- מאת איתן אבריאל ואורה קורן, 30.1.2007 -
לב לבייב נראה כמעט באופוריה. "מספר הפגישות ומספר האנשים שפגשתי כאן ביומיים האחרונים, חלקם בלי שום תיאום מראש, הוא מדהים. אם הייתי נפגש לחצי שעה עם כל המשתתפים כאן שאני רוצה לדבר אתם, הייתי צריך חצי שנה", הוא אומר.
זאת הפעם הראשונה שלבייב מגיע לפורום הכלכלי העולמי בדאבוס - עובדה מוזרה, מאחר שלבייב הפך כבר לפני שבע שנים למולטי-מיליונר בינלאומי - מהסוג שחבר במועדון היוקרתי ביותר בעולם.
אבל לבייב תפס מהר מאוד את העוצמה האדירה שיכול לתת המפגש השנתי בדאבוס לטייקון בינלאומי כמוהו: "אני ממליץ בחום לאנשי עסקים בינלאומיים להגיע לדאבוס, זאת הזדמנות אדירה להכיר את כל הקרנות, הבנקאים, אנשי העסקים והפוליטיקאים". הראיון עם לבייב נערך ביום חמישי בבוקר, היום השלישי של כינוס הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, בלובי של מלון "קונגרס". המלון הקטן רחוק מלהיות מלון מפואר המתאים למיליארדרים, אבל בשבוע האחרון של חודש ינואר כל שנה תמצאו בו בעיקר מיליארדרים ומנכ"לים של חברות ענק. הסיבה פשוטה: זה המלון הקרוב ביותר למרכז הקונגרסים.
כמה דקות לתוך הראיון התקבלה הדגמה חיה לכוח הנטוורקינג הדאבוסי, כאשר לבייב ביקש סליחה, עבר לשולחן השני לשיחה דחופה עם אחד האוליגרכים הרוסים, השולט בשוק החלב והמשקאות ברוסיה. האוליגרך הנפיק באחרונה את מניותיה של החברה שלו בוול סטריט. על מה דיברו השניים? לבייב לא עונה, רק מחייך את חיוכו הדק הרגיל. אולי בהמשך הראיון נקבל רמז אפשרי, כאשר יספר על כוונתה של קבוצת אפריקה ישראל להיכנס לעסקי החקלאות ברוסיה.
לבייב נמנה היום על קומץ בודד של כשלושה-ארבעה יזמים ישראלים שניצלו את השינויים הדרמטיים בכלכלה העולמית בשנים האחרונות והפכו לטייקונים בינלאומיים: ברשימה הזאת נמצאים יצחק תשובה, בני שטיינמץ ובמידה מסוימת האחים עופר, אלא שאלה האחרונים פעילים בעסקים בינלאומיים כבר עשרות שנים.
אבל אף אחד מהחבורה הזאת לא עשה את המהלכים שלו בגיל כה צעיר ובמהירות כה גדולה: הביטוי הבולט ביותר לכך היא חברת אפריקה ישראל - העסק הציבורי היחיד של לבייב. לבייב רכש את אפריקה ישראל מידי בנק לאומי לפני פחות מ-10 שנים, כשהוא כבן 40, לפי שווי חברה של כ-400 מיליון דולר. היום נסחרת החברה בשווי של 3.6 מיליארד דולר, ואם מוסיפים לכך את הדיווידנד שחולק בשנים האחרונות - השווי חוצה את ה-4 מיליארד דולר. ואולם, כאשר רואים את לבייב מתרוצץ באולמות מרכז הקונגרסים בדאבוס, בין אוליגרכים, מיליארדרים, בנקאים ומנהלי קרנות - אי אפשר שלא להבחין ברעב האדיר שיש עדיין לאיש הזה. ואכן, זמן לא רב לתוך הראיון, לבייב מנחית את הפצצה, כאילו בדרך אגב, לכאורה רק לאחר שאנחנו לוחצים אותו לקיר, אבל לאמיתו של דבר מתוך תכנון מדויק: "היעד לאפריקה ישראל צריך להיות שווי שוק של 7 מיליארד דולר, עד סוף השנה", הוא אומר ומגניב חיוך דק, כאילו מצפה לראות את התדהמה בקרב בני שיחו.
