סאמר קמפ בארץ

על המיזם של ד"ר רונן הופמן נאמר כבר "איך לא חשבו על זה קודם". הופמן, 43, מרצה ליחסים בינלאומיים במרכז הבינתחומי ובעברו עוזרו האישי של יצחק רבין ז"ל ואחד מאנשי המשלחת לשיחות השלום עם סוריה, ירד לפני שלוש שנים ממגדל השן, לקח הלוואת בעלים של 100 אלף דולר והביא לישראל קונצפט אמריקאי מוכר - הסאמר קמפ היהודי.

"לכל קהילה בארה"ב יש את הסאמר קמפ שלה", מספר הופמן. "מקום מבודד ומנותק שאליו נשלחים ילדים מגיל 7 ומעלה לפעילות בת שבועות ארוכים שכוללת גם טעימות ציוניות". תשע שנים רצופות, מאז היה סטודנט בשנתו הראשונה, יצא הופמן בכל קיץ כמדריך ומנהל משלחת למחנה מטעם הסוכנות היהודית. "בכל פעם שחזרתי ניסיתי לתאר לסביבה שלי את עוצמת החוויה", הוא מתאר. "שוב ושוב ניסיתי, שוב ושוב לא הצלחתי. יש משהו מזכך במפגש האינטנסיווי עם קבוצת אנשים שחיה שבועות ארוכים בתנאים שמנתקים אותה מסביבתה הרגילה. מדובר בחוויית חיים שיש בה גם כיף וגם הרבה קשר לארץ הקודש, אבל צריך להיות שם כדי להבין".

עם הזמן החולף הבין כי מכרה הזהב האמיתי לא נמצא בהרי הרוקי אלא דווקא בישראל. "חשבתי", הוא מסביר, "שבמקום לשלוח מדריכים ישראלים לתפוצות ולהכניס את ישראל בדלת האחורית, אפשר להביא את התפוצות לכאן. במקום לפגוש שלושה ילדים ישראלים במחנה אמריקאי - יפגשו מאות כאלה בישראל. למה לשלוח נער יהודי למחנה בניו ג'רסי אם אפשר להביא אותו לגליל ולתת לו מנה גדושה של כיף שכוללת גם מפגש עם ישראלים, הכרת המדינה והרבה ציונות?"

מה החידוש בעצם? הרי משלחות של נוער יהודי מהעולם שוטפות את ישראל כל הזמן.

"הסאמר קמפ, כאמור קונספט אמריקאי מוכר, מציע פעילות בת כמה שבועות לילדים מגיל 7 מישראל ומהעולם, במתחם סגור שבתוכו מתרחשת כל הפעילות. מדובר בעצם במוצר משלים למשלחות שמביאה הסוכנות או גופים אחרים לכאן, אין פה תחרות אלא פנייה לפלח שוק נוסף".

ב-2004 גייס הופמן לעניין גם את ארז רול, חבר מן התחום העסקי, והחליט כי הוא בשל להוצאת הרעיון לפועל. מהר מאוד הבין כי בסכום המצומצם שבידיו לא יוכל לבנות תשתיות וכי עליו "להתלבש" על תשתית קיימת. לאחר שיחות שכנוע ארוכות ("אני לא כריש נדל"ן, אלא יזם חינוכי-תיירותי"), הסכים המרכז הימי במכמורת - שמתפנה בקיץ והשירותים שיש בו וקשורים לפעילות ימית מגוונת עומדים מיותמים - לארח את המיזם שקיבל את השם "קמפ קימאמה" (קימאמה הוא פרפר בניב אינדיאני עתיק).

