קיים סיכוי גבוה מאוד כי 30 שרי האוצר של 30 מדינות ארגון ה-OECD יחליטו על צירופה של ישראל לארגון - כך מעריכים במשרד האוצר. בכך יבוא לידי סיום מוצלח מאמץ ישראלי שנמשך 13 שנה.
ה-OECD, ארגון 30 המדינות המפותחות בעולם מהבחינה הכלכלית, עומד להתכנס בשבוע הבא בימים שלישי ורביעי כדי להחליט על הרחבתו. עם המועמדות הבולטות להצטרפות לארגון, נוסף על ישראל, נמנות צ'ילה, ברזיל, רוסיה, סין, הודו, דרום-אפריקה, קפריסין ומדינות באירופה שהצטרפו באחרונה לאיחוד האירופי.
עודד ברוק, מנהל האגף לקשרים בינלאומיים במשרד האוצר ויו"ר ועדת ההיגוי הממשלתית הבין-משרדית להצטרפות ישראל ל-OECD, אמר אתמול כי הסיכוי שישראל תתקבל לארגון מצוין, אם אכן הארגון ירחיב את שורותיו בשבוע הבא, כמתוכנן. לדבריו, מדובר בהישג חשוב מאוד לישראל הן מהבחינה הכלכלית והן מהבחינה הדיפלומטית.
"במשך תקופה ארוכה אנחנו מפעילים את כל 'התותחים' העומדים לרשותנו כדי לשכנע את חברות ה-OECD לתמוך בצירופנו", אמר ברוק. "בראש ובראשונה, מדובר בהפעלת 'המגה-תותח', הנגיד סטנלי פישר. כמו כן הופעלו שרת החוץ, שר האוצר כשהיה, מנכ"לים של משרדי ממשלה ושגרירים. כולם התגייסו למאמץ.
רק לצ'ילה סיכויים גבוהים יותר
"נציגי ישראל פגשו את שרי האוצר של כל המדינות החברות בארגון, את כל שגרירי המדינות החברות ב-OECD היושבים בפאריס, ואת כל שגרירי אותן מדינות היושבים בישראל. תקפנו מכל הכיוונים. התשובות שקיבלנו מכולם מעודדות. הסיכויים שלנו מצוינים. רק לצ'ילה, שהכלכלה שלה עשתה בשנים האחרונות קפיצה גדולה, סיכויים טובים משלנו. ניו-זילנד שהסתייגה בעבר מתמיכה בישראל עקב בעיה עם זכויות אדם, הורידה את ההסתייגות.
"הדבר היחיד שיכול לדחות את קבלתנו לארגון הוא ההחלטה לדחות את הרחבתו. יש ב-OECD ויכוח, אם יש מקום להרחבתו, ואם כן - כיצד. מדינות האיחוד האירופי רוצות לצרף ל-OECD את כל החברות החדשות של האיחוד, המדינות הבלטיות, סלובניה, קפריסין, מלטה, בולגריה ורומניה, אף שכמה מהן אינן עומדות בקריטריונים לקבלה. לעומתן, קנדה, אוסטרליה וגם ארה"ב מתנגדות, בין השאר, בטענה שה-OECD יהפוך לארגון אירופי.
"קבלת צ'ילה וישראל תאזן במקרה כזה את ההרחבה לכיוון אירופה. טורקיה מתנגדת לקבלת קפריסין. יפאן מתנגדת להרחבה, אך הבטיחה לתמוך בישראל, אם תהיה הרחבה. רוסיה, ברזיל, סין והודו אינן עומדות בקריטריונים לקבלה, אבל הן כלכלות גדולות, חשובות, ולכמה ממדינות ה-OECD חשוב לקבל אותן לארגון. בסופו של דבר, מדובר בדיל פוליטי. ארה"ב במשך שנים תומכת במועמדות שלנו בצורה נמרצת. הסיכוי כרגע נראה מצוין".
הזדמנות שהוחמצה
ישראל נלחמת על זכותה להיות חברה ב-OECD זה 13 שנה. ב-94', בעת שבישראל רק התחילו להבין את חשיבות החברות ב-OECD, פנה לארגון שר החוץ אז, שמעון פרס, כשהוא נישא על כנפי תהליך השלום והאווירה החיובית כלפי ישראל בזירה הבינלאומית, והתבקש להמתין. ה-OECD התרחב לאחרונה ב-95'. ארה"ב דחפה לקבלת מקסיקו, יפאן ודרום-קוריאה, והאיחוד האירופי - לקבלת פולין, הונגריה, צ'כיה וסלובקיה. ישראל, שלא הכירה אז בחשיבות הארגון, החמיצה את ההזדמנות.
ב-2005 התחיל בארגון תהליך של קבלת החלטות בעניינים כמו יעדי הארגון, מקומו והרכבו, כולל שאלת הרחבתו. התהליך אמור להגיע לידי סיום בשבוע הבא. ב-98' ביקרה משלחת של הארגון בישראל, ובין השאר, נפגשה עם ראש הממשלה אז, בנימין נתניהו. בעקבות הביקור הידקה ישראל את הקשרים עם הארגון, והוקמה ועדת היגוי ממשלתית לקידום הצירוף של ישראל ל-OECD.
ב-2000 הניחה הוועדה על שולחן הממשלה מסמך, ובו נקבע כי הצטרפות ל-OECD היא יעד כלכלי של ישראל. באותה שנה, בישיבת קרן המטבע הבינלאומית (IMF) בוואשינגטון, הבטיח שר האוצר האמריקאי, לארי סאמרס, לשר האוצר הישראלי, אברהם (בייגה) שוחט, את תמיכת ארה"ב בצירוף ישראל לארגון. ישראל משתתפת בשנים האחרונות כמשקיפה בוועדות הארגון. ישראל גם התאימה בשנים האחרונות את התקנים לתקני ה-OECD.