אם זה לא היה לבייב, היתה ההצהרה הזאת נראית במקרה הטוב יומרנית ומנופחת, ובמקרה הרע מניפולציה של בעל שליטה בחברה בורסאית, המנסה לדחוף את המניות שלו למעלה. אבל מדובר באיש עם קבלות, לא רק ביצירת ערך אדירה אלא גם בקביעת יעדים. לפני שנתיים וחצי כבר הדהים את המשקיעים בבורסה, כאשר קבע לחברת אפריקה ישראל יעד מנותק. במסיבת עיתונאים שכינס אז, כאשר שווי החברה היה מיליארד דולר, הכריז כי היעד שלו לחברה הוא שווי של 5 מיליארד דולר בתוך 7 שנים. שווי זה נראה בשעתו גבוה מאוד, מאחר שכדי להגיע ליעד שהציב היו המניות צריכות לעלות בקצב שנתי של כ-26%, שמעטות הן חברות ההשקעה בעולם שעמדו בו לאורך תקופות ארוכות. ואולם, מהר מאוד התברר שהיעד של לבייב לא היה מנותק מהמציאות והיה מעוגן כנראה בהערכות ריאליות שלו לגבי פעילות החברה.
שווי השוק של החברה עמד בבוקר הראיון על 3.6 מיליארד דולר. העדות לאשראי העצום שנותנים המשקיעים ללבייב הגיעה מייד. אתמול, כאשר חשף TheMarker את היעד החדש שקבע לבייב לחברה, זינקו מניות אפריקה ישראל בבורסה ב-6%-7% וסגרו את היום בעלייה של 8%, מה שהוסיף לחברה שווי של 1.1 מיליארד שקל. מעטים הם כנראה אנשי העסקים אשר יכולים בהבל פיהם ליצור ערך פיננסי כה גדול בשוק ההון. לחברה שרכש לבייב מבנק לאומי בשנת 97' קוראים אפריקה ישראל מסיבות היסטוריות, אבל היא מזמן לא אפריקה וגם לא ישראל: רוב עסקיה פזורים על פני כל הגלובוס.
לא הגיע הזמן לשנות את השם של החברה?
"אכן, הגיע הזמן. בקרוב ישונה השם, אנחנו עושים תחרות בין כל העובדים של אפריקה ישראל לבחירת שם לחברה".
אפריקה ישראל היתה היהלום שבכתר של עסקי לבייב ומאחר שהיא ציבורית וחשופה, היא הציגה לכל עולם העסקים את היכולות העסקיות של היזם. אבל ללבייב יש עסקי ענק פרטיים עליהם הוא ממעט לדבר: עסקי היהלומים שלו. כך, למשל, יכלו לראות בשבועות האחרונים קוראי ה"פייננשל טיימס" בעמוד הראשון של העיתון מודעה בולטת המפרסמת את החנות החדשה לתכשיטי ויהלומי יוקרה שפתח לבייב ב-Old Bond Street בלונדון.
איך הולכות המכירות בחנות?
הצלחה בלתי רגילה. יש לי הרבה קשרים עם אנשים שמתעניינים בתכשיטי יוקרה, אנחנו עושים גם תצוגות ברחבי העולם. בימים אלה אנחנו עושים תצוגה גדולה בדובאי שם יש הרבה לקוחות".
דובאי? הם יודעים שאתה יצרן ומשווק ישראלי?
"בוודאי, זה עוזר למכירה. העובדה שזה מותג של יזם ישראלי רק מאתגרת אותם יותר".
אבל לבייב, שהתחיל ביהלומים וצבר את העושר הראשוני שלו ובעיקר את המוניטין הבינלאומיים שלו כאשר הפך לגורם הראשון בעולם שקרא תיגר על קרטל היהלומים הבינלאומי דה-בירס, כבר מזמן לא ממוקד ביהלומים. הנדל"ן, תשתית היזמות של פרויקטים ענקיים, מלהיבה אותו כפליים. במהלך הראיון מתברר שללבייב תוכניות מרחיקות לכת לגבי אפריקה ישראל, שיובילו אותה להשקעות עתק ברחבי הגלובוס בתחומי נדל"ן, אנרגיה, תשתיות וחקלאות.
הוא מתכנן השקעות במיליארדי דולרים במזרח הרחוק, עומד להשקיע בארגנטינה או ברזיל, ונערך לכניסה בהיקף משמעותי לתחום החקלאות ברוסיה. ובצנרת כנראה השקעות בתחומים נספים מפתיעים. הפיכתה המהירה של אפריקה ישראל לחברה בינלאומית היא כנראה גם הסיבה לחילופי המנהלים בחברה: מנכ"ל החברה בשבע השנים האחרונות, פיני כהן, הוחלף על ידי לבייב בארז מלצר, לשעבר מנכ"ל נטפים.
