"מבחינת המשקיעים הזרים, שער חליפין של 4 שקלים לדולר הוא שיווי משקל שאמור להישאר איתנו למשך זמן רב, וזהו השער שסביבו ינוע הדולר בשנים הקרובות - כך אומר בראיון ל-TheMarker פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים.
ליידרמן, ששב השבוע מביקור בוול סטריט, שם נפגש עם מנהלי קרנות גידור מהגדולות בעולם, מוסיף: "בישראל השער נתפש כמצב בלתי סביר שדורש שינוי, אך הזרים מזרימים לכאן אפילו כספי פנסיה, והמשמעות היא שהם לא באו כדי 'לעשות סיבוב', אלא כדי להישאר. הכסף הזר בישראל הוא לא 'כסף חם' שיברח במהירות (כמו במקסיקו או ברזיל), אלא תוצאה של השקעה מתוכננת היטב לטווח ארוך. כמה ארוך? המודלים שלהם מדברים על ייסוף שנתי של 0.3% לשקל במשך עשר השנים הבאות".
"הזרים יודעים מי זה וינוגרד"
"מעולם לא נתקלתי בגישות כל כך חיוביות בנוגע למשק הישראלי, והרושם הזה התקבל לפני שבוע, בימים של אי ודאות פוליטית בשל פרסום דו"ח ועדת וינוגרד", אומר ליידרמן. "התדמית הכלכלית של ישראל מעולם לא היתה חיובית כמו היום. התפישה של ישראל היא כמשק שמציג צמיחה בת קיימא, כלומר, משק שיצמח לאורך שנים רבות".
ליידרמן מסביר כי הגישה החיובית הזו כלפי ישראל מתבטאת בכך שהתשואה על איגרת חוב שקלית לעשר שנים (שחר) מגיעה ל-4.92% לעומת איגרת אמריקאית מקבילה שמגיעה ל-4.62%. לדבריו, הפער הזעום הזה (0.3% בלבד - הנמוך ביותר אי פעם) בין ההשקעה בישראל להשקעה בכלכלה הגדולה בעולם כולל בתוכו הן את מרכיב הסיכון והן ציפיות לייסוף נוסף של השקל.
"החלק החשוב הוא שפער התשואות הנמוך כלל לא נתפש כמוזר או זמני, אלא ככזה הנשען על נתונים מוצקים", אומר ליידרמן. "המסקנה היא שישראל נכנסה 'למכ"ם ההשקעות', כלומר, לקבוצת המדינות שכל העולם עוקב אחריהן. הזרים יודעים מיהו וינוגרד, מעריכים את הסיכויים להקדמת הבחירות, עוקבים אחר נתוני הריבית ואף ביקשו להמשיך ולקבל עדכונים. הם יודעים על השעייתו של הירשזון ועוקבים אחר נתונים במשק, ובראשם החוב של ישראל ביחס לתוצר".
הזרים מווסתים את השקל
ליידרמן אומר כי שאלת המפתח היא אם ישראל תמשיך להנהיג את המדיניות הכלכלית המוצלחת שהנהיגה בשנים האחרונות והכוללת שמירה על אינפלציה נמוכה ומבטיחה שהגירעון והחוב יקטנו. "הזרים רואים את ישראל כמשק שבו כל עוד תימשך המדיניות הכלכלית, תימשך הצמיחה, והפוליטיקה תהפוך לפחות רלוונטית בגלל הניתוק היחסי שנוצר בין שני הדברים", אומר ליידרמן. "ישראל הפכה ליעד השקעה לגיטימי, והתפישה היא שאמנם אנחנו לא שוק מפותח לגמרי כמו אירופה, אבל אנחנו בהחלט לא שוק מתעורר כמו סין. ישראל היא בהחלט מדינה שמשקיעים זרים רוצים להיחשף עליה במסגרת תכנון ההשקעות".
לדבריו, המשמעות של קיטלוג שכזה היא שגם אירועים חד-פעמיים אינם משנים את פיזור ההשקעות של הזרים, והעובדה היא שבמשך מלחמת לבנון השנייה לא ראינו משיכת כספים. "אם יהיה אירוע שיגרום לזרים לצאת מ'השווקים החמים', ישראל בהחלט ברשימת המדינות הפחות פגיעות", אומר ליידרמן.
לדבריו, בין הגורמים שמעידים על מידת ההצלחה של השוק הוא הפתיחות הישראלית לחו"ל. פתיחות זו מתבטאת בכך שישראלים רבים משקיעים סכומים ניכרים מעבר לים בתחום הנדל"ן ובתחום ההיי-טק - וגוזרים הצלחה.
"אחת ההשלכות של שוק שבו יש מסה קריטית של שחקנים אופטימיים כל כך לגבי המשק הישראלי היא שזה יוצר חסם עליות לפיחות בשקל", אומר ליידרמן. "אם כולם חושבים שיש סיבה להתחזקות השקל, הרי שברגע שהשקל נחלש מעט, הזרים יזרימו לכאן עוד כסף, ולמעשה, יווסתו לחיוב את השקל וימנעו אפשרות לפיחות. המצב הזה יימשך כל עוד נמשכת ההערכה החיובית לישראל".
ליידרמן מספר כי מרבית הזרים נמצאים בעמדת המתנה: "אם השקל יעלה לכיוון 4.15 שקלים לדולר - זו תיחשב לנקודת כניסה מעניינת להשקעה בשקל". במונח "השקעה" מתכוון ליידרמן בעיקר להשקעה פיננסית באיגרות חוב ישראליות, בשוק המניות או בתחום המטבע.
אופטימיות גלובלית
ביקורו של ליידרמן בוול סטריט היה הזדמנות לדעת מה חושבים מנהלי קרנות הגידור על הנעשה בשווקים הגלובליים. "האופטימיות ביחס לכל השווקים - החל במתעוררים וכלה במפותחים - צפויה להימשך, ואין זה מפתיע לאור שני גורמים", אומר ליידרמן. "הגורם הראשון הוא צמיחה כלכלית ורווחיות עסקים, והשני הוא נזילות, נזילות ושוב נזילות".
ליידרמן מסביר כי התשואות על האפיקים הסולידיים נתפשות כנמוכות (איגרת חוב אמריקאית מציעה תשואה של 4.6%, ואגרת אירופית מציעה פחות מ-4%). "כאשר התשואות כה נמוכות, ויש עודפי כסף, התיאבון לסיכון עולה בשל האפשרות להרוויח יותר", אומר ליידרמן. "הקונצנזוס ממשיך להיות של נחיתה רכה בכלכלה האמריקאית, ויש אפילו הערכות על הורדת ריבית צפויה בארה"ב לקראת הרבעון האחרון של 2007. גם המשבר בשוק המשכנתאות נתפש כנקודתי בלבד שאינו מעיד על משבר במערכת הפיננסית. הנושא האיראני נמצא גם הוא על סדר היום העולמי ובעיקר ההשפעה הצפויה על מחירי האנרגיה והשפעת המדיניות האמריקאית כלפי איראן על שוקי המניות.
