תוכנית 100 הימים: סרקוזי רוצה שהצרפתים יעבדו יותר

השבוע בחר הציבור הצרפתי בניקולא סרקוזי לנשיאות והעניק לצרפת מנהיגות שהתחייבה לבצע שינויים מקיפים בכלכלה ובחברה הצרפתית. ביתרון של 6% גבר סרקוזי על מתחרתו השמאלנית סגולן רויאל וזכה במנדט להגביל את ההגירה, לצמצם את המגזר הציבורי המנופח ולבטל חוקים כלכליים המכבידים על המגזר הפרטי. סרקוזי גם קיבל מנדט לרפורמות שנועדו להקטין את האבטלה בצרפת מרמתה כיום, כ-9%, מהגבוהות באירופה.



הצלחתו או כישלונו של סרקוזי תשפיע מחוץ לגבולות צרפת גם על שאר כלכלות האיחוד האירופי. חוסר נכונות ממשלת צרפת לקבל עקרונות של כלכלה עולמית האט יוזמות אירופיות רבות, בהן אישור חוקה משותפת למדינות האיחוד.



סרקוזי אינו שמרן נוסח מרגרט תאצ'ר, אך הוא מאמין כי צרפת זקוקה לשינוי מהיר במדיניותה הכלכלית, שיעלה אותה למסלול של כלכלת שוק פתוח. צרפת, חרף היותה מדינה משגשגת - בדומה לדנמרק לפי מדד הפיתוח האנושי של האו"ם - צמחה בשיעור הנמוך באירופה. האבטלה בה גבוהה, והחוב הציבורי גדול מ-51% מהתמ"ג.



צרפת אמנם נהנית מפריון עבודה גבוה והיא ביתם של 10 מ-50 החברות הגדולות באירופה, אך בשל בעיות מבניות היא מדורגת רק 27 בעולם בתחרותיותה. פריון העבודה הגבוה נובע מכך שחברות רבות בצרפת בחרו לבצע שדרוגים טכנולוגיים במקום לגייס עוד עובדים בגלל חוקי העבודה הדרקוניים בצרפת. כתוצאה מכך מגזר התעשייה הוא יעיל מאוד, אולם אינו עתיר כוח אדם.







ב-25 השנים האחרונות, תחת כהונתם של פרנסואה מיטראן וז'אק שיראק, ירד התמ"ג הצרפתי לנפש ממקום שביעי בעולם למקום ה-17.



במשך שנים רבות הסבירו כלכלנים את הצמיחה הכלכלית המתונה בצרפת ברצון אזרחיה איכות חיים גבוהה. אך עם עליית שיעור האבטלה בצרפת לרמתו הנוכחית מתגלה דווקא ירידה משמעותית בדיווחי איכות החיים של אזרחי צרפת.



גורם נוסף ומשמעותי המשפיע על כלכלת צרפת הוא ההגירה הרבה מצפון אפריקה. קהילות גדולות של מהגרים אלו אינן מצליחות להשתלב בכלכלה הצרפתית ויוצרות שכבת ענק של אוכלוסיה ממורמרת הסובלת מאיכות חיים ירודה, שמכבידה על כלכלת צרפת ואחראית, בחלקה, לעלייה משמעותית בפשיעה.



רוצים שבוע עבודה מלא



ב-1998 חוקקה הממשלה חוק שקיצר את שבוע העבודה מ-39 ל-35 שעות. מטרת החוק הייתה לעודד יצירת מקומות עבודה חדשים, אך למעשה הביא החוק לירידה בתעסוקה בצרפת, ופגע בצמיחה. ב-2005 ניסתה ממשלתם של ראפארן ווילפן להגביל חוק זה אך נכשלה בשל התנגדות קשה של איגודי העובדים.



במסע הבחירות, שאל סרקוזי את בוחריו, למה שצרפת לא תחזור לשבוע עבודה מלא? במדינות רבות באירופה, בהן דנמרק, שוודיה, אירלנד ובריטניה, מקובל שבוע עבודה מלא, לעומת שבוע עבודה בן 35 שעות בצרפת. סרקוזי טען שהשבוע הקצר הפך את העובדים הצרפתים, שנהגו לעבוד קשה, לעצלנים והגדיל את מספר העובדים הטובים הבוחרים לעבור לניו יורק או לונדון.



