עשרות פרויקטים מעוכבים בגלל מחלוקת בעניין חוק הקרינה בין חברת החשמל למשרד להגנת הסביבה

בשבוע שעבר הונחה אבן הפינה לתחילת העבודות בפרויקט מנהרות הכרמל בחיפה. עם זאת, 600 הפועלים הזרים מסין, האמורים להגיע בשבוע הבא לביצוע עבודות הכרייה, עלולים למצוא עצמם מובטלים. זאת, משום שחיבורי החשמל של מכונות הכרייה טרם אושרו. עיכוב דומה בלוחות הזמנים עשוי להיות גם מנת חלקם של עשרות - אם לא מאות - עבודות בתחום הנדל"ן והתשתיות בכל רחבי הארץ.



לעצירת עשרות הפרויקטים בהיקפי מיליארדי שקלים אחראי סכסוך בין חברת החשמל לבין ד"ר סטיליאן גלברג, ראש אגף קרינה ורעש במשרד לאיכות הסביבה. גלברג, טוענים במגזר הפרטי, קידם חוק בלתי יישים, וכך מעכב כל בקשה לאישור עבודות חשמל במדינה כולה. ד"ר גלברג עצמו טוען כי חברת החשמל עושה כל שביכולתה כדי למנוע את יישום החוק ומנסה להכתיב כללי משחק משלה.



בשנה שעברה חוקק בכנסת חוק הקרינה הבלתי-מייננת שלפיו החל ב-1 בינואר 2007 תותנה כל הקמה או הפעלה של מתקן הפולט קרינה בלתי-מייננת בבנייה חדשה בקבלת היתר מהמשרד להגנת הסביבה. לקבלת ההיתר נדרשת עמידה בכמה תנאים, שבהם גם דרישה לעמידה ברמת חשיפה מרבית לקרינה והגבלת הגישה אל מקור הקרינה שאישורו מבוקש. עם זאת, ולמרבה האבסורד, ערכי הסף של התקנים לא הופיעו בחוק. המשרד להגנת הסביבה נדרש לקבוע את הערכים עם החלת החוק עצמו בתחילת 2007, אך לא עשה כן עד עצם היום הזה. כך, למעשה, הוחל חוק מחמיר, הנושא באחריות פלילית, בשעה שלאיש אין מושג מהם הערכים המאפשרים ציות לחוק.



"בהיעדר אמות מידה ונהלים למתן היתר, אין כללי משחק ברורים. דרישות השתנו תוך כדי תנועה, וחברת החשמל אינה יכולה להתחייב לרמות קרינה ערטילאיות ולחשוף את עובדיה ומנהליה לעבירות פליליות, ולכן אינה מאשרת ביצוע עבודות חשמל, אלא אם ניתן היתר", אומר מנהל מגזר התכנון הסטטוטורי ואיכות הסביבה בחברת החשמל, זוהר לביא.







עו"ד גלברג, מנגד, טוען בתגובה כי המצב הנוכחי דווקא משרת את חברת החשמל, המבקשת להביא למשבר מלאכותי כדי לחמוק מהמגבלות שמטיל עליה החוק החדש: "החוק מתגלגל כבר שמונה שנים והנוסח שאושר תואם כמעט במדויק את מה שביקשה חברת החשמל לאשר", אומר גלברג. "במקום לקבוע רמות קרינה נמוכות, כנהוג באירופה, למשל, התגמשנו- לא דרשנו סף, ביקשנו רק חתימת ברי סמכא על שיתייחבו שיעשו כל שביכולתם כדי להפחית את החשיפה למקור הקרינה".



בינתיים, מי שסובל מן הוויכוח הוא המגזר הפרטי והציבור, שאף עלול לממן את הקנסות שתיאלץ קופת המדינה לספוג כתוצאה מהעיכוב בפרויקטים. "אני בא אל המשרד להגנת הסביבה ואומר להם 'תנו לי תוכנית ומפרט, ואני אבצע' - אך הם לא מסוגלים", מלין מהנדס מע"צ ונתיבי איילון, זאב גרליץ. "אי אפשר להקציב לפרויקטים סכומי עתק ולעצור הכל בגלל חוק תיאורטי".