יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, קיווה לדלג על קיום בחירות להסתדרות ביום שלישי הקרוב, אולי כדי לחסוך כמה עשרות מיליוני שקלים מהארגון הסובל מגירעון מצטבר של יותר ממיליארד שקל, ואולי כדי לבטל את האפשרות של התארגנות אופוזיציונית נגדו בתוך הארגון.
תוכניתו של עיני לא התממשה לאחר ששר האוצר לשעבר, בנימין נתניהו, החליט להריץ להסתדרות רשימה מטעם הליכוד, מה שגרם לשתי רשימות נוספות - חד"ש ובל"ד - להודיע אף הן על התמודדות. וכך, שנה וחמישה חודשים לאחר שמונה ללא בחירות ליו"ר ההסתדרות על ידי קודמו בתפקיד עמיר פרץ, ימצא את עצמו עיני מתמודד בבחירות שיתקיימו ביום שלישי הבא, שבהן ינסה לדלג על המשוכה הלא באמת מאתגרת שהציב לו נתניהו.
הבחירות להסתדרות הן, לכאורה, הכי לא דמוקרטיות שאפשר לתאר. עיני דאג לצרף למחנהו את רוב המפלגות הפועלות בארגון, החל ממפלגת העבודה, ש"ס, מרצ ומפלגת הגמלאים ועד לסיעת עוז, שהוקמה על ידי ח"כ חיים כץ (ליכוד) ועיקר כוחה בקרב עובדי התעשייה האווירית ונתב"ג. תחילה גם סיעת הליכוד בהסתדרות, בראשות ח"כ לשעבר יעקב שמאי, הסתופפה תחת המטרייה הזאת, אלא שהיריבות האישית בין שמאי לנתניהו הולידה רשימה אחרת של הליכוד, המתנערת משמאי ומתמודדת בבחירות אלה.
שמאי, שהוא יו"ר רשת בתי הספר עמל ההסתדרותית וגם יו"ר אגף המינהל בהסתדרות, חייב לקוות לכישלונה של הרשימה שמריץ נתניהו, כדי שלא תחתום עם עיני על הסכם קואליציוני הקובע, בין היתר, את סילוקו לפנסיה.
הברית עם ברוש
עיני הוא יו"ר ההסתדרות היחיד מבין כל ראשי ההסתדרות בעבר שעמד בראש ועד עובדים. בניגוד לכל קודמיו הוא גם נמנע מפעילות מפלגתית, למרות שבאופן בלתי פורמלי הוא מזוהה עם מפלגת העבודה. בניגוד לכל קודמיו הוא גם מטפח קשר קרוב עם גורם שבעבר נראה בפרוזדורי ההסתדרות כמוקצה מחמת מיאוס: הנציג הבכיר של המעסיקים הפרטיים.
הברית בין עיני לנשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, נרקמה לפני יותר משנתיים, על רקע המשא ומתן על הפעלת הרפורמה בנמלי הים, אז עיני עדיין כיהן כיו"ר האגף לאיגוד מקצועי. הכימיה בין השניים איפשרה להעביר את הרפורמה כמעט ללא שביתה. עיני וברוש חתומים על הרפורמה שקבעה תקדים ביחסי העבודה בישראל: מענק של 100 אלף שקל לכל עובד. אחרי עובדי הנמלים זכו במענק בסדר גודל כזה עובדי בנק דיסקונט ועובדי בתי הזיקוק, לרגל ההפרטה.
החברות שלך עם ברוש יכולה להוביל אותך למצבים שלא תרצה שייווצרו. למשל, היא עשויה לשרת את שאיפתו של ברוש לקיים שקט תעשייתי במגזר שהוא אחראי עליו, בלי שיהיה מחויב לשפר את שכרם של עובדי המפעלים.
