החברות הכי טובות

מאת תהילה ינאי



זה שלוש שנים השוק הישראלי מצוי בצמיחה מרשימה, וגם בשנה הקרובה צפוי
השגשוג להימשך. בנסיבות אלו מגיעה לשיאה מגמה שהחלה לפני עשור: הגברת
מודעותן של הנהלות למשאב האנושי.



מנהלים מודעים מבעבר לחשיבותו של העובד ולעוצמה ששביעות רצונו מקנה לארגון;
ליחס שבין הזדהות העובד עם מקום העבודה והתאמת הציפיות שלו למציאות בו ובין
הצלחתה של החברה.



המודעות אינה נשארת בגדר ידע תיאורטי. היא באה לידי ביטוי במשאבים הכספיים
והניהוליים שההנהלות מוכנות להשקיע בעובדים. אנו עצמנו, בBDI-, ממשיכים לקבל
ממנהלים בכירים פניות בנושא.



הסקר שלנו, הנערך זו השנה השלישית, מציב לפני החברות מראה המאפשרת להן לבחון
את עצמן. הוא גם מספק למנהלים ולעובדים כאחד קנה מידה חשוב להערכה של שוק
התעסוקה בישראל.



כבכל שנה, גם השנה דירגנו את "החברות שהכי טוב לעבוד בהן" על פי מתודולוגיה רב
שכבתית, בתהליך שארך כשנה ונעשה בפיזור ארצי כדי למנוע הטיות. בשלב הראשון ערכנו
מבחן מקדים בקרב מדגם מייצג (2,000 נסקרים) של מועסקים - לבחינה ושקלול של
הפרמטרים החשובים ביותר לעובד הישראלי בבחירת מקום העבודה.



שלב מקדים זה העלה כי בדומה לאשתקד, הפרמטר החשוב ביותר הוא חוסן החברה, ומיד
אחריו יחסי עבודה ויציבות תעסוקתית. מתברר כי גם בשנים של יציבות כלכלית, כאשר
פחות עסקים נקלעים לקשיים, העובד הישראלי מעריך מאוד מקום עבודה ה"מובטח" לזמן
רב.



במקום הרביעי בסדר החשיבות מופיע סעיף תנאי השכר, ואחריו קידום מקצועי ותנאים
נלווים. במקום השביעי - אווירה וגיבוש חברתי, ואחריו הכשרות מקצועיות, קרבה למקום
המגורים, גמישות בשעות העבודה ופעילות רווחה. הפרמטר האחרון בחשיבותו הוא פעילות
העשרה.



מובן שסדר עדיפויות זה מייצג את האוכלוסייה הנסקרת כולה. כאשר ניתחנו את הנתונים
על פי מגזרים - תעשייה ומסחר, פיננסים, שירותים והיי טק - התגלה כי יש ביניהם
הבדלים במידת החשיבות שמייחסים העובדים לכל פרמטר.



בענפי התקשורת וההיי טק, למשל, זכו הקידום המקצועי, האווירה והגיבוש החברתי לציונים
גבוהים ביותר, ואילו חוסן החברה ויציבות כוח האדם נתפסו כחשובים פחות. בחברות תעשייתיות
נתפסו דווקא חוסנה של החברה, יציבות כוח האדם ותנאי השכר כחשובים ביותר, ובחברות בתחום
הפיננסי בלטו תנאי השכר והקידום המקצועי מעל לשאר.



בשלב השני ערכנו סקר מקיף בין כ-12 אלף מועסקים ברחבי הארץ. ביקשנו מהם לדרג את
מקום עבודתם על פי אותם פרמטרים ולנקוב בשמם של מקומות העבודה שהיו רוצים לעבוד
בהם (או להמליץ עליהם לאחרים).



את התשובות שיקללנו בעזרת משקולות החשיבות שקיבל כל פרמטר בשלב הראשון - כלומר,
הציון הכולל של מקום העבודה גדל ככל שהפרמטר שהוא מצטיין בו חשוב יותר לעובדים.



נוסף על סקרי העובדים פנינו ליותר מ-500 חברות וביקשנו נתונים על המאפיינים של
משאבי האנוש בהן ורמת ההשקעה בתחום. גם הנתונים האלו שוקללו בדירוג הסופי. במערך
הדירוג השתלבו, זו השנה השנייה, גם סקר מועסקים בקרב הסטודנטים (אוניברסיטאות
ומכללות) וסקר עמדות בקרב מנהלי משאבי אנוש בחברות המובילות במשק: אלו התבקשו
להעריך את החברות שטוב לעבוד בהן במגזר שלהם ובמגזרים אחרים כאחד.



גם השנה, בדומה לשנה שעברה, לא התגלה הבדל משמעותי בין העמדות שהציגו הסטודנטים
ומנהלי משאבי אנוש ובין הדירוג של כלל הנסקרים. יתרה מכך, 80% מהחברות המופיעות
בדירוג הכללי מופיעות גם בדירוג של מנהלי משאבי אנוש - ו-8 מבין החברות הראשונות
בדירוג הכללי נכללות בעשירייה הפותחת בסקר המנהלים.



מה השתנה בסקר בכל זאת? השנה הוספנו נדבך חשוב לתהליך הדירוג. ביצענו סקר פנים
ארגוני מייצג, ותוצאותיו שוקללו אף הן בדירוג הכולל. כך מתחדדת נקודת המבט
הפנימית, לעומת דעותיהם של אנשים מבחוץ, המתבססות בין השאר על תפיסות מסורתיות,
מיתוסים וכו'. בכוונתנו להרחיב בעתיד את הסקר הפנים ארגוני למספר רב של חברות,
ולהגדיל את משקל תוצאותיו בשקלול הדירוג.



הודות לכל אלה הדירוג הוא תמהיל של עמדות ותפיסות של עובדים - כלפי חברתם וכלפי
חברות אחרות - ושל מנהלי משאבי האנוש הבקיאים בתחום וחיים אותו. הוא מעלה ממצאים
מעניינים ביחס למשתנים דמוגרפיים וענפיים, וגם חושף כמה תופעות בסיסיות. השנה,
כמו בשנותיו הקודמות של הדירוג, הבחנו בכמה תופעות שכאלו.



הכותבת היא מנכ"ל ובעלים של חברת BDI



הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון מאי של מגזין TheMarker להזמנות חייגו 1-700-700-250