ספק אם ארז מלצר, המנכ"ל החדש של אפריקה ישראל, יודע באמת מה מצפה לו. הוא יודע, למשל, שהוא יהיה אחראי על הכניסה לתחום החקלאות ברוסיה. אבל הוא עדיין אינו יודע שלבייב מתכנן להביא את אפריקה ישראל לשווי של 7 מיליארד דולר ב-2007 ושהוא, מלצר, יצטרך לספק את הסחורה.
מה מעניין אותך בדאבוס?
"הפעם מעניין אותי כל מה שקשור למזרח הרחוק, הודו וסין. זה מאוד מעניין, אבל לא פשוט. אחד מאנשי העסקים שנפגשתי אתו כאן סיפר שיש לו השקעות בסין במיליארדי דולרים בנדל"ן, תשתיות ופרויקטים של BOT. הם מדברים על השקעות של 15 מיליארד דולר שעשו, שבהנפקות הם יהיו שווות פי חמישה.
"בסין יש לי מפעלי יהלומים הרבה שנים. בתשתיות ונדל"ן אני מתכנן לפעול עם אפריקה ישראל. גודל ההשקעה לא מפחיד אותנו, אבל צריך ביטחון סביר להשקעה".
השקעה של 5 מיליארד דולר לפרויקט אחד סבירה בעיניך?
"אני מאמין שכן, תלוי בצפי לרווח. פרויקט הרכבת שנכנסנו אליו הוא בהשקעה של 2.5 מיליארד דולר. זה תלוי במימון. צריך לתפור חבילת מימון, ולנו יש ניסיון בזה".
לאפריקה ישראל פריסה בינלאומית רחבה. איך העסקים באירופה, ארה"ב ורוסיה?
"במזרח אירופה אנחנו עובדים לא רע. יש לנו שם השקעות בלמעלה ממיליארד דולר. לשוק במזרח אירופה זה מספיק. אני צופה רווח הון גדול בחמש השנים הקרובות, בעיקר מנדל"ן, בכל המדינות במזרח אירופה - המדינות הבלטיות, צ'כיה, הונגריה, פולניה ורומניה.
"לאחר עליית מחירי הנדל"ן ברוסיה, קשה מאוד לסגור שם עסקות. קשה מאוד לשלם פי 20 על קרקע, יחסית למה שיכולת לשלם לפני שנה. יש לנו רזרבות של מיליוני מ"ר בנייה ברוסיה ועבודה בשפע להרבה שנים. אני מאמין שרוסיה תהיה קטר גדול מאוד של צמיחה באפריקה ישראל. אני מאמין מי שכבר יש לו נדל"ן ברוסיה ייהנה מתוצאות מאוד טובות בשנתיים הקרובות.
"אני חושש שמדינות עם רווחים גדולים בנדל"ן יהפכו להיות כמו ארה"ב. לא משתלם היום לעשות עסקי נדל"ן בארה"ב. אם לפני ארבע שנים קנית במגדל משרדים מטר מרובע בעבור 1,000 דולר, היום באותם מגדלים לא תמצא מטר מרובע גם ב-4,000 דולר. קודם השקעת אלף דולר ברכישה, 3,000 דולר בבנייה ומכרת ב-8,000. היום, לאחר שהמחירים עלו, אתה קונה ב-4,000, משקיע עוד 3,000-4,000 דולר, מגיע ל-7,000-8,000 ומוכר ב-8,000 - ואין רווח.
"ככה זה גם באנגליה, ועכשיו זה קורה ברוסיה. מחירי מגרשים ומחירי בנייה עלו בצורה מטורפת. חשוב להצטייד במלאי גדול מאוד של דירות. וברוסיה צריך לשלם גם לעירייה, שגובה 20%-30% מבניין.
"יעד מאוד מעניין זו אוקראינה. אבל גם שם מאוד מסוכן, למשל בכל מה שקשור לרישום בעלות על קרקעות. צריך להיות מומחה מאוד גדול על מנת לא ליפול בפח. יש שם אנשי עסקים מקומיים, ששווים מיליארדים רבים של דולרים. הם לא סופרים אנשי עסקים שבאים עם 3-5 מיליון דולר, כמו שהישראלים מגיעים לשם.
