כך הם עושים לביתם: משרדי הממשלה נכשלים בפיקוח על ניגודי אינטרסים - ובכירי המגזר הציבורי חוגגים

למרות השכר הגבוה של בכירי המגזר הציבורי, מתברר שיש כאלה שאינם מסתפקים במשכורת ומוצאים זמן להשלמת הכנסה. במרבית משרדי הממשלה לא מופעל מנגנון לבדיקת ניגודי עניינים פוטנציאליים בין עבודתם של עובדי המדינה לבין עבודות נוספות שלהם ומקורות הכנסה אחרים - כך עולה מבדיקה מקיפה שערך מבקר המדינה, שממצאיה מופיעים בדו"ח.



בתחילת 2006 פירסם היועץ המשפטי לממשלה הוראות למניעת ניגודי עניינים המחייבות את כל העובדים במשרדי הממשלה, בגופים המתוקצבים ובתאגידים הציבוריים. לאור הכללים הברורים שקבע היועץ, בדק המבקר ומצא מקרים רבים בהם נהנו בכירים בשירות המדינה מהכנסות נוספות מבלי שקיבלו לכך אישור, טיפלו בעניינים שהשפיעו על הכנסותיהן של חברות בבעלות משפחתם, או העסיקו יועצים וחברות עמם עבדו בעבר במגזר הפרטי. במרבית המקרים נמצא כי העובדים לא העבירו דיווחים מתאימים לממונים על הכנסות ממקורות אחרים ועל חשש לניגוד עניינים.



על פי הדו"ח, מדובר בתופעה נרחבת הנעה בין מקרים קלים של שני בני משפחה העובדים באותו מקום עבודה או מקיימים קשר עבודה רציף, יחסים של כפיפות בין קרובי משפחה, שבמקרים קיצוניים מגיעה אף לעובדים שאישרו תשלומים לחברות שבבעלות בני משפחתם.



במספר מקרים נמצא כי על אף שמבקר המדינה התריע בנוגע לעובד המצוי בניגוד עניינים, המקרה לא טופל. עוד נמצאו מקרים בהם ניגוד האינטרסים ידוע לכל סביבתו של העובד, ולמרות זאת - איש מהממונים לא פעל בעניין.



המבקר בדק במינהל מקרקעי ישראל ומצא כי עו"ד רחל זכאי, היועצת המשפטית של מינהל מקרקעי ישראל ומי שמיועדת להתמנות כיו"ר החברה הממשלתית רכבת ישראל, השתתפה בדיונים שנגעו לחברות מנהלות המועסקות בפרויקטים של המינהל, להן סיפק בעלה דאז, עו"ד דורון נוימן, יעוץ משפטי בשכר. המבקר מציין כי בזמן שהשניים היו נשואים,החליפו מספר גורמים שעניינם טופל במינהל, את משרדי עורכי הדין שלהם במשרדו של בעלה.



טרם כניסתה לתפקיד, לא מסרה עו"ד זכאי מידע ליועץ המשפטי לממשלה ולממונים עליה על הזיקה העסקית של בעלה למינהל. כך נמנעה בדיקה בעניין זה, שעשויה היתה לפסול אותה מכהונה בתפקיד, ולא נערך עמה הסדר למניעת ניגוד עניינים. זכאי טענה כי דיווחה לראשי המינהל, אך אלה לא פעלו בעניין. לא נמצא תיעוד לפנייה כזו. המבקר מציין מקרה זה לחומרה, מכיוון שעו"ד זכאי, כיועצת משפטית של המינהל, אחראית בין היתר על אכיפת הכללים למניעת ניגוד עניינים במינהל.



במוסד לביטוח לאומי מצא המבקר כי מנכ"ל המוסד, ד"ר יגאל בן-שלום, ששימש טרם כניסתו לתפקיד כיו"ר חברת מחשוב בבעלות הסוכנות היהודית, לא עזב את תפקידו הקודם - וזאת בניגוד להתחייבות מפורשת שנתן עם כניסתו לתפקיד. המבקר מצא גם שבן-שלום כיהן כיו"ר ועדת פרסים של קרן פילנטרופית העוסקת בנושאים חינוך ורווחה מבלי לדווח על כך, ואף העסיק את עוזרתו האישית במוסד בעבודות עבור אותה קרן.



עוד מצא המבקר כי בן-שלום פעיל בקרן נוספת, המקיימת פרויקטים משותפים עם המוסד לביטוח לאומי
ובמימונו. נמצא שבן-שלום פעל עבור הקרן,ובמקביל היה מעורב בקבלת החלטות לגבי מיזמים משותפים בינה ובין המוסד. זאת, בלי שדיווח על כך ליועץ המשפטי.



על-פי המבקר, נהנה המנכ"ל בן-שלום ממסלול מקוצר לאישור נסיעותיו לחו"ל. הוא עמד בראש ועדה שדנה בנסיעותיו ואישרה אותם בהשתתפותו. לדבריו, בתגובה למבקר, את האישור הפורמלי קיבל מראש הממשלה, אהוד אולמרט, שכיהן גם כשר הרווחה, אך לא היה לו זמן לעסוק באישורי נסיעות.



גם המשנה למנכ"ל המוסד, מישל סעדון, נמצא נגוע בניגוד עניינים כשישב בראש ועדה שאישרה המשך העסקתה של קרובת משפחה שלו בתנאים חריגים וללא מכרז. ההעסקה אושרה בדיעבד ולמרות שנתוני התאמתה של העובדת היו גבוליים בלבד.



