הספרייה הציבורית לא מופיעה ברשימת ההבטחות של העידן הדיגיטלי. כשהידע נודד למרחב הווירטואלי, הקיום הפיסי של מדפי ספרים מודפסים נחשב בלתי מועיל, אפילו בזבזני. במדינות רבות נסגרות ספריות מפאת מחסור במשאבים, ואלה הנותרות הולכות ומאבדות את קהל הקוראים שלהן. בישראל, שבה המדינה מושכת את ידה מתקצוב הספריות הציבוריות והאקדמיות, הבעיה חמורה במיוחד.
ג'יי ג'ורדן מבטיח להציל את הספריות מהכחדה. אך כדי לעשות זאת הוא מתכוון לשנות מהיסוד את מוסד הספרייה בצורתו המוכרת. זה כשנתיים ג'ורדן מכהן כנשיא - OCLC איחוד הספריות המקוונות. בעבר זה היה ארגון פנים אמריקאי, שהוקם באוהיו כאיחוד של כמה ספריות אזוריות. בשנים האחרונות נהפך הארגון לאחד הכוחות החשובים ביותר בעולם הספרנות, בעיקר בזכותו של worldcat.org - הקטלוג המקוון של הספריות העולמיות, שהארגון מפעיל זה יותר מ-30 שנה.
לכאורה, Worldcat הוא רק אמצעי חיפוש, שדומה לקטלוגים של אינספור ספריות ברחבי העולם. אך ככל שהוא מתרחב, הוא מביא להטמעתן של עשרות אלפי ספריות בתוך אוטוסטרדת המידע. כבר היום זהו קטלוג הספריות הגדול בעולם, המאחד 57 אלף ספריות מ-110 מדינות. מופיעים בו 86 מיליון כותרים של ספרים, וידאו ואודיו. במידה רבה אפשר להגדיר את ג'ורדן כספרן הראשי של העולם.
גם ספרים בעברית וערבית
כמו רבים אחרים, ג'ורדן מאמין שהספריות במצבן הנוכחי מצויות במשבר. אבל הוא סבור שהאשמה, לפחות בחלקה, מוטלת על הספריות עצמן. "הספריות מחזיקות אוצר חשוב מאוד לאנושות, אבל אי אפשר להגיע אליו", הוא אמר בעת ביקור בארץ בשבוע שעבר. "הספריות בארצות הברית עשירות יחסית, אבל גם אצלנו יש משבר. הציבור צריך להחליט לאן יילך התקציב: יותר שוטרים, יותר ביטחון או יותר ספרים, ולא תמיד הוא בוחר בספרים. האתגר שלנו הוא להראות שלספרייה יש ערך גם בימינו".
ב-2003 חתם OCLC על הסכם עם גוגל, המספק למנוע החיפוש נגישות למידע שב-Worldcat. באוניברסיטאות ובמכללות המחוברות לשירות אפשר לחפש ספרים ומאמרים באמצעות Google Scholar, ולקבל הפניה לספר או למאמר המבוקש. "עשינו מחקר לפני כמה שנים, וגילינו ש-86% מהאנשים המחפשים מידע יעשו את זה בעזרת מנוע חיפוש, ורק 1% בעזרת קטלוג של ספרייה", מסביר ג'ורדן. "לכן עשינו הסכם עם גוגל שמספק להם נגישות למידע של Worldcat. אנחנו נמצאים עדיין בשלב הראשון - לאפשר לאנשים לגלות שהספרים נמצאים. להגיע לספר עצמו זה עדיין יותר מסובך. על זה אנחנו עובדים עכשיו".
ג'ורדן ביקר בישראל כאורח של כנס "מידע 2007", שאירגנה חברת טלדן. 71 מוסדות ישראליים כבר משתפים פעולה עם OCLC, ובחודש שעבר נחתם הסכם גם עם בית הספרים הלאומי בירושלים. "אנחנו נעלה לקטלוג שלנו 600 אלף ספרים בעברית ו-50 אלף ספרים בערבית", אומר ג'ורדן. "זה יהפוך משאב עצום לזמין. החברה צריכה להיות מודעת לערך של שיתוף פעולה גלובלי כזה".
לדעתו של ג'ורדן, יוזמות כמו Google books, המציעות כיום יותר ממיליון ספרים סרוקים לשימוש מוגבל, אינן צפויות להפוך את הספרייה למיותרת בזמן הקרוב. "גוגל הם שותפים שלנו, והם עושים עבודה נהדרת. אם הם ימשיכו בדיגיטציה בקצב הזה, זה ייצור מאגר מאוד גדול. אנשים אומרים שאם גוגל מעלה את כל הספרים לרשת, כבר אין צורך בספריות. אני לא מאמין בזה. הם עובדים היום רק עם 15 ספריות. אלה אמנם ספריות גדולות מאוד, אבל גם אם הם יסרקו את כל הספרים שיש בהן, יהיה להם רק 30%-40% מהחומר המודפס".