"אותו בנק, שרצית לקנות לפני שנתיים ב-100 מיליון דולר, היום בקושי תקנה אותו ב-1.5 מיליארד דולר. חברת ביטוח שרצו עליה 50 מיליון דולר, נמכרת היום במיליארד דולר. והם גם מתחילים להנפיק את עצמם".
ממה נובעות העליות התלולות במחירים?
"אני רואה בדאבוס קרנות השקעה עם עשרות מיליארדי דולרים, כך שכסף לא חסר בעולם".
אתה מזהה אלמנטים בועתיים במזרח אירופה?
"לא. הונגריה, פראג וצ'כיה נהפכו לארה"ב לכל דבר. שם כבר הרווחיות מאוד נמוכה. היא אמנם הרבה יותר מעניינת מישראל, אבל לא כמו ברומניה, שעוברת תהליך הפרטה והיא תוססת. אבל, עוד שנה עד שלוש שנים גם זה ייגמר".
איפה כדאי להשקיע?
"משיחות עם אנשי קרנות, הם מאמינים בדרום אמריקה. יש לי חברים שסיפרו על השקעות בנדל"ן, שחברות שלהם הונפקו בחצי מיליארד דולר ונמכרות היום ב-3-4 מיליארד דולר. בברזיל ובארגנטינה צפויה צמיחה גבוהה מאוד. אמריקה ביציבות. אפשר להרויח שם 5% ו-6% בשנה, שזה לא מספיק מעניין. אנחנו באפריקה ישראל בחנו כמה עסקות בארגנטינה וברזיל, וכנראה נחתום על אחת".
באילו תחומים אתה מתכוון להשקיע?
"בתחומים שאנחנו מבינים בהם: נדל"ן, מגורים, תשתיות, נפט. ברוסיה מתחילים לעסוק בתשתיות בצורה מסיווית. הם מבינים שהם לא יכולים להיות תלויים רק בנפט וגז. הם משקיעים בחקלאות, תיירות וכל הענפים שהמדינה מבינה שהם מאוד חשובים לה. בחקלאות אתה מקבל סובסידיה מהאזורים הפדרליים. מחזירים לך ריבית, כך שלא תעלה על לייבור פלוס 2%.
"אנחנו בוחנים להיכנס בגדול לחקלאות שם. אני שולח משלחת גדולה לשם. מלצר יוביל את התחום אצלנו. אני מדבר על פרחים, חממות. לדוגמה, קילו תות שדה נמכר שם ב-8 דולר. אצלנו בארץ הוא נמכר במשהו כמו 2 דולר. וברוסיה הכל יותר זול, כולל כוח עבודה.
"אומרים מה עם הציונות, צריך להשקיע בישראל. אבל זו טפשות! חברות ישראליות חייבות לצאת לחו"ל, להרויח הרבה כסף ולחזור להשקיע חלק בישראל. אחרת... כמו רוב הנדל"ניסטים, מי שלא יצא לחו"ל נשחק, אכל את הקרן שלו. חייבים לצאת, להרוויח ולהביא את הכסף לישראל. אין מספיק מקום לכולם פה, אז במקום לאכול אחד את השני, עדיף שיתפזרו לחו"ל ויביאו הכל לארץ. גם ידע".
לפי תכניות ההשקעה שלך בעולם אתה צריך לעדכן את יעד הצמיחה של החברה, שהיה שווי של 5 מיליארד דולר עד 2011.
"אני בודק את זה. אנחנו צריכים לעמוד באפריקה ישראל ביעד חדש של 7 מיליארד דולר עד סוף 2007. אנחנו בודקים השקעות בכל התחומים. אומרים שבארץ המצב מסוכן, יש איום איראני. כשלחברה אין חשיפה לשוק הישראלי, אני יכול להשקיע בשקט. אנחנו בודקים השקעות באנרגיה, שם אנחנו רוצים להרחיב פעילות. אנחנו מצטיינים גם בתשתיות כמו כבישים, רכבת קלה. אם הצלחנו לעבור את המחסומים הקשים בארץ ולזכות, בוודאי שאני מרגיש יותר קל בחו"ל".
איך אתה נערך להגדלה כל כך משמעותית של הפעילות בחו"ל?
