהמעלה הראשונה, אך בארה"ב הוא מזוהה עם המפלגה הדמוקרטית.



גם אם פישר לא יקבל את תפקיד נשיא הבנק העולמי, מתגובת בנק ישראל לעניין עולה כי פישר פתוח להצעות. מכיוון שישנם עוד מספיק תפקידים אטרקטיוויים בכלכלה העולמית שיכולים להתפנות בשנתיים הקרובות, ייתכן שיש מקום לחשש כי פישר עשוי לא ישלים את מלוא תקופת כהונתו. לפיכך, פישר נמצא בנקודת הכרעה אישית - בין אפס הצלחות, למהפכה דרמטית שתציב אותו במעמדו של דוד הורביץ, מייסד בנק ישראל.



החטיא את יעד האינפלציה



הכל יקום ויפול על הסכם השכר החדש בבנק, שמצוי על סף חתימה. אך בינתיים הצדדים מתחפרים בעמדותיהם. ההערכות נעות בין חתימת הסכם כבר בשבוע הבא, לבין דחייה אפשרית שלו אפילו בשנה נוספת. החתימה על ההסכם תתאפשר רק אם שלושת הצדדים לסכסוך השכר - הנהלת בנק ישראל, ובראשה פישר, ועד העובדים והממונה על השכר - יגלו אומץ, שכל ישר, חשיבה יצירתית, ובעיקר נכונות להתפשר.



אם לא ייחתם הסכם בקרוב, הנגיד עשוי להעדיף לחזור לארה"ב. במקרה כזה הוא ייזכר כמי שבא לבנק ישראל לרגע, הפריח הבטחות באוויר - ולא עשה דבר. אפילו בעניין האינפלציה, בשנתו הקלנדרית היחידה בבנק, 2006, החטיא פישר את יעד הממשלה.



מצד שני, אם ייחתם הסכם שכר, הנגיד יוביל את בנק ישראל לעידן חדש. חוק בנק ישראל החדש שמונח על שולחן הנגיד ואמור להחליף את החוק מ-54', אמור להוביל להקמת שני גופים חדשים בבנק ישראל: מועצה מוניטרית - שתהיה אחראית לקבלת ההחלטות הכלכליות בבנק - לצד ועדה מינהלית - שתהיה אחראית לניהול הביורוקרטי. הנגיד יעמוד בראש המועצה המוניטרית ומומחה חיצוני יעמוד בראש הוועדה המינהלית.



מדובר במהפכה ניהולית דרמטית. הוועדה המינהלית תסיר מהנגיד חלק גדול מהמעמסה הבירוקרטית המוטלת עליו כיום, ובתוכניות נכללים גם שינויים מבניים בבנק. כחלק מהשינויים המבניים יפוטרו או יוצאו לפנסיה מוקדמת כ-120 עובדים ותיקים, ויתקבלו 20-30 עובדים חדשים. כמו כן, בבנק יוקמו מחלקות חדשות וייסגרו מחלקות קיימות, במטרה להתאים את הבנק למשק העולמי ולייעל את פעילותו.



בעקבות השינויים יהיו בבנק שלוש חטיבות ליבה, לפעילות בשווקים, למחקר ולניהול המידע הסטטיסטי, ולצדן כמה חטיבות נוספות. החטיבה לפעילות בשווקים תעסוק בביצוע מדיניות בנק ישראל, בניהול תיק היתרות של המדינה, באיסוף מידע ובמעקב וניתוח המסחר והפעילות בשווקים הפיננסיים בישראל ובשווקים הבינלאומיים. החטיבה תהיה כפופה מקצועית למשנה לנגיד, צבי אקשטיין, וינהל אותה בארי טאף, מי שעמד עד כה בראש מחלקת מט"ח.



החטיבה למחקר תעסוק במחקר בתחום הריאלי, המוניטרי והפיננסי ובהערכה מוניטרית. החטיבה תכתוב את דו"ח בנק ישראל השנתי ואת דו"ח האינפלציה החצי-שנתי. קרנית פלוג, שעמדה עד כה בראש מחלקת המחקר של הבנק, תנהל את החטיבה שתהיה כפופה מבחינה מקצועית לנגיד.



בחטיבה יהיו שני אגפים: להערכה מוניטרית, ניתוח פיננסי ומחקר בתחום המוניטרי בראשות ד"ר עקיבא אופנבכר (כיום ראש המחלקה המוניטרית); ואגף שיעסוק בתחומי המאקרו, המדיניות הפיסקלית, שוק העבודה, תחום הרווחה ומאזן התשלומים, שבראשו יעמוד ד"ר מישל סטרבצ'ינסקי (כיום המשנה למנהלת מחלקת המחקר).



החטיבה לניהול המידע הסטטיסטי בבנק תרכז את המידע הראשוני הגולמי ותעבד אותו. היא תהיה הגורם האחראי בבנק לקבלת הנתונים הכלכליים מגורמי חוץ, ובמקביל תפיץ את המידע בתוך הבנק ומחוצה לו. החטיבה תהיה כפופה למשנה לנגיד, ובראשה יעמוד צחי פרנקוביץ, עובד חדש בבנק.