המשבר מגיע לאירופה

מאת עודד חרמוני

בשנה שעברה, לאחר היסוסים רבים וכמעט באיחור, הצטרפה יבשת אירופה לחגיגת ההשקעות בחברות טכנולוגיות. אולם לאחר שרשמה שנת שיא בהשקעות הון סיכון ובהקמת חברות סטארט-אפ טכנולוגיות, גם תעשיית ההיי-טק האירופית מתחילה להראות סימני משבר.

מנהלים רבים בתעשייה האמריקאית ביקרו לא אחת את האיטיות האירופית, וטענו כי בניגוד ליזמים האמריקאים, האירופאים מעדיפים להסתמך על הביטחון של התאגידים הגדולים. ואולם למרות הביקורות, בשנתיים האחרונות עברה תעשיית ההיי-טק האירופית מהפכה שסחפה בהדרגה כמעט את כל המדינות ביבשת.

בתוך זמן קצר הפכו אזורים כמעט נידחים למרכזי טכנולוגיה צפופים. בדרום צרפת הוקמו חברות סטארט-אפ במקום יקבים, מסביב למינכן צצו מאות חברות סטארט-אפ, וכך גם סביב האוניברסיטאות הבריטיות קיימברידג' ואוקספורד.

המהפכה חרגה מעבר לגבולות האיחוד האירופי. ארצות סקנדינוויה נהפכו למובילות עולמיות בתחום התקשורת הסלולרית והוקמו בהן אלפי חברות סטארט-אפ טכנולוגיות שונות וכן תעשייה מתפתחת של הון סיכון.

לפי חברת המחקר Venture economics, התעשייה האירופית סיימה את שנת 2000 בשיא השקעות הון סיכון של כל הזמנים, כשההון שהושקע בחברות הסטארט-אפ האירופיות הסתכם בכ-10.8 מיליארד דולר, עלייה של 68% יחסית להיקף ההשקעות ביבשת ב-99'.

לראשונה הצטרפו המשקיעים המסורתיים באירופה, המשפחות העשירות והבנקים לאופנה ההשקעות בקרנות הון סיכון, שגייסו במהלך 2000 קרוב ל-13 מיליארד דולר - כשמינית מהיקף ההון שמנהלות הקרנות האמריקאיות, הוותיקות בכשלושה עשורים.

סקר אחר שערכה התאחדות קרנות ההון סיכון הבריטית, הנחשבת לשנייה בגודלה אחרי תעשיית ההון סיכון האמריקאית, מגלה כי ב-2000 השקיעו הקרנות הבריטיות 1.5 מיליארד ליש"ט בחברות בריטיות. זאת, מתוך השקעה כוללת בהיקף של 8 מיליארד ליש"ט, שהשקיעו הקרנות הבריטיות ב-1,400 חברות סטארט-אפ בעולם ב-2000.

בדומה למה שהתרחש בארה"ב בשנים האחרונות, גם באירופה נוצרו מגה-קרנות. בהן קרן אייפקס, שהשלימה גיוס בהיקף של יותר מ-4 מיליארד דולר לקרן האירופית שלה, וקרן אטלס ההולנדית, שהשלימה השנה גיוס של 950 מיליון דולר לקרן השישית שלה.

בחודשים הראשונים של 2001 נראה היה כי המהפכה הטכנולוגית של אירופה חסינה למפולת של נאסד"ק ולמשבר המעמיק בעמק הסיליקון. מנהלי קרנות הון סיכון אירופיות ומשקיעים בולטים ביבשת חזרו ואמרו כי למרות הגלובליזציה ומעמדה של אמריקה, אירופה היא שוק סגור ועצמאי שאינו מושפע במידה רבה מהתהליכים המתרחשים בארה"ב. "נאסד"ק לא משפיע עלינו", אמרו משקיעים אירופאים שביקרו בחודשים האחרונים בישראל.

גם לאחר שחברות הטלפון ספגו מפלה, במיוחד החברות הסלולריות שמכרזי התדרים לדור השלישי כמעט מוטטו אותן, המשיכו המשקיעים לטעון כי ביבשת "העסקים כרגיל". האירופאים, שרק גילו את הפוטנציאל הדרמטי הטמון בהיי-טק, סירבו לוותר על החלום.

