אי ודאות סביב עתיד תעש בשל תוכנית מנכ"ל משרד הביטחון למוכרה

מאת אמנון ברזילי

ביום רביעי שעבר התכנסה מועצת המנהלים של התעשייה הצבאית (תעש) באווירה קשה, וזאת בשל כוונתו של מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (מיל.) עמוס ירון, למכור את תעש ובשל המגעים שהוא מקיים לקידום תוכניתו. מנכ"ל תעש, תא"ל (מיל.) שמואל קרן, אמר ביום חמישי כי "הדיבורים האלה גורמים לדמורליזציה בארגון לא רק בקרב העובדים אלא גם בקרב המנהלים".

לפני כחצי שנה הסתיים חוזהו של יו"ר מועצת המנהלים בתעש, יעקב ליפשיץ, ומאז משמש ד"ר מאיר דביר, בעבר מנכ"ל אלסינט ומנכ"ל התעשייה האווירית, כיו"ר הזמני. לדבריו, "זה יהיה פשע לאומי אם משרדי הביטחון והאוצר לא יזרימו כסף לתעש". דביר הוסיף, "גם אם ימכרו את תעש, במדינת ישראל עוד לא היה מקרה ששלחו אנשים הביתה ללא פיצויים. היחיד שחותר תחת תעש הוא החשב הכללי, ניר גלעד".

ביום חמישי הגיעה למשרדי הנהלת תעש הוועדה הבין-משרדית שחוקרת את מצב החברה. בוועדה חברים סגן מנהל רשות החברות הממשלתיות, שמעון בן חמו, סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, קובי הבר, ויובל ברונשטיין, נציגו של החשב הכללי באוצר, ניר גלעד. בראשות הוועדה מכהן היועץ הכלכלי של משרד הביטחון, דוד ואיש.

הוועדה הוקמה על ידי ירון ועל ידי מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, אבי בן בסט. הוועדה היתה אמורה להגיש את המלצותיה בנוגע לעתיד תעש עד סוף אוגוסט, אך הגשת הדו"ח המסכם מתעכבת. הפגישה בין הוועדה לבין הנהלת תעש התקיימה בצל המגעים שירון מנהל למכירתה. חלק מהמעורבים בעבודת הוועדה סבורים כי ירון שומט את הקרקע מתחת לרגליה.

"מקומם אותי שתעש כבר לא חשובה. אני נפגש עם ירון פעם בשבוע. לא הייתי מקבל את תפקיד המנכ"ל אם ירון היה חושב כך", אמר קרן. קרן שוחח עם מנכ"ל הרשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל), גיורא שלגי, על הצורך במיזוג שני הארגונים. שיחות שאינן לרוחו של ירון. "לא יהיה מצב שרפא"ל תרכוש את תעש. תן לי להבריא את רפא"ל כמו שצריך", אמר ירון בשיחה ל"הארץ" בסוף השבוע.

ירון מתנגד גם לפיצול תעש; לדבריו, "מבחינת החברה זה לא נכון לפצל, כי אז יצטרכו לתאגד אותה לחלקיה וזה יקח 20 שנה". ירון דורש שתעש תימכר לגורמים ישראליים פרטיים. "יש מספיק גורמים שמעוניינים לרכוש את תעש", אמר.

העדפתו של ירון היא שאלביט מערכות תקנה את תעש, אך לאור הסתייגות הנהלת אלביט מרכישת תעש בשלמותה, ירון בוחן אפשרויות נוספות. לא מרתיעה אותו האפשרות שאת תעש ירכשו חברות ישראליות מהמגזר האזרחי. "אנחנו יכולים לחבר שלוש חברות שלכל אחת מהן מחזור מכירות של לפחות 200 מיליון דולר שירכשו ביחד את תעש. מי אמר שרק חברה מהתעשיות הביטחוניות יכולה לרכוש את תעש? איך כור רכשה את אלישרא? יש מספיק גורמים במשק הישראלי שירצו לרכוש את תעש", אמר ירון.

