המבקר: משרד התקשורת כושל באכיפה

שר התקשורת, אריאל אטיאס, נלחם בחברות התקשורת, מאיים עליהן, קונס אותן, משית עליהן סנקציות ובקיצור - ממרר את חייהן. זה לפחות הרושם המתקבל מיחסי רגולטור-חברות בשוק התקשורת בשנה האחרונה. עד כדי כך זעק השר אטיאס על כך שכוחו דל מלכפות את מרותו על שוק התקשורת המתוחכם והממזרי, זאת בעיקר כשכשל בחיוב החברות ליישם את תוכנית ניידות המספרים כבר בסוף 2006, עד שהוא הצליח לשכנע את הח"כים להעניק לו סמכויות אכיפה נוספות ולהגדיל את סכומי הקנסות שעומדים לרשותו, ובלבד שייעשה סדר בשוק התקשורת.

אלא שדו"ח מבקר המדינה חושף תמונה שונה, ולפיה משרד התקשורת כושל באכיפת השוק ובוכה למעשה בדמעות של תנין. בדו"ח כותב מבקר המדינה כי "משרד התקשורת לא אכף ביעילות ובנחישות נורמות התנהגות ראויות בענף התקשורת. המשרד ויתר על הפעלת הסנקציות הניתנות לו בחוק גם במקרים של הפרות ברורות ובוטות והתנהגות הפוגעת בתחרות ובצרכני החברות".

המבקר מפרט כי משרד התקשורת לא פעל בנחישות לאכיפת תיקון הליקויים שהועלו על ידו בפעולות הפיקוח; המשרד החליט על חילוט ערבויות, מרביתן בתקופתו של המנכ"ל הקודם ומנכ"ל הכנסת היום, אבי בלשניקוב, אך את חלקן לא חילט בפועל, גם אחרי שבלשניקוב הוחלף במנכ"ל מרדכי מרדכי. כמו כן, כולל הדו"ח ביקורת על כך שלא ניתן להבין כיצד נקבעו הסכומים לחילוט. גם בעניין הפעלת שוט העיצומים, קובע המבקר כי "המשרד איים בהפעלת עיצומים, אך ביצועם מתמהמה".

מבקר המדינה קובע, כי "השינויים בשוק התקשורת מעניקים משנה חשיבות לפיקוח יעיל בענף כדי להבטיח שמתקיימת תחרות הוגנת. יש מקום שהדרגים הבכירים במשרד יכריעו בדבר היקף הסמכויות הדרושות לעובדי אגף הפיקוח וימצאו לו פתרונות הולמים".

המבקר מתייחס בדו"ח לכמה נושאים, בהם איתר כשלים בעבודת המשרד. הראשון שבהם הוא המאבק שהתקיים בין המשרד לבין בזק בעניין הזרמות הכספים לחברת הלוויין yes לשנים 2005-2004. המשרד, שחשש מפגיעה במעמדן של חברות הכבלים כמתחרה של בזק בשוק הטלפוניה, הגביל את ההזרמות של בזק לכ-350 מיליון שקל. אלא שבזק המשיכה, לטענת המשרד, להזרים כסף ל-yes ועל כן חולט ממנה ערבות ב-10 מיליון שקל. המבקר קובע כי "סכום החילוט שהוטל נקבע בלא שנערך תחשיב ובלא שנקבעו אמות מידה שיש בהן כדי להסביר כיצד נקבע דווקא סכום זה".

המבקר מתייחס להסדרים של בזק מול לקוחות עסקיים, עליהם קבע משרד התקשורת כי יש בהם הפרה מהותית של הוראות הדין והרשיון הכללי של בזק. גם במקרה זה איים המשרד בחילוט ערבות של 10 מיליון שקל כשהסכום לא נקבע על פי תחשיב ואף הופחת ל-8 מיליון שקל, אך לא חולט בפועל ועל כן "איבד המשרד מיכולת ההרתעה שלו".

גם בעניין ההפרות של חברות התקשורת בכל הנוגע להפעלת שיחות אירוטיות בניגוד להוראות הרישיון, לא נמצא שהמשרד נקט בפעולה נחרצת אל מול החברות. "המשרד מתנהל בעצלתיים במשך חודשים רבים, ומן הראוי לזרז את קבלת ההחלטות בעניין", כתב המבקר. בפרשת מבצע "אביב בזק", שכרך באופן לא נכון בין הטבות וחבילות שירות, החליט המשרד לחלט מבזק כ-7 מיליון שקל, אך גם הפעם סכום זה לא חולט בפועל.

באשר להסכם שותפות שהיה קיים בין מירס וחברת אקספון לשיחות בינלאומיות בסלולר, קבע המבקר בדו"ח כי משרד התקשורת הסתפק בהפסקת השירות בלבד, זמן רב לאחר שגילה את דבר קיומו, בלא שנקט סנקציה בגין התקופה שבה פעלה החברה תוך הפרת תנאי רשיונה. "בכך ויתר המשרד על הפעלת סמכותו לאכיפה וענישה ופגע בכוח הרתעתו במקרים דומים בעתיד", נכתב בדו"ח.

לסיכום, המבקר איתר חילוקי דעתו במשרד התקשורת בנוגע להיקף הסמכויות הדרושות למשרד לצורך הפיקוח. המבקר מגלה כי מאז שמכתב של סמנכ"ל הפיקוח מ-2004 התריע על כך, לא בדק המשרד את עניין הסמכויות ולא קידם את הטיפול בנושא. "זהו פרק זמן בלתי סביר בשביל עניין עקרוני", נכתב בדו"ח.