"הסתדרות בלי פוליטיקה" - זו הסיסמה המופיעה על גבי כרזות ושלטי אוטובוסים בקמפיין שמנהל יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, לקראת הבחירות לראשות הארגון שיתקיימו ב-15 במאי. אלה בחירות שעיני כלל לא רצה שיתקיימו. בשנה האחרונה הוא כינס תחת כנפיו את ראשי כל סיעות ההסתדרות, סיכם עם כל אחד מהם את הנתח שיקבל בארגון והיה משוכנע שייהנה מתמיכה פנימית מקיר אל קיר כדי להתחיל בתקופת כהונה חדשה כיושב ראש הארגון ללא בחירות. אפילו ח"כ חיים כץ (ליכוד), שבעבר לעג לכישוריו של עיני, נתן אור ירוק לסיעתו בהסתדרות, עוז, להצטרף לקואליציה בראשותו.
עד שקם איש אלמוני יחסית מאשדוד, ליאון בנלולו, והחליט להתמודד מול עיני בבחירות הקרובות להסתדרות. בנלולו (47) הוא חבר מרכז הליכוד ומגדיר את עצמו מקורב לח"כ בנימין נתניהו, מנהיג הליכוד. נתניהו נתן לבנלולו את ברכת הדרך להתמודד מול עיני, אף כי הוא עצמו, בעת שכיהן כשר האוצר, דיבר לא פעם בשבחו.
התייצבותו של בנלולו בבחירות מול עיני גרמה לכך ששתי מפלגות נוספות החליטו להתמודד בבחירות באופן עצמאי: חד"ש, בראשות חבר הנהגת ההסתדרות וממלא מקום יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, ג'האד עקל; ובל"ד, בראשות חסן טהה, עובד המועצה המקומית כפר כנא. וכך הסיסמה של עיני "הסתדרות בלי פוליטיקה" היתה לריקה מתוכן.
נכון שעיני עצמו מעמעם ככל יכולתו את זיהויו הפוליטי עם מפלגת העבודה, אך רשימת עוגנים שבראשה הוא עומד בבחירות להסתדרות מורכבת מנציגים של העבודה, מרצ, ש"ס, מפלגת הגמלאים ועוז. כמעט כל בכירי ההסתדרות, החל ביו"ר נעמ"ת טליה לבני, עבור בראש מרחב תל אביב גרשון גלמן וכלה בראשי רוב האיגודים המקצועיים הפועלים במסגרת ההסתדרות, הם אישיים פוליטיים, רובם אנשי מפלגת העבודה.
בחירות כמו בסוריה
בנלולו, בעבר סגן ראש העיר אשדוד וקודם לכן יו"ר ועד עובדי העירייה, יודע שהוא ה"אנדרדוג" של הבחירות האלה. ואולם, הוא זוכר את התקדים שחולל חיים רמון ב-94', כשכנגד כל הסיכויים התייצב לבחירות ובמערכת בחירות קצרה בת חודש אחד כבש מידי העבודה את השלטון בהסתדרות.
"עופר עיני מעולם לא נבחר לתפקידים שמילא עד כה בהסתדרות", אומר בנלולו. "הוא תמיד מונה להם: זה התחיל בתפקיד יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, המשיך לתפקיד יו"ר האגף לאיגוד מקצועי והסתיים בכהונתו כיו"ר ההסתדרות הנוכחי".
הבחירות הקרובות להסתדרות, טוען בנלולו, דומות במתכונתן לאלה הנערכות בסוריה: הקלפיות לא יוצבו במבני ציבור כמו מועצות פועלים ובתי ספר כבעבר, אלא במקומות העבודה, שם קשה מאוד לפקח על טוהר הבחירות. "כל עובד יהיה נתון ללחץ של הוועד במקום איך להצביע", הוא אומר.
"בנוסף, ועדת הבחירות, שבראשה עומד מקורב לעיני, החליטה לחייב כל מצביע להכניס את המעטפה שבה פתק ההצבעה למעטפה שנייה שעליה רשום שמו. זו פגיעה בחשאיות הבחירות, כנהוג במדינות דיקטטוריות. הגשנו על כך תלונה לרשות השיפוט של ההסתדרות ואנו ממתינים להחלטתה. ועדיין לא דיברתי על כך שעמותה של הסתדרות עובדי המדינה, שבראשה עומד עיני, חילקה באחרונה לכל עובד מדינה ספר בשווי 80 שקל תמורת 10 שקלים בלבד, ולספר צורפה איגרת שנכתבה על ידי עיני. זה אינו מעיד על טוהר מידות".
אבל עיני הגיע להישגים נאים בתקופת כהונתו הקצרה כיו"ר ההסתדרות, כמו הבטחת שכרם של העובדים שנעדרו מעבודתם בתקופת מלחמת לבנון.
"תשלום שכרם של העובדים בעבור תקופת המלחמה נעשה על פי החלטת הממשלה ואינו קשור כלל לעיני".
ומה עם המאבק למען עובדי הרשויות המקומיות ששכרם הולן, והסכם הפנסיה החדש עליו חתם עיני עם המעסיקים הפרטיים?
"השביתה בעניין עובדי הרשויות המקומיות זכתה לאהדה ציבורית, אך הפתרון שנמצא היה שההסתדרות הלוותה כספים לעובדים שלא קיבלו את שכרם. זה ספין פוליטי. הרי פתרון כזה אפשר היה להציע גם לפני שנתיים. מעניין אם גם לאחר הבחירות להסתדרות העובדים המסכנים האלה ימשיכו לקבל הלוואות מההסתדרות. לגבי הסכם הפנסיה - הוא הושג בזכות קשריו של עיני עם נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש. השניים פועלים בשיטת 'שמור לי ואשמור לך', כך שלא ברור באיזו מידה זהו הסכם טוב לעובדים".
בנלולו מתריע: "לעומת זאת, עיני עדיין לא התחיל ברצינות את המשא ומתן לחתימה על הסכמי השכר החדשים בשירות הציבורי. כבר שש שנים הסכמים אלה לא חודשו ו-700 אלף העובדים לא קיבלו שום תוספת שכר. עובדי המדינה והרשויות המקומיות מגיעים למקומות העבודה ברוח נכאים וחוששים תמיד מפיטורים. כל משרה שמתפנה נמסרת לחברה קבלנית לכוח אדם. עדיין לא ראיתי את ההסתדרות פועלת בנדון".
עיני מעדיף להתעלם ממועמדותו של בנלולו. לאמירותיו של בנלולו כלפיו הוא השיב ב"אין תגובה". בעניין הספרים שחולקו לעובדי המדינה במחיר סמלי, אמר עיני: "זה עניין פנימי של הסתדרות עובדי המדינה. איני אחראי למעשיו של כל איגוד ואיגוד".
לא בלי ליאון
חיים ביאור
7.5.2007 / 9:13