במשרד הבריאות מצא המבקר כי ראש המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו, הפרופסור אשר אור-נוי, מפקח בין היתר על פעילותו של המכון הירושלמי לטיפול בילדים לקויי התפתחות, ובמקביל מכהן כחבר בוועד מנהל של עמותה המסייעת לפעילות המכון. נמצאו מספר מקרים בהם פנה אור-נוי להנהלת המשרד בניסיון לקדם רכישת שירותים מהעמותה על ידי המשרד, וזאת מבלי שיידע אותם על תפקידו בעמותה.



עוד נמצא כי במסגרת תפקידו בעמותה, עסק בנושאי רכש והתקשרויות עם קופות החולים - נושאים עליהם הוא מופקד גם בתפקידו הממלכתי. עוד נמצא כי אור-נוי אישר בין היתר העברת תקציבים לעמותה בה מכהנת אשתו כמנכ"לית, וזאת מבלי שידווח על ניגוד עניינים אפשרי.



בתחום הבריאות בדק המבקר גם ניגודי עניינים של קנייני המוסדות הרפואיים. המבקר מצא שני מקרים בהם הועסקו בנים של בכירים במחלקת הרכש של בית החולים שיבא בתל השומר, בחברות שסיפקו ציוד למרכז הרפואי. המבקר מצא חששות לניגודי עניינים גם במנגנוני הרכש של קופות החולים כללית ומכבי.



במשרד השיכון נמצא כי מנהל מינהל תכנון והנדסה, יוסקה מנור, שהגיע במארס 2002 למשרד השיכון לאחר שהיה בעל מניות בחברה פרטית שעבדה בפרויקטים של המשרד, לא נמנע במסגרת תפקידו הממלכתי מעיסוק בנושאים הקשורים ללקוחות החברה בה הוא עדיין מחזיק מניות. זאת, בניגוד להתחייבות מפורשת ולאחר שהוזהר בנושא בעבר בדו"ח מבקר מדינה קודם. לאחרונה הועבר הנושא לטיפול נציבות שירות המדינה.



במשרד השיכון נמצא גם מקרה המעלה חשד לכאורה לפלילים, בו העסיק מנהל פרויקט שיקום שכונות בעפולה, בביתו הפרטי, קבלנים שהועסקו על ידי משרד השיכון בפרויקט שניהל. המבקר מצא כי למשרד השיכון לקח כשנתיים עד שהמידע שהגיע בנושא נבדק והועבר לטיפול המשטרה ונציבות שירות המדינה.



במשרד השיכון מצא המבקר גם חשש להחלטות בניגוד עניינים על רקע קשרים פוליטיים בפעילותה של הוועדה הציבורית לערעורים בנושא פתרונות דיור. בסמכות הוועדה לאשר פתרונות דיור והשתתפות במשכנתא ובשכר דירה, גם במקרים בהם נפסלו בקשות אלו בעבר. המבקר מצא כי למרות שהמינוי לוועדה נעשה בדרך כלל על בסיס פוליטי, מעולם לא התבקשו חברי הוועדה לדווח על בקשות לוועדה בהן טיפלו תוך ניגוד עניינים.



גם במשרד החקלאות, מצא המבקר ניגודי עניינים רבים אצל בכירים במשרד, הנובעים מכך שהגיעו מהמגזר החקלאי עליו מופקד המשרד. באחד המקרים התגלה כי מנהל מחוז גליל-גולן של המשרד, יגאל חן, אישר בקשה שהגישה אשתו לסיוע כספי עבור המשק שבבעלותם, במושב שאר ישוב שבעמק החולה. במסגרת עבודתו, נדרש חן לדון ולאשר גם נושאים המשפיעים ישירות על הכנסת משפחתו מחלקה חקלאית שבבעלותה. חן והנהלת משרד החקלאות לא טיפלו בבעיית ניגוד העניינים, וכתוצאה מכך לא נקבע עבור חן הסדר למניעת ניגוד עניינים. המבקר מצא מקרה בו אישר חן בקשה שהגישה אשתו לגבי החלקה שבבעלותם, ולמרות ניגוד העניינים - לא נמנע מעיסוק בבקשה.



במשרד החקלאות נמצאו גם ניגודי אינטרסים קשים במינהל המחקר החקלאי, שם שימש ד"ר אמיר ערב כחוקר. במהלך עבודתו, שימש חבר בוועדה מקצועית שהחליטה לשכור שירותים מחברה בה מחזיק ערב מניות. למרות שדיווח על היותו בעל מניות, לא פעלו במשרד החקלאות לגיבוש הסדר שימנע מערב ניגוד עניינים. רק לאחרונה ערך מבקר משרד החקלאות בדיקה בעניין, ומצא כי במהלך עבודתו במשרד, רשם ערב פטנטים על שם החברה, למרות שהתחייב להתפטר מחברות במועצת המנהלים שלה ולא לעסוק בענייניה, וכן עמד בראש צוות מחקרים משותף לחברה ולמשרד החקלאות.



נרדמו בשמירה



המבקר בדק את דרכי עבודתם של נציבות שירות המדינה והאחראים למניעת ניגודי עניינים במשרד המשפטים, ומצא כי הנציבות אינה עושה מספיק להחדרת הנושא הרגיש לתודעת העובדים, וכי בין השנים 2005-2000 לא נערכו רענונים בדבר הנורמות והתקנות המחייבות בנושא באף מוסד ממשלתי מלבד המוסד לביטוח לאומי.



המבקר מצא כי המדינה אינה שומרת מידע בנושא קירבת משפחה בין עובדים ובין קרובי משפחתם בתוך המגזר הציבורי, ובחברות המועסקות על ידי המדינה, וכן אינה מחתימה את העובדים על הסדרים מספקים למניעת ניגודי עניינים.