השלב הבא היה גיבוש צוות ההדרכה וכן השיווק. הופמן, ששימש בין היתר גם כקצין הסברה בקונסוליה הישראלית באטלנטה, הפעיל את כל קשריו האישיים בקהילות היהודיות. השמועה בדבר הסאמר קמפ הישראלי החלה לעשות כנפיים. גם השיווק בישראל נעשה קצת בעזרת אתרי אינטרנט ובעיקר בשיטת מפה לאוזן. במחנה הקיץ הראשון, שאליו התייחס הופמן כפיילוט והכין את עצמו גם לאפשרות של כישלון, הגיעו 190 משתתפים, מתוכם 70% ישראלים. בשנה השנייה כבר הגיעו 440 ילדים, מתוכם 65% ישראלים ובשנה האחרונה, למרות המלחמה, הגיעו 600 משתתפים, רק 60% מהם מקומיים - בנים ובנות למשפחות שיכולות להרשות לעצמם לשלם בעבור חוויה דו-לשונית של שבועיים יותר מ-5,000 שקל.

בקיץ 2007 אמורים להגיע כבר 1,000 משתתפים, מחציתם מעשרים מדינות שונות בעולם בהן גם סין ותאילנד. חלק גדול הם "לקוחות חוזרים" או מגיעים ממשפחות ששלחו כבר ילד אחד לחוויה. בין יתר הפעילויות לשמן מגיעים לישראל הקודש סטנדרטיות יותר ופחות. נוסף לספורט, שיט קייקים ומחנאות, יוצאים המשתתפים לסייע למכבי אש, לנקות שמורות טבע או להכין עבודות יצירה ולהעניקן לבתי אבות בישראל. "הקשר עם הקהילה הוא חלק בלתי נפרד מן הפעילות", אומר הופמן.

הורים לא חוששים לשלוח ילד לבד למדינה לא בטוחה כמו שלנו?

"יש שני סוגי התנגדויות: לאלה שחוששים אני אומר שאנחנו פועלים במתחם סגור ומוגן היטב. לאלה שחושבים שאם כבר מגיעים לישראל כדאי גם להכיר אותה אנחנו מציעים טיולים מאורגנים לפני או לאחר הקמפ".

הביקוש שהלך וגדל חייב את הופמן לאתר קמפ נוסף, וזה נמצא על גדות הירדן בקיבוץ עמיר בגליל. גם המחזור גדל והוא מסתכם כיום ב-5.5 מיליון שקל. את הלוואת הבעלים החזיר הופמן כבר לאחר השנה הראשונה, אך הקפיד שלא למשוך לעצמו משכורת עד לחודשים האחרונים. במקביל צירף את אבן מיוני, שותף אמריקאי, שקנה 18% בעלות ואחראי על השיווק בחו"ל. "אחרי שלוש שנות פעילות הביקוש עולה על ההיצע", מספר הופמן. "בעיקרון יכולתי לרוץ קדימה ולפתוח עוד שלושה-ארבעה קמפים ולמלא את כולם, אבל מדובר בעסק שהצלחתו תלויה בבנייה יסודית שמונעת טעויות".

הגדילה המחושבת לא פוגעת בתיאבון היזמי. בשנים הקרובות מתכנן הופמן הקמת עשרה מרכזים ברחבי ישראל, שיניבו מחזור של למעלה מ-10 מיליון שקל. נוסף על פעילות הקיץ תוצע פעילות מחנאית מגבשת למשפחות ולארגונים בכל ימות השנה.

הקריירה האקדמית שלך משלמת מחיר.

"אני מלמד כל הזמן, אבל את המחקר עצרתי עד להתייצבות העסקית. מעולם לא התרכזתי באקדמיה בלבד, תמיד פעלתי בתחומים נוספים - בעבר פוליטיקה, עכשיו עסקים. השנים הקרובות יוקדשו לעשייה בקימאמה".

אפשר להתעשר מיזמות תיירותית-חינוכית?

"אם העסק הזה יעלה ויצליח הוא יאפשר לי להתמכר בראש שקט לתחומים אחרים, כמו מחקר וכתיבה. אני אשמח אם פרנסתי הטובה תביא גם לחיזוק הקשר של אלפי בני נוער עם ישראל".