היהלומנים נגד יהלומי הדמים

תמונות טבח של מאות אלפי אזרחים חסרי אונים באפריקה השחורה או ניצול מחפיר של אפריקאים במכרות יהלומים מאובקים הם מהדברים שתעשיית היהלומים העולמית היתה מוחקת מהתיעוד ההיסטורי, לו רק יכלה. אבל היא אינה יכולה.



ענף היהלומים העולמי, שהתעקש להתעלם מחלקם של היהלומים שנסחרו על ידי מורדים באפריקה וכך מימנו את מלחמות האזרחים האכזריות (יהלומי דמים), עבר שינוי מאז 2000, אז הושק תהליך קימברלי. התהליך נועד לנקות את ענף היהלומים העולמי מיהלומי דמים, והצליח להיות גורם משמעותי בצמצום הסחר בהם. ואולם, הוא לא נוצר משיקולים הומניטריים של ראשי הענף, אלא משיקולים עסקיים מובהקים.



ארגונים למען זכויות האדם האשימו את תעשיית היהלומים העולמית כי היא רוכשת יהלומים מגורמים מפוקפקים באפריקה במחירים זולים, ובכך מממנת ומשמנת את מלחמות האזרחים ביבשת השחורה.



בענף חששו שגורלו יהיה כגורל הסחר בפרוות, שיוחרם על ידי המאיון העליון והציבור הרחב. ראשי הענף לא יכלו לסבול את המחשבה שהענף המבוסס על תדמית נקיה וזוהרת יוכתם בדם קורבנות הפשע והאכזריות באפריקה. כך, מתוך חרדה לקריסה עסקית, חברו כל היריבים בענף להקמת תהליך קימברלי, שיוצר ביקורת ממשלתית בכל מדינה הקשורה בסחר ביהלומים על העוסקים בענף, בין אם אלה כורים, מלטשים, סוחרים או קמעונאים. תהליך קימברלי הושק ב-2000 ובמסגרתו התאחדו ממשלות, יהלומנים וארגוני זכויות אדם במטרה להצמיד תעודת זהות לכל יהלום בעולם. התעודה אמורה להבטיח כי היהלום הגיע ממקורות ממשלתיים, לא מארגוני מורדים, או פשע מאורגן.



מדינות סוררות



כיום צומצם בשיעור ניכר היקף הסחר ביהלומי דמים, אולם עוד לא מוגר סופית. "תמיד יהיו כמה תפוחים רקובים שיקלקלו", אומר אלי אייזקוף, העומד בראש תהליך קימברלי. אייזקוף התייחס בדבריו לאותם יהלומנים שמשיקולי רווח ממשיכים להבריח יהלומים מאפריקה שלא דרך תהליך קימברלי, ובכך מכתימים את כלל הסחר העולמי ביהלומים.



לקראת הכינוס העולמי של תהליך קימברלי, שייפתח הערב בירושלים, ביוזמת מכון היהלומים הישראלי ובמימונו, סיכם אייזקוף את השינוי: "בזמן הגרוע של בעיית 'יהלומי המריבה', ההשערות היו שהם מהווים כ-4% (320 מיליון דולר) ממחזור המכירות של יהלומי הגלם, שהיה אז 7-8 מיליארד דולר. כיום זה 0.2% (26 מיליון דולר) משוק של 13 מיליארד דולר".



הסיבה לירידה בהיקף הסחר ביהלומי הדמים היא כפולה: גם תהליך קימברלי וגם הסדרים פוליטיים בין ממשלות אפריקה למורדים בתחומן. "השלום עזר מאוד, אבל התהליך עצמו מיקד תשומת לב בכך שעושים סדר בתעשייה העולמית, כך שכל יהלום יהיה מתועד. אלה שעוסקים בתחום יהלומי מרי בה לוקחים סיכון אדיר של ענישה על ידי המדינות והמוסדות ששייכים לתהליך, כמו הרחקה מהבורסות בעולם", ציין אייזקוף.



לגבי טענות יהלומנים כי התהליך מסרבל את המסחר העולמי, מייקר את הוצאותיהם וניתן להפסיק אותו, מכיוון שהסחר ביהלומי דמים בעולם הופסק, משיב אייזקוף בשלילה מוחלטת. לדבריו, העלויות זניחות. "בארצות הברית זה עולה 10-20 דולר למשלוח של 100-200 אלף דולר, בישראל זה 80 דולר וישנן מדינות בהן זה עולה 5 דולר. העלות נובעת מהדפסת מסמך שלא ניתן לזייף אותו, כמו כסף. עמדנו על כך, שלא יהיו קומבינות ורווחים מהנפקת המסמך. זה לא משמעותי ולא מגולגל על הצרכן", אמר.



לגבי הפסקת התהליך, ציין אייזקוף כי תופעת יהלומי המריבה לא מוגרה סופית, ולכן אין מקום לכך. לדבריו, בכינוס ידון הענף העולמי בדרכים להפעיל לחצים על מדינות סוררות, שמתעלמות מתהליך קימברלי, או ממחוייבותן לו, כדוגמת חוף השנהב, גאנה, ונצואלה וזימבבואה. לדבריו, "עד 2000 הבעיה באפריקה היתה איומה. מאות אלפי אנשים נרצחו, והמצב היה בלתי נסבל. התעשייה, בצעד חסר תקדים, התאחדה עם הממשלות וארגוני זכויות אדם ויצרה את תהליך קימברלי.