"אנחנו צריכים להצטייד בחברה בכוח ניהולי מוכשר הרבה יותר. זה האתגר הכי גדול על סדר היום. צריך לגייס שורה של מנהלים מוכשרים. לא אכפת לי גם לקחת דור צעיר ולהכשיר אותו. אני מאמין שאפריקה ישראל עלתה לליגה בינלאומית. אין לנו במה להתבייש. לפי החיזורים של הקרנות, הבנקים להשקעות והחברות שרוצים לעשות איתנו עסקים, יש לנו שם טוב ואנחנו גאים שאנחנו ישראלים".
איך מתקדמים עסקי היהלומים?
"מצוין. אנחנו פותחים חנות נוספת במדיסון. החנות בבונד היא הצלחה לא רגילה".
איך היחסים עם דה בירס?
"אין שום יחסים, אבל אני לא שולל לקנות את דה בירס. אולי גם זה יגיע יום אחד. השאלה, אם אהיה מעוניין. היום זה לא מעניין אותי".
הם בכל זאת מתחרים בך על יהלומי גלם באפריקה וברוסיה.
"אנחנו בתחומים שונים לגמרי. דה בירס נמצאת בעיקר במקומות היסטורים. דרום אפריקה, בוטסואנה. הם לא מתרחבים במקומות חדשים. הם לא דחקו אותי מאנגולה, נשארתי שם, וגם ברוסיה"
אתה מתכוון להיפגש עם בני שטיינמץ, שבדרך כלל מגיע גם הוא לדאבוס?
"שטיינמץ לא מעניין אותי. יש סיפור על בעל חנות מכולת שהגיע לרב ושאל אותו איך זה שיש מכולת ממול שמוכרת ב-10,000 ביום, בעוד אני מוכר באלף. ענה לו הרב: אם תפסיק להתעניין במה שאחרים עושים ותתמקד במכולת שלך, גם אתה תעשה 10,000. ככה אני בעסקים. מתעניין בעסקים שלי".
איך מתקדמים המכרות הימיים בנמיביה?
"זאת הצלחה לא רגילה. יש לנו שם ארבע אוניות ענקיות, ואנחנו הולכים להרחיב את הפעילות ב-200 מיליון דולר. אנחנו בודקים אפשרויות להגדלת התפוקה".
"אתם רואים, יש לי עודף זמן אפילו לראיון".
"פעם אמרת שאתה מתמקד רק במה שאתה טוב בו. מה קרה לתפישה הזו?
"יש תחומים שצריך להבין בהם כדי להיכנס אליהם, כמו היי-טק. אני לא בקטע הזה. אנשים עושים מזה הרבה מאוד כסף. יש לי כמה השקעות פסיוויות בהיי-טק. אם אני לא מבין בתחום, אני מתקשה להיכנס אליו. אנחנו בתשתיות, שזה היי-טק בפני עצמו. לסגור הסכם מימון ל-BOT בישראל - צריך להיות גאון בשביל זה.
"הכל מתחיל ונגמר בניהול. זה היה חסר באפריקה ישראל. ההנהלה לא השקיעה בדרגים השני והשלישי. זה היה פספוס גדול מאוד בחברה. אני מאמין שבפעילות ברוסיה צריך עובד רוסי, בסין סיני, בהודו הודי, וכך בפיליפינים ובאפריקה. אני לא מאמין בשיטה, של להביא ישראלים שחושבים שהם הכי טובים. אנחנו משתדלים להביא איש כספים ישראלי לכל מדינה, אבל מנהל מקומי יש לו קשרים והוא מכיר את המנטליות. בפיתוח עסקי, כשיש הצעה אבל אין לך מנהל מוכשר - זו בעיה. כשהחלטות צריכות לעבור ממנהל למנהל שמעליו במנגנון מסורבל - עד שזה יגיע למעלה לא תהיה עסקה. בעסקים צריכים להיות הרבה יותר מהירים וזריזים.
העובדה ששתי הבנות שלך נמצאות בתפקידי ניהול, זה לא מרתיע אחרים? המנכ"ל שלא יכול לפטר אותן - זה מפריע לו לתפקד?
"אני לא יודע. אולי מדברים על זה. אני לא חושש מזה. אם יהיה צריך לפטר מישהו בגלל רשלנות - אני מסוגל גם לפטר את עצמי מתפקיד היו"ר. הבנות שלי לא עושות את זה בשביל הכסף. כל אחד צריך להוכיח את עצמו. אני חושב שבתקופה קצרה הבת שלי, שקיבלה את חטיבת הקניונים, הגדילה בעשרות אחוזים את ההכנסות בקניון שהיה באחריותה. אחרי זה אתה מבין כמה הנזק היה גדול כשהחזקת מנהלת אחרת שחשבת שהיא טובה.