תופעה זו באה לידי ביטוי גם בהערכות השווי של חברות הסטארט-אפ האירופיות. הן כמעט לא הושפעו מהמשבר, ונשארו בערכים הדומים לאלה שהיו בתקופת השיא בתעשייה האמריקאית, לפני שנה. אפילו חברות דוט.קום, שבארה"ב נהפכו לשם נרדף לאסון עסקי, המשיכו לקום באירופה. וכך, בעוד נאסד"ק שוקעת, המשיכו המשקיעים בבורסות האירופיות להתעניין בחברות טכנולוגיות.

הפער בין אירופה לארה"ב היה כה בולט, עד כי משך את תשומת לבם של התעשיינים והמשקיעים האמריקאים. חלק מהקרנות האמריקאיות, כמו דרייפר פישר, אקסל ובנצ'מרק, הקימו שלוחות אירופיות להשקעות בחברות הפועלות ביבשת. במקביל החלו יותר ויותר קרנות הון סיכון אמריקאיות וחברות סטארט-אפ מעמק הסיליקון לפנות למשקיעים האירופיים בבקשה להשקעה, לאחר שהמשקיעים האמריקאיים נכנסו לפניקה ועצרו את מרבית השקעותיהם.

בחלק ממדינות אירופה, כמו בריטניה ואיטליה, מיהרו לנצל את ההזדמנויות שנפתחו בפניהם באמריקה, והשקיעו בפרק זמן קצר מאות מיליוני דולרים בקרנות ובחברות אמריקאיות.

גל המחיקות מגיע ליבשת

ואולם כל הסימנים מראים כי נתונים אלה לא יחזרו בתקופה הקרובה. בשבועות האחרונים מתחילה גם אירופה להיסחף עמוק אל תוך המשבר. חברות הענק המקומיות, כמו סימנס ופיליפס, החלו לפטר אלפי עובדים, הבורסות בבירות האירופיות מאבדות מערכן, ובאחרונה החלו גם המשקיעים האירופיים למחוק חברות סטארט-אפ שרק השקיעו בהן.

עדויות למתרחש ניתן למצוא בסקר ההשקעות של חברת המחקר economics Venture , מהרבעון הראשון של 2001. לפי הסקר, היקף ההון שהשקיעו הקרנות האירופיות בחברות אירופיות הסתכם ב-854 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה. ירידה של 74% לעומת הרבעון האחרון של 2000, שבו השקיעו הקרנות כ-3.3 מיליארד דולר בחברות אירופיות. את הפגיעה הקשה ביותר ספגו השקעות הסיד וגיוסי השלבים המוקדמים: ירידה של 68% בהיקף ההשקעות ברבעון.

כך, ברבעון הראשון של 2000 ביצעו 190 חברות סטארט-אפ בריטיות גיוסי הון. ברבעון הראשון של 2001 התכווץ מספרן ל-121. ירידות חריפות יותר נרשמו בגרמניה ובשוודיה, בהן מספר החברות שגייסו הון ירד ביותר מ-50%. הירידה הגדולה ביותר נרשמה באיטליה, לאחר שברבעון הראשון של 2001 רק חברה אחת ביצעה גיוס הון - לעומת 14 בסוף 2000.

בשלב זה החל גל המחיקות של חברות לצבור תנופה. בשבוע שעבר הודיעה קרן ההון סיכון הבורסאית השוודית, קור ונצ'רס, כי היא מוכרת אחזקותיה ב-11 מ-12 החברות שבהן השקיעה עד היום. בבריטניה מנסה כיום חברת תשתיות שירותי האינטרנט City Reach, שגייסה עד כה קרוב ל-500 מיליון דולר, למכור את נכסיה לאחר שנכנסה להליך של פשיטת רגל. גם חברת החממות הטכנולוגיות הבריטית Brainspark הודיעה באותו שבוע כי היא מפסיקה לתמוך בשתיים מהחברות שבהן השקיעה בעבר.

תהליך התפכחות דומה עובר באחרונה גם על הקרנות האמריקאיות. חלק מהן, שתיכננו להרחיב את פעילותן ולפתוח משרדים נוספים באירופה, ביטלו את תוכניותיהן. אחרות, כמו קרן ההשקעות של אורקל, שינו את אסטרטגיית ההשקעות