עיריית רמת גן גררה רכב שחנה ברובו על כחול-לבן; תפצה בעל הרכב ב-1,250 שקל

"עוגמת נפש של מי שנגרר רכבו ברורה. עליו לברר להיכן נגרר הרכב, עליו להגיע לרכב, אם באמצעות מונית או בכל דרך אחרת, שלא לדבר על הזמן הרב הכרוך בכך. מי שגוררים רכבו שלא כדין - יש מקום לפצותו על עוגמת הנפש שנגרמה לו שעה שרכבו נגרר שלא כדין", כך קבע בית משפט המחוזי בתל אביב בנוגע לתביעתו של בעל רכב, רונן כהן, נגד עיריית רמת גן, על כך שגררה את רכבו שלא כדין.



כהן תבע את העירייה ואת החברה שגררה את רכבו בבית משפט לתביעות קטנות בתל אביב, על כך שגררה את רכבו, אותו החנה ליד מדרכה הצבועה כחול לבן ברחוב ידע עם ברמת גן. לטענתו, זהו קטע מדרכה שאינו מסומן באופן ברור, אשר נצבע כמה פעמים - בכל פעם בצבע שונה. עוד טען כי רכבו לא הפריע ולא חסם את הדרך כלל, והוא נגרר אך ורק בשל חילופי דברים לא נעימים בינו לפקחי העירייה. בכתב התביעה טען כי נגרמה לו עוגמת נפש רבה, הוצאות ונזקים בשל גרירת הרכב, וכי שילם בעבור הגרירה 150 שקל.



העירייה והחברה טענו, מצדן, באמצעות עו"ד אסנת הורנשטיין, כי רכבו של כהן נגרר כי חנה במקום אסור והפריע לתנועה, ולא ממניעים זרים כלשהם.



בבית המשפט לתביעות קטנות נקבע כי לא היה מקום לגרור את הרכב שחנה מרביתו באזור המסומן בכחול לבן (וחלקו הקטן באדום לבן), וכי הרכב לא הפריע לתנועה, ולכן העירייה לא היתה צריכה לנקוט צעד דרסטי ולגרור את הרכב. למרות זאת, דחה בית המשפט את התביעה מהנימוק ש"התביעה נולדה בעוולה".



על פסק הדין הגיש כהן בקשת רשות ערעור לבית משפט המחוזי בתל אביב. השופטת רות לבהר-שרון קיבלה את הערעור וקבעה כי "גרירת רכבים על ידי העירייה אינה באה לפרנס את הגוררים... בעת גרירת רכב הרשות צריכה להביא בחשבון שגרירת רכב גורמת לבעליה עוגמת נפש ואי נוחות גבוהה. על כן על הרשות שהוסמכה לגרור כלי רכב להפעיל שיקול דעת ראוי, לנקוט סבירות, ובאיזון הדרוש".



לפי השופטת, מרגע שנקבע שלא היה מקום במקרה זה לגרור את הרכב זכאי כהן לפיצוי, ולכן לא היה מקום לדחות את תביעתו ולקבוע שמדובר בתביעה שנולדה בעוולה. לפיכך הורתה המבקשת לעירייה לפצות את כהן ב-1,000 שקל בגין עוגמת נפש, ובנוסף 250 שקל בגין הוצאות משפט. (בר"ע 2230/06)