"עדיין ישנן בעיות באפריקה. לדוגמה, בחוף השנהב. היא אמנם מפיקה פחות מ-0.2% מהתעשייה העולמית, אבל היהלומים שיוצאים משם מוגדרים 'יהלומי מריבה'. יש עליהן סנקציות של האו"ם שאינן מאפשרות להן לייצא יהלומים בצורה חוקית, אז הן מוצאות דרכים להוציא אותם דרך מדינות שכנות, כגאנה. עמדת הענף ומועצת היהלומים העולמית היא, שיש לנו אפס סובלנות לכניסת יהלומי דמים למערך היהלומים הלגיטימי. אם שוב יתעורר סכסוך באחת ממדינות אפריקה, לא נוכל להקים מיידית את תהליך קימברלי".



דוגמאות נוספות לבעיות עמן מתמודד תהליך קימברלי כוללות את גאנה, ששימשה תחנת מעבר ליהלומי גלם שהוברחו מחוף השנהב. "בנובמבר שעבר שלחנו מכתבים לגורמים בינלאומיים שאנחנו דורשים לשים פיקוח על גאנה, שלא ניתן יהיה להשתמש בה כתחנת מעבר. כתוצאה ממפגש שנערך בבוצואנה הוחלט שהם יפסיקו מיוזמתם את היצוא עד שיקבלו ייעוץ ממומחי מועצת היהלומים העולמית, שילמדו אותם להבחין בין יהלומים שמיוצאים משטחם ליהלומים מחוף השנהב. אחר כך הם ינהיגו ביורוקרטיה נכונה שתשמור על היצוא הלגיטימי, שלא תיתן תעודות ליהלומים שלא צריכים לקבל תעודות", סיפר אייזקוף.



לדברי אייזקוף, בעיה נוספת קיימת עם הברחת יהלומים מזימבאבואה למדינות שכנות. "מאוד קל לזהות אותם, כי יש להם גוון ירקרק. ממשלת זימבבואה אמרה שהיא רוצה לשתף פעולה עם מועצת היהלומים העולמית, ובשבועיים הקרובים תצא משלחת מומחים שלנו לעזור לה". בעקבות התיאום בין מועצת היהלומים העולמים לממשלת גאנה בחודשים האחרונים הודיע אייזקוף כי גאנה קיבלה אישור לחדש את היצוא היהלומים מתחומה.



לא תמיד החברות בתהליך קימברלי היא סוף פסוק בעניין הסחר ללא פיקוח. ונצואלה, לדוגמה, חברה בתהליך קימברלי, אך אינה עומדת בחובת הדיווח שלה לארגון ומתעלמת מהפניות שהיא מקבלת, ציין אייזקוף. "בקרוב תדון ועדת הביקורת של תהליך קימברלי בוונצואלה ונצטרך לקבל החלטה. רבים דורשים לסלק אותה מתהליך קימברלי. בשלב ראשון, נציגים מוונצואלה לא הוזמנו לכינוס בירושלים. אם הם יוצאו מהתהליך, המשמעות תהיה שהיהלומים שלהם ייחשבו נגועים, ונוודא שלא ניתן יהיה לייצא אותם למדינות אחרות", ציין.



עכשיו עוסקים בענף העולמי בחינוך למודעות בקרב כל העוסקים בעניין. גם זה בלחץ ארגונים לזכויות אדם, העוברים בחנויות תכשיטים ובודקים, אם המוכרים מודעים ליהלומי דמים. במקרים בהם המוכר, ויהיה זה הזוטר ביותר, אינו מודע לכך מועברת תלונה למועצת היהלומים העולמית.



הענף שהתעלם בעבר מיהלומי הדמים מודע כיום לתועלת שבתהליך קימברלי לרווחיות כל שרשרת העוסקים ביהלומים. זו הסיבה שתהליך קימברלי ממומן מתרומות, ובין התורמים הגדולים ניתן למצוא חברות מובילות בענף כדוגמת דה בירס, BHP, ריו טינטו, סטרלינג, טיפאני, לבייב, אלרוסה ואמרו בנק.



תהליך קימברלי הוא רק ההתחלה. בשנים האחרונות, לא מעט ביוזמת לב לבייב, החל תהליך של העסקת עובדים אפריקאים במלטשות במדינות בהן מפיקים יהלומי גלם. גם כאן משולבת טובת המדינה עם טובת היהלומן, שמבטיח בדרך זו אספקת יהלומי גלם לעסקיו. עכשיו נותר לראות מי יהיה היהלומן הראשון שיקבל את תו הסחר ההוגן, שיעיד על כך שהוא משלם שכר הוגן לעובדיו. בענף לא יופתעו אם גם כאן לבייב יקדים את מתחריו.