"בשיווק, צביה - הגדולה - היא פשוט נהדרת. יש לה ראש שיווקי ופרסומי. אין להן אמביציה לנהל את החברה. ואם יש - אני לא הרגשתי בזה עד היום. אצלי ינהל את החברה מי שיכול לנהל הכי טוב. אם אני חושב שמישהו לא מנהל הכי טוב, בין אם הוא בת, אח, חבר - ברגע שהוא לא יהיה הכי טוב אני אפרד ממנו".
בגלל זה נפרדת מהמנכ"ל הקודם, פיני כהן?
"אני חושב, שאחרי שבע שנים ויותר, זה מאוד ברור שצריכה להיות הנהלה חדשה. כל מנהל מביא את האנשים הטובים שלו. אפריקה ישראל נהפכה לחברה בינלאומית בקנה מידה גדול מאוד. היא כבר לא חברה מקומית ישראלית".
איזה תחום בעסקים שלך הוא הכי רווחי?
"נדל"ן בארץ הכי לא רווחי, ובחו"ל הכי רווחי. ישבתי עם קרן גרמנית שמשקיעה בארץ ועם קרן אחרת שמשקיעה ברוסיה. הם עשו 70% בשנה. הם ביקשו שאשקיע, אבל זה לא מעניין אותי. אני מעדיף לעשות 40% ו-30% ולראות שבנינו במקומות שהיו בהם פעם קוצים. כשאני נוסע בכביש שבנינו, אני גאה. אני לא רוצה להשקיע בטרנדים. אני מאמין יותר בהשקעות מסוג אחר".
היית קונה בנק?
"בנק זה לא פיננסים, אלא אם כן אתה בעל מניות שרכש אותו מאוד בזול. יש כל כך הרבה רגולציה בתחום, והידיים אינן חופשיות לעשות מה שאתה מבין. לא בנק, ולא חברת ביטוח. יש לנו פעילות השקעות באפריקה ישראל. יש לנו צוות נהדר ורואים תוצאות, אבל אני לא נמשך לזה. פיננסי בעיניי זה פעילות של מיזוגים ורכישות. לקלוט חברה טובה שנמצאת בקשיים, להשקיע במדינות בקשיים.
"בקוריאה, לדוגמה, במשבר הגדול עמדו בתור כדי למכור יהלומים. יהלומים שקנו ביוקר מכרו בכל מחיר, העיקר לעשות מלווה למדינה. כשעוקבים אחרי מדינות שהיו במשבר, כמו ברזיל וארגנטינה, רואים שחברות בהן הכפילו ושילשו את עצמן. או ברוסיה, שם עלו פי עשרה. מניות גזפרום ירדו ל-8 סנטים והיום הן 11 דולר. כל מי שדיברתי איתו אומר שהן יעלו עוד 30%-40%".
איפה הסיכונים הגדולים?
"אני רואה אותם בסיכונים מדיניים, לא במחירים הגבוהים. אם מחר ישראל עושה פעולה באיראן ואיראן שולחת טילים, אני מפחד בכלל לדבר על מה שיקרה אז בישראל. אני מתכסה זיעה כשאני חושב להחזיק בנק בישראל במצב כזה".
מתי אתה קונה את מעריב?
"לא דיברתי על זה אף פעם. מספיק לי ערוץ 9, שם כבר עברנו לאיזון".
אתה תורם הרבה למעוטי יכולת. מהי פילוסופיית הצדקה שלך?
"קראתי במאמר של הרבי מלובביץ', שיהודים אומרים צדקה ובאנגלית קוראים לזה חסד (צ'ריטי). כשאתה עושה חסד אתה לוקח משלך ונותן לאחר. צדקה זה מלשון צדק. אתה עושה צדק מכסף שקיבלת, שהוא לא שלך. כשהקופה מופקדת אצלי, אני עושה צדק, אני לא עושה טובה לאף אחד.
לב לבייב: "חברות ישראליות חייבות לצאת לחו"ל, להרויח הרבה כסף ולחזור להשקיע חלק בישראל"
איתן אבריאל
4.5.2007 / 17:00