עיני: "אנו מפיקים משיתוף הפעולה בינינו תועלת הדדית. ברוש אמנם חוסך שביתות מהמגזר הפרטי, אך עובדי המגזר הזה מקבלים עכשיו, שלא כבעבר, הגנות לטווח ארוך. הנה, בשבוע הבא נחתום על ההסכם למתן ביטוח פנסיוני מקיף ליותר ממיליון עובדים שעד כה לא לא הופרשו למענם כספים לקרן פנסיה. ב-2006 חתמתי עם ברוש על הסכם פנסיה לעובדים במפעלי התעשייה, ששיפר את ההסכם הקיים לגביהם מ-79'. ההסכם הזה שימש דוגמה ליתר ארגוני המעסיקים במגזר הפרטי, כגון איגוד לשכות המסחר, לשכת ארגוני העצמאים (לה"ב) והתאחדות המלאכה והתעשייה. עכשיו גם הם יחתמו עמנו על הסכם שייכנס לתוקף בינואר 2008 ולפיו המעסיק והעובד יפרישו כספים לפנסיה, בשיעור כולל של 15% מהשכר, עד לגובה השכר הממוצע במשק" (כיום 7,499 שקל).
אתה מעדיף שיתוף פעולה עם ברוש מכיוון שאינך זוכה לשיתוף פעולה עם הממשלה?
"הבעיה שלי עם משרדי הממשלה, ובעיקר האוצר, היא שהם אינם זזים. הודות להסכם הפנסיה שיזמנו עם המעסיקים הפרטיים, לא יהיה בישראל עובד שכיר בלי פנסיה. לא המתנו לממשלה כדי שתשלים את תהליך החקיקה בעניין. ועכשיו ברוש ואני יוזמים מהלך חדש, בזמן שהממשלה עסוקה בדברים חשובים יותר: הצעת חוק לאכיפת חוקי העבודה ובראש ובראשונה חוק שכר המינימום. אנו נעזרים בעניין זה בקבוצה של חברי כנסת מכל הסיעות, ביניהם שלי יחימוביץ מהעבודה וגלעד ארדן מהליכוד. הם יעבירו הצעת חוק שתמנע מארגון ממשלתי או פרטי להזמין שירות מחברה קבלנית לכוח אדם המשלמת לעובדיה פחות משכר המינימום או פחות מההסכם הקיבוצי הקיים בענף שבו פועלת החברה. הצענו לממשלה שתצטרף להצעת החוק, אך היא סירבה. לכן, נעביר את החוק בלי הממשלה והיא תיאלץ לכבד אותו על אפה וחמתה".
בכנס התקווה האחרון, לפני שבועיים, הכרזת שההסתדרות תרכוש מפעלים ותנהיג בהם שיפורים בשכר ותחליף את החוזים האישיים הקיימים בהם בהסכמים קיבוציים. אז מה, אנו צפויים לחזור לימי ההסתדרות הענקית, שהחזיקה ברבע מהמשק הישראלי?
"הכוונה שלי אינה לרכוש את הבעלות על מפעלים ואיננו מתכוונים להתנפח שוב למימדים של ההסתדרות ההיא. התוכנית היא להשקיע במפעלים כספים שתגייס ההסתדרות - וכך לקבל בהם שליטה. מדובר בשליטה מספקת שתאפשר לנו להשפיע על התנהלות המפעלים בתחום השמירה על שכר ותנאים סוציאליים נאותים לעובדים. חשוב לנו לקבל שליטה במפעלים העומדים לפני הפרטה, כדי שההפרטה שהיא בדרך כלל בלתי נמנעת, לא תגרום לפיטורי העובדים הקיימים או לבריחה מהסכמי ההעסקה הקיבוציים שנחתמו במפעל לאורך השנים. אנו כבר בשלבי הקמה של קרן השקעות הסתדרותית. אחד המקורות לכספים שנגייס יהיו קרנות פנסיה הקשורות לאיגודים המקצועיים בארה"ב ובגרמניה. זו המשמעות של סולידריות בין איגודי עובדים בעולם".
עופר עיני: "לא נחזור להיות ההסתדרות ההיא ולא נתנפח להיות כמוהה"
חיים ביאור
10.5.2007 / 7:38