גיל אבנימלך: "תעשיית ההיי-טק הישראלית נחשבת לחדשנית, אבל אנחנו מאבדים את ההובלה"

האם החדשנות הטכנולוגית שמאפיינת את סצינת היזמות הישראלית נמצאת בסכנה? גיל אבנימלך (33), דוקטורנט בבית הספר לניהול באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, סבור שיש מקום לדאגה. לא, הוא לא סבור שעתיד תעשיית ההיי-טק המקומית מוטל בספק - אבל הוא מצביע על בעייתיות, וזה היה אחד הנושאים שחקר בעבודת הדוקטורט שעליה הוא עמל בימים אלו.



אבנימלך פיתח מודל שלבים לתיאור התפתחות תעשיות היי-טק. הוא חקר את המצב בישראל תוך השוואה למקומות אחרים כגון סיליקון ואלי (קליפורניה), אירלנד, הודו וגרמניה. בעבודתו הוא הבחין במגמה: קרנות ההון סיכון נוטות לאורך השנים להשקיע פחות ופחות בשלבים מוקדמים בחברות סטארט-אפ ובתחומים חדשים, ובאופן כללי נוטות פחות להסתכן עם השנים.



התופעה ניכרת גם בנתוני חברת המחקר Online-IVC, שמצאה שהיקף השקעות בשלב הסיד (השקעות בשלב מוקדם כשלחברה יש רק רעיון טכנולוגי) ובשלב מוקדם (Early Stage) מצטמצמות והולכות עם השנים. היקף ההשקעות בשני שלבים אלו הגיע ב-97' ל-69% מהיקף ההשקעות הכולל, ומאז חלה צניחה עקבית. ב-98' ההיקף הגיע ל-59%, ב-2001 ל-46% וב-2006 ל-40%. נתון אחר מצביע על כך שכיום קשה י ותר לחברות סטארט-אפ לגייס כספים מקרנות הון סיכון: לפי Online-IVC, בשנים 91'-99' מספר חברות הסטארט-אפ שזכו להשקעות הון סיכון היה כשליש ממספר החברות שקמו, אך ב-2001-2006 רק כ-15% מהחברות שקמו קיבלו מימון מקרנות הון סיכון.



אבנימלך מסביר כי הנתונים מהווים מקור לדאגה לאשכול ההיי-טק שהתפתח כאן: "תעשיית ההיי-טק הישראלית נחשבת לחדשנית, אבל לאט לאט קמים לה מתחרים ואנחנו מאבדים מההובלה שלנו. בשנות ה-90 קרה לתעשיית ההיי-טק נס. מדינות בכל העולם הסתכלו עליה בהערצה וביקשו לחקות אותה ואת מודל יוזמה (התוכנית הממשלתית לעידוד תעשיית ההון סיכון שיושמה ב-93'). אסור לנוח כעת על זרי הדפנה".



לפי אבנימלך, קרנות ההון סיכון נמנעו לאורך השנים מהשקעה בחברות בשלבים מוקדמים בשל היעדר הרצון להסתכן. לדבריו, בעבר הקרנות השקיעו פחות הון בחברות סטארט-אפ וזכו לאקזיטים שמנים יותר. כיום המצב הפוך - יותר הון מושקע בחברות, והאקזיטים זהים בגודלם או אף קטנים יותר.



לא על ה-ICT לבדו



אבנימלך לא סבור שקרנות ההון סיכון נמנעות מהשקעה בחברות צעירות משום שישנם פחות רעיונות איכותיים להשקעה. "לפני 90' הדעה היתה שאין יזמים בישראל, וכשהשקיעו התברר שיש הרבה רעיונות. כמובן שצריך לדאוג לתנאים סביבתיים ליצירת יזמים. יש צורך ברמת חינוך גבוהה ותשתית מתאימה כדי שתיווצר סביבת יזמות. גם הקרנות מבינות שאם כולן ישקיעו בשלבים מאוחרים, הזרימה תיפסק".