הספר נמצא באוסלו
השלב הבא בתוכניות של OCLC הוא להקים מנגנון יעיל של השאלה בין-ספרייתית, שיאפשר להזמין ספרים מספרייה אחת לשנייה. בטווח הארוך, לאיחוד המלאי והקטלוגים של עשרות אלפי ספריות יש משמעות מרחיקת לכת: הוא יוצר למעשה ספריית-על כלל עולמית, שכל אחת מהספריות המשתתפות בה אינה אלא מסוף או סניף שלה. למעשה, הספרייה מאבדת את האוטונומיה שלה; היא נהפכת למכשיר נוסף בארגז הכלים של צרכן המידע - מעין דיסק קשיח אנלוגי, שממנו אפשר לשלוף מידע לפי הצורך.
אלא שדווקא במדינה פריפריאלית כמו ישראל, הסדר כזה הוא בעייתי: מצד אחד, קורא ישראלי המגלה שספר מסוים נמצא בספרייה במסצ'וסטס או באוסלו יכול רק לחלום להשיג אותו. מצד שני, עולה חשש שספריות מקומיות יוותרו על רכישת ספרים שאינם פופולריים מתוך ידיעה שהם קיימים באוספים גדולים יותר, ולכאורה הם נגישים.
ג'ורדן אינו מכחיש שריכוז הקטלוגים הוא בראש וראשונה אמצעי לחיסכון בשטח אחסון וצמצום העלויות של הספריות הציבוריות והאקדמיות. "כשמדברים על הקיצוצים בתקציב של הספריות, צריך לשאול איך הן משתמשות בתקציב שיש להן כבר עכשיו. היום הספריות לא מנוהלות מספיק טוב. השליטה שלהן על המידע היא חלקית מאוד. אם יש ספר שקוראים פעם בכמה עשורים, אני מאמין שאפשר להעביר אותו למחסן, למקום שעולה פחות כסף, ולא לאוסף המרכזי. אם יהיה שיתוף פעולה מוצלח בין ספריות, אז כשבספרייה אחת לא יהיה ספר מסוים שקורא רוצה היא תוכל לבקש אותו מספרייה אחרת".
הג’דיי של המידע
בשונה ממנועי חיפוש או ספקי תוכן סלולרי, המכוונים מיסודם אל "הצרכן", ספרנים וספרניות אינם רק סוכנים המשווקים מידע בהתאם לביקוש. הם שומרי הסף של המורשת התרבותית האנושית, הממונים על הידע של הקהילה. הם מבטיחים שהדורות הבאים יוכלו ליהנות מאוצרות התרבות של העבר - גם אלה שאינם מעניינים כמעט אף אחד בהווה. "הספרן הוא זה המגן על הספרים מפני המין האנושי", ניסח זאת אומברטו אקו.
לדעתו של ג'ורדן, זה בדיוק מה שצריך להשתנות כדי להבטיח את עתידן של הספריות. "אני חושב שהספרן צריך להיות פחות השומר של הידע, ויותר הג'דיי של המידע", הוא אומר. לדעתו, הבשורה הדיגיטלית צריכה להתחיל בשינוי דפוסי החשיבה של הספרנים. "כיום הספרן נתפש בתור האיש שיושב ליד הדלפק ושומר על הספרים. אבל התפקיד של הספרנים הוא להפיץ, לא לשמור. אני אתן דוגמה: בשנים האחרונות הכניסו הרבה תקליטורי וידיאו ואודיו לספריות בארצות הברית, ויש לזה הרבה ביקוש. לא מזמן פגשתי ספרן ציבורי שהתלונן על זה. הוא אמר: 'אנשים רוצים רק דיסקים. זה משגע אותנו. אנחנו שוקלים לבטל את השירות הזה'. נדהמתי מהתפישה שלו. מבחינתו הביקוש הוא בעיה. הספרנים לא לומדים ניהול. אבל יש עבודת שינוי שצריכה להיעשות. אנשים צריכים לחשוב דרך זה שאין ערך למידע אם החברה לא יודעת שהוא קיים".
ג'יי ג'ורדן מבטיח להציל את הספריות מהכחדה - אך כדי לעשות זאת הוא מתכוון לשנות מהיסוד את מוסד הספרייה
עפרי אילני
8.5.2007 / 11:13