מרכנתיל דיסקונט תבע חוב בשני הליכים במקביל מהנהג של עו"ד אמנון גולדנברג

בנק מרכנתיל דיסקונט, שלקוחו, שאלתיאל שלום, חב לו 360 אלף שקל, פעל לגבות את החוב במקביל בשני הליכים: תביעה בסדר דין מקוצר על מלוא הסכום ובמקביל הליכי הוצאה לפועל.



שלום, נכה 100% בשנות ה-50 לחייו, תושב רמלה, היה במשך שנים נהגו של עו"ד אמנון גולדנברג ז"ל ממשרד ש. הורוביץ. שלום נטל משכנתא בסניף המרכזי בתל אביב של בנק מרכנתיל דיסקונט, אך לא עמד בתשלומי המשכנתא, וחובו הצטבר ליותר מ-360 אלף שקל. בסוף יולי 94' שלח הבנק לשלום מכתב דרישה לסילוק החוב, ולא - יפעל למימוש הביטחונות שהיו בידיו.



גבו מבכר 62 אלף שקל



מול חוב המשכנתא החזיק הבנק בערבות צד ג' מוגבלת בסכום של עו"ד רובי בכר, לשעבר שותף בכיר בש. הורוביץ וכיום מהבעלים של משרד פישר-בכר-חן, ובמשכון על חנות בקרית אונו. הבנק פנה אל הערב, בכר, וגבה ממנו כ-62 אלף שקל שקוזזו מחובו של שלום. בנוסף, באוקטובר 96' פתח הבנק תיק הוצאה לפועל בכפ"ס נגד שלום ובו מימש את המשכון שרבץ על החנות, וקיבל עבורה ב- 97' כ-318 אלף שקל. בסך הכל גבה הבנק בגין החוב כ-380 אלף שקל, וסגר את תיק ההוצאה לפועל נגד שלום.



ואולם, למרות הביטחונות שהיו בידי הבנק, הוא החליט לתבוע בסדר דין מקוצר את שלום בבימ"ש השלום בת"א, וזאת כשבועיים בלבד לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל בגין אותו חוב בכפ"ס.



הבנק קיבל פסק דין במעמד צד אחד נגד שלום על סכום החוב המקורי פחות הערבות ששולמה, ועל בסיסו פתח, ב-97', תיק הוצאה לפועל שני בלשכת ההוצאה לפועל בכפ"ס, כארבעה חודשים בלבד לאחר פתיחת התיק הראשון. גם מימוש החנות, סילוק החוב במלואו, וסגירת תיק ההוצאה לפועל הראשון, לא הועילו לו והבנק לא סגר את תיק ההוצאה לפועל השני שנפתח באותו עניין.



תיק ההוצאה לפועל השני צבר ריביות חריגות וחובו של שלום טפח במשך יותר מעשר שנים עד לכ-1.65 מיליון שקל. שלום כלל לא הבין שהבנק מנהל נגדו שני הליכים, והיה משוכנע כי רדיפתו על ידי הבנק נעשית בגין עניין אחד בלבד. כמעט באקראי נודע לו ב-2004 כי מתנהלים נגדו שני הליכים מקבילים. הוא פנה לעורכי הדין אסף ברם ודוד איידלברג, שדרשו מהבנק להפסיק לאלתר את הליכי הגבייה, אך ללא הועיל.



בשלב זה הגיש שלום תביעה נגד הבנק. שופטת בימ"ש השלום בתל אביב, נורית רביב, נזפה בבא כוח הבנק, עו"ד יצחק סלע, על התנהגות מרשו, והמליצה לבנק לסגור את תיק ההוצאה לפועל נגד שלום, ולא לנקוט נגדו כל הליך נוסף, תמורת ויתור שלום על דרישת פיצוי מהבנק על כל השנים הקשות.



עו"ד סלע ניסה לטעון כי למעשה לאחר סילוק כל החובות, נותר לשלום חוב של כ-20 אלף שקל, ועל כן היה צורך בניהול הליך גבייה. עו"ד ברם השיב כי אילו הבנק היה בא לפני עשר שנים בדרישת חוב כזו, היא היתה מסולקת מיד, אבל מאחר שהדרישה היתה לחוב כפול, לא ניתן לבוא כיום ולדרוש מיליונים. השופטת רביב המליצה לבנק לוותר על מלוא החוב, ולאחר התייעצות עם שולחיו, ניאות עו"ד סלע לקבל את ההצעה.



מהבנק נמסר ש"הבנק נהג כדין, בהתאם להוראות החוק. אין שום קביעה שיפוטית שהבנק נקט דרכים לא חוקיות לגביית החוב. הבנק לא גבה את החוב פעמיים. נהפוך הוא. אף קרן החוב לא סולקה, ובסופו של יום הבנק בחר לפנים משורת הדין לסיים את המחלוקת בפשרה מחוץ לכותלי ביהמ"ש". (א 31673/05)