אבנימלך סבור שעל ענף ההיי-טק לבחון מדוע קרנות ההון סיכון נמנעות מלהשקיע בתחומים נוספים מלבד ה-ICT (Information, Communication & Telecommunication). דוגמה טובה לכך מופיעה בדו"ח של פירמת רואי החשבון ארנסט אנד יאנג וחטיבת המחקר בדאו ג'ונס VentureOne שפורסם בפברואר. לפי הדו"ח ב-2006 בוצעו בישראל שלוש השקעות הון סיכון בתחום חדש כמו קלינטק (טכנולוגיות נקיות), בהיקף של 22.5 מיליון דולר, ואילו ב-2005 לא בוצעה אפילו השקעת הון סיכון אחת בתחום הזה, שאינו נחשב תחום השקעה מסורתי.



"נראה שכעת יש מקום להשקעות משמעותיות בתחומים נוספים מלבד ICT", מסביר אבנימלך. "אחוז השקעות ההון הסיכון ב-ICT זהה או גדול משהיה לפני 15 שנה. השאלה היא אם אשכול ההיי-טק הנוכחי ישרוד כשתגיע מהפכה טכנולוגית חדשה. אשכולות שעוסקים רק במיצוי היכולות הקיימות דינם להיכחד".



לדבריו, לשתי הבעיות - המחסור בהשקעות בשלבים מוקדמים והקיבעון בהשקעות ב- ICT - כמה פתרונות אפשריים: הממשלה, למשל, צריכה להקים יותר קרנות ציבוריות המתמחות בהשקעות סיד ובתחומים חדשים, ולמנף את הקרנות הפרטיות. "הממשלה יכולה להקים קרן שקובעת שעל כל דולר שקרן הון סיכון תשקיע בתחומים חדשים, גם היא תשים דולר", הוא מבהיר. "צריך לתעל את התעשייה הפרטית, שמנוהלת טוב יותר, לאינטרסים הלאומיים שלנו. צריך לראות איך לשכנע את הקרנות להשקיע בחברות בשלבים מוקדמים ובתחומים חדשים, ובכל זאת לגרום להן להרוויח".







אבנימלך מציין את חשיבות התוכניות שהפעיל המדען הראשי בעבר להתפתחות תעשיית ההיי-טק, אך מציין שהתוכניות הקיימות מחייבות התאמה משמעותית למצב הנוכחי, בו יש לסקטור הפרטי מספיק כסף, והשאלה העיקרית היא איך לתעל אותו לקידום מטרות ארוכות טווח של התעשייה בעזרת תמריצים שונים. אבנימלך מסביר שכדי שייווצר אשכול חדש, יש צורך ביצירת מאסה קריטית של פעילויות בתעשייה הרלוונטיות. לכן על הממשלה להיות שחקן פעיל בשלב ההתהוות של תעשייה חדשה, הן מבחינת תקציבים והן מבחינת קביעת חזון. לפי גישה זו פועל שי אגסי, שבעבר התראיין ל-TheMarker ואמר שעל מדינת ישראל לדאוג להקמת אשכול של חברות קלינטק. אגסי פועל עם איתן ורטהיימר להקמת מפעל שיפתח טכנולוגיות למכוניות חשמליות באזור בית שאן.



אורנה ברי, שותפה עצמאית בקרן ג'מיני ויו"ר איגוד קרנות ההון סיכון הישראליות, אינה מסכימה עם מסקנותיו של אבנימלך: "קרנות רבות משקיעות בארלי סטייג' ובפרה-סיד. אני חושבת שיש מוכנות לזהות יזמים עם ניסיון ולתת להם מימון, אבל יש יזמים שאף פעם לא יתאימו לקרנות. אלו יזמים שמחליטים שהם לא רוצים להגיע לאקזיט גדול, אז הם מקבלים השקעה של 500 אלף דולר עד שני מיליון דולר ומכוונים למכירה בין ארבעה לעשרה מיליון דולר. אלו סכומים שלא מתאימים לקרנות הון סיכון".