דו"ח המבקר: קומבינות בבנק ישראל

"אף שבנק ישראל הוא גוף סטטוטורי, תוספות השכר הנהוגות בו גבוהות במידה חריגה ולא סבירה ממסגרות ומתנאי השכר שנקבעו בתאגידים סטטוטוריים. על הבנק לאמץ נורמות ציבוריות ראויות ולפעול לפיהן בתהליכי וסדרי העסקה של עובדים ולהקפיד ולהשתמש בכספי הציבור בצורה חסכונית ויעילה, שתתאים להוראות החוק ולתקנת הציבור" -כך קובע מבקר המדינה בדו"ח הביקורת שלו.

דו"ח המבקר על בנק ישראל חמור מאוד. הוא מאשש טענות של האוצר והתקשורת לגבי שערוריות השכר בבנק ישראל בעשרים השנים האחרונות. כך למשל, קובע הדו"ח, שיטת חישוב החזרי הוצאות הנסיעה שקבע הבנק מאפשרת לשלם החזרים על הוצאות רכב גם למי שאין לו רכב או רישיון נהיגה, קביעת מכסות קילומטרים גבוהות מאוד ובלתי סבירות שתלויות בדרגתו ובמעמדו של העובד, כפל תשלומים ותשלום החזר הוצאות ללא כל דיווח.

מדובר למעשה בהטבה כספית בכסות של החזר הוצאות. לדברי המבקר, מדובר ברכיב בלתי תקין בשכר, שאינו עומד בנורמות הנדרשות מגוף ציבורי. המבקר קובע שהתנהלות זו נוגדת את תקנת הציבור ואת כללי המינהל התקין, וראוי להפסיקה לאלתר.

בנושא המכסות השנתיות לקידום עובדים שהיו נהוגות בבנק, קובע המבקר כי מאחר שמדובר באילוץ שהנהלת הבנק מחויבת לו לפי הסכמים עם ועד העובדים, מדובר בהטבה בשכר שצריכה להיבדק על ידי הממונה על השכר. גם הקידום האוטומטי של עובדי הבנק בשתי דרגות ערב פרישתם מהבנק לצורך הגדלת קצבת הפנסיה שלהם, צריך היה לעבור את בדיקת הממונה על השכר.

המבקר קובע חד-משמעית: "הבנק הוא מוסד ציבורי ואין מקום שינהיג רמות שכר, תנאי שכר, וסדרי מינויים החורגים בצורה בלתי סבירה מאלה הנהוגים במגזר הציבורי". לדעת המבקר, "הבנק נהג בפזרנות ולא שמר על כספי הקופה הציבורית, אלא נתן לעובדיו הטבות מופלגות בשווי עשרות מיליוני שקלים, במקום לנהוג בכספים אלה בחיסכון, בצניעות וביעילות". לדעת המבקר, "הבנק ניצל בצורה לא ראויה את העצמאות המוחלטת שניתנה לו עד כה. ראוי שהתקציב ותנאי ההעסקה של עובדי הבנק יהיו נתונים לפיקוח ולאישור של גוף חיצוני דוגמת ועדת הכספים של הכנסת".

מבקר המדינה קובע כי מינוי חברי הנהלת הבנק מאז הקמתו ב-1954, נעשה בהליך לא תקין, שכן לא נערכו מכרזים פומביים, שוויונים, תחרותיים ושקופים, בפיקוח גורמים חיצוניים, בניגוד למתחייב מעקרונות המשפט הציבורי וכמקובל בגופים סטטוטוריים, חברות ממשלתיות ובשירות המדינה. המבקר מדגיש כי תנאי השכר של חברי הנהלת בנק ישראל בעבר וכיום טובים במידה ניכרת מסולמות השכר הנהוגים לגבי כלל עובדי המדינה, לרבות תאגידים סטטוטוריים, ונקבעו ללא פיקוח ובקרה נאותים. ארבעת בכירי הבנק שמונו ע"י הנגיד, סטנלי פישר, מקבלים שכר גבוה מאוד. המשנה לנגיד, פרופ' צבי אקשטיין, ומנכ"ל הבנק, יעקב דנון, משתכרים 50 אלף שקל בחודש. ראש המחלקה החדשה (טרם קמה) למידע וסטטיסטיקה, צחי פרנקוביץ, והממונה על משאבי אנוש, אבי אידלסון, משתכרים 40 אלף שקל בחודש. השבוע פורסם כי אידלסון יעזוב את תפקידו. בתגובה טען דנון, כי הבנק רואה במינוי בכירי הבנק כמעין משרות אמון בשירות המדינה, הפטורות ממכרז.

הממונה על השכר, אלי כהן, קרא אתמול להנהלת ועובדי בנק ישראל להגיע להסכם בהתאם לעקרונות המבקר בדו"ח. לדברי כהן, "יש לתקן את העיוותים, החריגות והנורמות הפסולות הנהוגות במערכת השכר בבנק ישראל זה שנים רבות". כהן סבור כי כל המעורבים בסכסוך נמצאים בחלון הזדמנויות המאפשר להגיע להסכמים הן לגבי העובדים הוותיקים והן ביחס לעובדים חדשים שיתקבלו בבנק. כהן מציין כי המבקר מדגיש כי המלצותיו אינן פוגעות בעצמאות בנק ישראל.

"רוב רובם של הנושאים המובאים בדו"ח המבקר הוסדרו כבר כחלק מהסכם השכר החדש בבנק העומד להיחתם בקרוב, או בדיונים שהתנהלו בין הנהלת הבנק למשרד האוצר", כך נאמר בתגובת בנק ישראל לדו"ח מבקר המדינה.

לדברי הנהלת בנק ישראל הנושאים שהוסדרו הם החזר הוצאות שימוש ברכב פרטי לצורכי התפקיד, מתן דרגות פרישה ותנאי השכר של מנכ"ל הבנק וחברי ההנהלה. ביחס לדרך המינוי של חברי הנהלת בנק ישראל, מדגישה הנהלת הבנק כי באחרונה הנהיג הבנק הליך של הקמת ועדות איתור ומינויים לבדיקת כישוריהם והתאמתם הכללית של המועמדים לפני בחירתם על ידי הנגיד. הבנק עיגן הסדר זה בנוהל פרטי פנימי. הליך זה מקובל גם בשירות הציבורי.

בנושא שיטת הקידום הנהוגה בבנק ישראל, לדעת הבנק, שיטת הקידום המקובלת אצלו עדיפה על שיטת הקידום האוטומטי בשירות המדינה.