ביום רביעי לא היה "קוורום" במועצת המנהלים; מתוך אחד עשר חברי מועצת המנהלים נכחו, ביחד עם דביר, רק חמישה. בפגישה עם הוועדה הבין-משרדית נכחו - היו"ר הזמני, המנכ"ל, הסמנכ"ל לענייני כספים, נחמיה חסיד, והדירקטורים: ראש השב"כ לשעבר, אברהם אחיטוב, מפקד המשמר האזרחי לשעבר וקצין חינוך ראשי בצה"ל לשעבר, ניצב שאול גבעולי, עו"ד לינה וייסברג והממונה על השכר לשעבר וסמנכ"ל למשאבי אנוש בבנק המזרחי, יעקב דנון.

חלקם דיברו נגד משרדי ראש הממשלה והביטחון, הבעלים של תעש, על שאינם לוקחים אחריות על מצב החברה. חתימת הסכם בין תעש לבין משרד ההגנה הטורקי בנוגע להשבחת טנקי פטון של חיל השיריון הטורקי נמצאת על הפרק, ובאחד הדיונים נאמר: "מי יעשה עסקים עם תעש כשהיא רגע לפני כינוס נכסים".

חלק מהדירקטורים אומרים כי ללא יו"ר מועצת מנהלים וללא מועצה מתפקדת החברה איבדה את כושר הניווט שלה, וזאת דווקא בתקופה מכרעת לגורלה. השמועה לפיה המועמד של ירון לתפקיד ראש מינהל מחקר ופיתוח אמצעי לחימה (מפא"ת) במשרד הביטחון הוא המנכ"ל קרן, רק מגבירה את רמת אי הוודאות. קרן, בעבר ראש מחקר ופיתוח (מו"פ) בצה"ל, ייענה להצעה אם יועלה במקביל לדרגת אלוף בצה"ל, כפי שנעשה במקרה של ראש מפא"ת הנוכחי, האלוף יצחק בן ישראל.

גם סביב המועמד לתפקיד יו"ר מועצת המנהלים של תעש קיים ערפל; שר הביטחון, בנימין בן אליעזר, היה מעוניין שמקורבו, קצין תותחנים ראשי לשעבר, תא"ל (מיל') אריה מזרחי, יקבל את התפקיד, אך מזרחי דחה את ההצעה. כעת ניטשת מחלוקת סביב המינוי בין שר הביטחון לבין ראש הממשלה, אריאל שרון. בן אליעזר מעוניין לחדש את מינויו של ליפשיץ, ואילו שרון מעוניין במנכ"ל האוצר לשעבר, שמואל סלבין.

תזרים הון שלילי

הבעיה המעיקה ביותר על תעש היא תזרים הון שלילי. ב-99' החברה הפסידה כ-67.7 מיליון דולר. הדו"חות הכספיים ל-2000 לא הושלמו, אך החברה הפסידה 49 מיליון דולר נוספים. החברה חייבת עשרות מיליוני דולר לספקים.

"למזלה של החברה יש לה מערכת יחסים טובה מאוד עם הספקים אבל מצב המשק לוחץ, ואת הבעיה איתם צריך לפתור", אמר גורם המעורה בתעש. לחברה יש הסדרים מיוחדים עם הביטוח הלאומי, מס הכנסה וקרנות הפנסיה. אך מדובר בהסדרים לטווח קצר בלבד, לפיהם ניתן לדחות תשלומים ב-4-3 חודשים.

לדברי קרן, קשיי הנזילות נובעים מההוצאות עבור פרישה של עובדים. על פי החלטתה של מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, עו"ד מרים רובינשטיין, במסגרת תוכנית ההבראה הוטל על תעש לשלם במלואן, החל מ-98', את עלויות המימון של פרישת העובדים. לדברי קרן, זוהי "גיבנת" המונעת מתעש להתאושש.

בשיחה ל"הארץ" אמר קרן: "תעש מבחינת הניהול השוטף היא חברה נורמלית עם עתיד נראה לעין". גם ירון אמר כי תעש מציגה רווח תפעולי. ירון הוסיף, "הסיבה למשבר בתעש אינה המוצרים שלה, אלא שהיא היתה פעם חברה שמנה שנאלצת לשלם כיום את הסכמי הפרישה. זה הנטל שרובץ עליה. אף חברה אחרת לא היתה יכולה לעמוד בזה".

ואולם, במסמך שהוכן במארס השנה עבור ועדת ואיש, על בסיס המאזן הבלתי רשמי של 2000, נכתב כי לתעש הון עצמי שלילי בשל הפסדים מצטברים, עומס חובות עובדים, עומס חובות לבנקים ויחס נמוך של מקדמות ללקוחות מול המלאי.