פסיקה: בנק המחזיק בשעבוד ספציפי אינו יכול להשיב לצו עיקול כי אין בידו נכסים

"אל לו לצד שלישי לבחור מהם נכסי החייב שבידיו עליהם הוא מבקש להשיב, ועל אלו אינו חייב לעשות כן", כך קבע אתמול ראש ההוצאה לפועל בתל אביב, הרשם עודד מאור, בבקשה לפסיקת הוצאות שהגישה חברת יהלומי דלומי נגד בנק אגוד. מאור חייב את הבנק בתשלום 7,500 שקל הוצאות בצירוף מע"מ.



חברת יהלומי דלומי היתה זוכה של חייבת, שבנק אגוד החזיק בנכסיה, ובין השאר ביהלומים שהפקידה בידיו. דלומי שלחה לבנק הודעה על צווי עיקול, והבנק השיב על ההודעה כי אין בידיו נכסים לעיקול. דלומי לא קיבלה את התשובה וסברה כי הבנק מחזיק ביהלומים שהפקידה החייבת. דלומי טענה כי בין היהלומים שבידי הבנק, נמצאים גם יהלומים שבבעלות דלומי עצמה, שנמסרו לחייבת בקונסיגנציה ושהתמורה בגינם עוד לא שולמה. כלומר, הבעלות בהם שייכת לדלומי. בנסיבות אלה ביקשה דלומי לקיים חקירה בה יתאפשר לה לבדוק את היהלומים שבידי הבנק, ולראות אם הם שייכים לה.



חרף התנגדות הבנק, רשם ההוצאה לפועל התיר אותה. עם זאת, לא ניתן היה לראות את היהלומים, משום שהבנק מכר אותם עוד קודם לחקירה. הבנק טען כי היהלומים היוו "משכון מופקד", שהוא נושה מובטח לגביו ובעל קדימות. בית המשפט קבע כי בנסיבות המקרה אין לחייב את הבנק בחוב הפסוק, אולם יש מקום לחייבו בהוצאות.



נקבע כי תשובת הבנק לצו העיקול היתה סלקטיווית ולא שלמה, וכי גם אם הבנק מחזיק בנכס שהוא שעבוד מובטח, עליו לציין זאת במסגרת התשובה לצו העיקול ואין הוא רשאי להשיב רק ש"אין נכסים לעיקול". "בהיעדר מסירת מידע מלא על נכסי החייב שאצל צד שלישי, נפגעת זכותו של הזוכה והדבר אף עלול להיות נגוע, במקרים הרלוונטיים, בחוסר תום לב, ובפגיעה בהליכי הגבייה", נקבע.



הרשם מאור נימק את החלטתו בכך שאם למשל הזוכה מעוניין לתקוף את החלטת הבנק לפיה הנכס שבידו ממושכן כלפיו, עליו לפחות לדעת על קיומו. אי מסירת מידע מלא לגבי הנכס פוגע בזוכה. נפסק כי "תשובת צד שלישי לצו עיקול תכלול את כלל נכסי החייב שבידו, בצירוף הערב לגבי מהות הבטוחה וההגבלה בשימוש".



יהלומי דלומי יוצגה על ידי עוה"ד קידר, מיכל דלומי, וקרן צפריר. בנק אגוד יוצג בידי עוה"ד אורי גאון ורונית אופיר.



(תיק הוצל"פ 2-05-63203-01)