בדו"ח חסר תקדים בהיקפו, חושף מבקר המדינה את מימדיה של תופעת המאכערים בשירות הציבורי בכל רמותיו. במהלך המחצית השנייה של 2006 בדק המבקר את היקף התופעה במספר משרדי ממשלה ומוסדות ציבור, ובהם משרד הרישוי, המוסד לביטוח לאומי ועיריות.
במשרד הרישוי בדק המבקר את הפעילות בעמדה הטכנית הידועה לשמצה בסניף משרד הרישוי בחולון. בעמדה מבוצע רישום פרטי בעלות על רכב ועדכונם בעת שינויים מהותיים, מבוצע שינוי יעוד רכב וחידוש רשיונות שבוטלו. ביצוע הפעולות מסורבל ואורך זמן רב, וכתוצאה מכך התפתחה במקום תופעה של מיופי כוח מקצועיים המתמחים בהשגת טיפול מהיר בבקשות.
מבקר המדינה בדק למעלה מ-43 אלף פעולות שבוצעו בעמדה, ומצא שכשני שלישים מהן (כ-28 אלף בקשות) טופלו על ידי מאכערים. נמצאו מקרים רבים בהם הגיש מיופה כוח אחד למעלה ממאה בקשות בבת אחת, ונצפו מקרים בהם תפסו מאכערים בשעות הלילה עשרות מקומות בתור לעמדה. אנשי המבקר מצאו כי במשרד הרישוי כמעט שלא ניסו להילחם בתופעה, וכתוצאה מכך הגיעה זו למימדים בלתי נשלטים. בבדיקה פרטנית נמצאו מקרים רבים בהם בוצעו רישומים כוזבים במסמכי רישוי, ושינויים ברשיונות של כלי רכב בבעלות חברות - בוצעו ללא חתימת עו"ד או רו"ח כמחויב בנהלים. המבקר תולה את הסיבות להחמרה בתופעה בשעות הפעילות המצומצמות של המשרד ובחוסר היעילות בפעילותו.
בטחו עצמכם במאכער
המבקר בדק גם את תופעת המאכערים בסניפי המוסד לביטוח הלאומי ברחבי המדינה, וגילה ממצאים מדהימים: כמעט בכל סניף של המוסד מוכרת פעילות המאכערים, המייצגים - בניגוד לתקנות המוסד - אזרחים הפונים בבקשה לקבלת גימלה, או בערעור על החלטות בנושאי גמלאות. המבקר מציין שבמוסד לביטוח לאומי מכירים היטב את התופעה ואף חקרו אותה בעבר.
מבקר הפנים של המוסד והסמנכ"לית לגמלאות התריעו בפני המנכ"ל על חומרת התופעה, וכתוצאה מכך הוקמה ועדה שבחנה את הנושא. בין היתר, קיבלה הוועדה דיווחים על אדם שסייע למבוטחים בגיבוש תביעות כוזבות ושהה שעות רבות בחברתו של מנהל סניף, וככל הנראה קיבל ממנו מידע באשר לאותם מבוטחים; עורך דין שיצר קשרים עם עובד המוסד וקידם את ענייניהם של לקוחותיו שהגישו תביעות כוזבות; "מודיע" של המוסד שניצל את קשריו עם מנהל הסניף כדי לסייע למבוטחות, ובתמורה לעזרתו סחט מהן כספים ותגמול מיני.
במקרים אחרים, נמצאו מאכערים שהיו בעבר עובדי המוסד וניצלו את ניסיונם וקשריהם האישיים לקידום טיפול בבקשות שונות. בין היתר, נמצאו מקרים של עובד לשעבר בתחום נפגעי עבודה, שטיפל בתביעות של עובדי מפעלים לקבלת גמלת נכות בטענה שנפגעו בתאונת עבודה, והטעה את הוועדות הרפואיות; עובד לשעבר שפתח בביתו סניף מאולתר וקיבל בו קהל בשעות קבועות, השתמש בטפסים של המוסד ואף דיבר בטלפון עם עובדים כדי להסדיר את ענייני לקוחותיו; ועובד לשעבר שהציג עצמו בכפר מגוריו כעובד המוסד שריכז תביעות של התושבים, הגיש אותן וקידם את הטיפול בהן.
הוועדה גיבשה שורה של המלצות, אך על פי דו"ח המבקר - מנכ"ל המוסד, ד"ר יגאל בן שלום, פעל רק באופן חלקי ליישום ההמלצות. עם זאת, מציין המבקר את המוסד לביטוח לאומי כדוגמה לגוף ממשלתי שנקט פעולות לטיפול בתופעה.
אין עירייה ללא מאכער
דו"ח המבקר מצייר תמונה עגומה במיוחד של היקף פעילות המאכערים בעיריות. אנשי המשרד בדקו נתונים של מבקרי עיריות גדולות ומצאו שעיקר פעילותם מרוכזת בתחומי תכנון ובנייה ורישוי עסקים. בין היתר, מצוטט דו"ח של מבקרת עיריית תל אביב, שבדקה את משך הזמן הנדרש לקבלת היתר בנייה, ומצאה כי בעוד שבמקרה רגיל משך הטיפול הממוצע הוא 218 יום - במקרה בו מטפל בבקשה מאכער, משך הטיפול "קצר בצורה מפליאה וטכנית כמעט בלתי אפשרי".
המבקר פנה בשאלונים לעיריות, שהתבקשו לדווח על רמת הטיפול בתופעה. מהנתונים שמביא המבקר בדו"ח, עולה כי בשלטון המקומי הרימו ידיים לנוכח התופעה, וכי במרבית העיריות לא נעשה דבר כדי להילחם בה.
המבקר בדק גם את המצב החוקי בנושא, ומצא כי מעשית לא ניתן כמעט לחסום את פעילות המאכערים, המגובה בפסיקה ומעוגנת בחוק חופש העיסוק. אולם למרות זאת, טוען המבקר כי הגורם העיקרי לתופעה הוא חוסר היעילות של המערכות הציבוריות וחוסר השקיפות הגורם לאזרחים להיזקק לשירותי המאכערים.