אחת הדרכים האפשריות לסרקוזי להתמודד עם שבוע העבודה הקצר, המוגדר בחוק, היא לא לחייב את המעסיקים ואת העובדים לשלם מיסים על שעות העבודה הנוספות. עובד שמרוויח שכר מינימום יוכל להרוויח 2,000 יורו נוספים בשנה אם יעבוד 4 שעות נוספות בשבוע. הצעה זו קיבלה ביקורות מעורבות מכלכלנים שונים ונטען נגדה כי היא עלולה להיות יקרה מדי עבור המדינה.



סרקוזי הבטיח ליישם את הרפורמה בשבוע העבודה ב-100 הימים הראשונים לכהונתו, ועורר את זעם חברי המפלגה הסוציאליסטית, שאמרו כי צרפת תיהפך לצרפת של עשירים, שבה "כל אדם לעצמו".







סרקוזי מתכנן במקביל להגדיל את הצריכה הפרטית בצרפת, כאמצעי לעידוד הצמיחה, על ידי הורדת המס על המעסיקים לפי הממוצע האירופי. סרקוזי מתכנן להחזיר לעם הצרפתי 68 מיליארד יורו בשנה, או 2,000 יורו לבית אב. כמו כן הוא מציע לבטל את מיסי הירושה ל-95% מהאוכלוסיה, וכך לעודד הורים להשאיר יותר נכסים לילדיהם.



בנוסף מבטיח סרקוזי לפעול לצמצום מדרגת מס ההכנסה השולי הגבוהה ביותר ל-50% מ-60% כיום, ולאפשר ניכוי ממס של תשלומי משכנתא. נטל המס בצרפת הוא מהגבוהים בעולם. לפי מדד "אומללות המס" של מגזין "פורבס", המבוסס על מדרגות המס הגבוהות ביותר למסים שונים, מובילה צרפת לא רק על פני כל מדינות אירופה, כי אם על פני כל העולם. תחת הממשל הקודם אמנם היתה הקלה ניכרת בנטל המס בצרפת, אך היא עדיין הגרועה במדינות תבל במובן זה.



סרקוזי, אשר כיהן עד לבחירתו בתפקיד שר הפנים, ניצל בצורה מרשימה את חששות הציבור הצרפתי מחזרתם של המהומות בפרברי צרפת שפרצו ב-2005. סקר שנערך ב-2006 מטעם "לה פיגארו" גילה כי 77% סבורים שמערכת המשפט אינה מחמירה די. 74% אמרו כי יש לתת למשטרה סמכויות רבות יותר במסגרת מלחמתה בפשיעה בפרברים.



לאחר מהומות 2005 הכריזה הממשלה על פעולה לשיפור המצב בפרברים, וקידמה את הצעת חוק ההזדמנות השווה, אולם הוא התגלה כחסר תועלת ממשית. גם הניסיון להכשיר נערים בני 14 לעבודה ספג ביקורת קשה בשל הוצאת ילדים בגיל כה צעיר ממערכת החינוך.



כעת צריך סרקוזי, באמצעות יוזמות כלכליות וחברתיות, לנסות לממש את הרפורמות שקודמיו כשלו בהן. בין אם יעדיו קשורים לתחום החקלאות, לתחום הפנסיות או לתחום המגזר הציבורי המנופח, ייאלץ סרקוזי לנתב את ממשלתו בזהירות, מבלי להרגיז את איגודי העובדים.



"אני חושב שהוא ישתמש בהקלות פיסקליות כדי לזכות בתמיכת איגודי העובדים ברפורמות", אמר ניקולא סובצ'אק, כלכלן גולדמן סאקס בפאריס. "הנקודה הקריטית היא חוזה התעסוקה החדש. על הצלחתו במאבק זה כולם יסתכלו. אם יצליח להעבירו, זה יהיה צעד גדול".



חוזה התעסוקה האחיד של סרקוזי מגדיל את זכויותיהם של העובדים, ככל שהם מועסקים זמן רב יותר באותה המשרה.



סרקוזי התחייב לקצץ את השומן בשירות הציבורי, שצורך 54% מהכנסות המדינה ומעסיק כ-5.5 מיליון עובדים. בתחילה מתכנן סרקוזי לצמצם את עלות השכר במגזר זה על ידי העלאת שכר נמוכה מן העלייה באינפלציה ופיטורי 15 אלף עובדים.



בהמשך מתכנן סרקוזי לצמצם את המגזר באמצעות החלפת מחצית מהעובדים הפורשים מדי שנה. "מוטב שיהיו פחות עובדים במגזר הציבורי שיקבלו משכורות יפות", אמר סרקוזי בפברואר.