שרי אריסון שילמה 13 מיליון דולר תמורת טריפלקס מפואר בפרויקט מגדל השופטים היוקרתי של גינדי החזקות בלב תל אביב, אבל היא תצטרך להמתין לפני שתוכל להיכנס לבניין. הסיבה: היתר הבנייה הנדרש מעוכב בשל מחלוקת סביב אישור חיבורי החשמל למבנה.
תיאור דומה מאפיין גם את העיכובים בפרויקט מנהרות הכרמל בחיפה (היקף השקעות: מיליארד ורבע שקל), בפתיחת מלון בלו-ביי המחודש בנתניה, בפרויקט כביש מכבית, בעבודות לארבע הפרדות מפלסיות ובעוד עשרות (אם לא מאות) עבודות בתחום הנדל"ן והתשתיות בכל רחבי המדינה.
לעצירת הפרויקטים בהיקפי מיליארדי שקלים גורם סכסוך בין חברת החשמל לבין ד"ר סטיליאן גלברג, ראש אגף קרינה ורעש במשרד לאיכות הסביבה. גלברג, טוענים במגזר הפרטי, קידם חוק בלתי-ישים, מתמהמה בפרסום תקנותיו המדויקות - ובכך מעכב כל בקשה לאישור עבודות חשמל במדינה כולה. גלברג עצמו טוען כי חברת החשמל עושה כל שביכולתה כדי למנוע את יישום החוק ומנסה להכתיב כללי משחק משלה. "זו רפובליקת בננות", יורה מ"מ יו"ר התאגדות מהנדסי החשמל, רפי כהן: "תעלת בלאומילך היא כלום לעומת מה שקורה פה".
החוק אושר; הסעיפים בדרך
בשנה שעברה חוקק בכנסת חוק הקרינה הבלתי מייננת, שמטרתו להסדיר את העיסוק במקורות קרינה כדי להגן על הציבור והסביבה מפני השפעות החשיפה לה. החידוש המרכזי בחוק היה הטלת חובה לקבלת היתר מהמשרד להגנת הסביבה להקמה או הפעלה של כל מתקן הפולט קרינה בלתי-מייננת (מערכות לייזר, אנטנות סלולריות או מתקני חשמל) בבנייה חדשה, החל ב-1 בינואר 2007.
תנאים אלה היו אמורים לכלול דרישה לעמידה ברמת חשיפה מרבית לקרינה והגבלת הגישה אל מקור הקרינה. כלומר, פרויקט מגורים הדורש הקמת תחנת טרנספורמציה, עבודה הכרוכה בחיבור חשמל למכשור כבד ואפילו הזזת עמודי חשמל חייבים בהיתר המשרד לאיכות הסביבה, קודם שתבוצע העבודה בידי חברת החשמל.
העובר על התקנות, עובר עבירה פלילית. ואולם, למרבה האבסורד, אותם ערכי סף שאמורים לעמוד בבסיס התקנות - רמת החשיפה המותרת או המרחק הנדרש ממקור הקרינה - כלל לא הופיעו בחוק. את קביעתם נדרשו המשרד להגנת הסביבה ומשרד התשתיות לגבש ולפרסם עם החלת החוק עצמו בתחילת השנה, אך אלה לא הספיקו לעשות כן, והערכים לא הוגדרו עד כה באופן רשמי. כך למעשה הוחל על הפרויקטים השונים בישראל חוק מחמיר, הקובע אחריות פלילית, אשר לאיש אין מושג מהם הערכים המאפשרים ציות לו.
"כשאין תקנות הקובעות משך חשיפה או רמות קרינה, אז לא יודעים למה לצפות", אומר מנהל מגזר תכנון סטטוטורי ואיכות סביבה בחברת החשמל, זוהר לביא. "חברת החשמל אינה יכולה להתחייב לרמות קרינה ערטילאיות, לחשוף את עובדיה ומנהליה לעבירות פליליות - ולכן לא מאשרת ביצוע עבודות חשמל, אלא אם ניתן היתר".
חוק הקרינה החדש אמנם קבע הוראות מעבר (אם לא יפורסמו הערכים המדויקים) - אך אפילו פרשנותן של אלה נתונה במחלוקת בין חברת החשמל לבין המשרד להגנת הסביבה, משום שגם הן אינן כוללות ערכים מוגדרים באשר לרמת החשיפה המותרת לקרינה. לפיכך, חברת החשמל וגלברג ממשיכים להתנצח על כל סוג עבודה נדרשת, הבקשות להיתרים נדחות - או שאינן מוגשות, וחברת החשמל אינה מעניקה כל אישור לביצוע עבודות חשמל בפרויקטים בתחום הנדל"ן או התשתיות.
את גלברג המצב הזה כלל אינו מפתיע: "כבר נתקלתי במשברים כאלה בעבר, בהם נדרש גוף גדול ללמוד לעמוד לפי כללים חדשים", אומר גלברג, וטוען כי המצב הנוכחי דווקא משרת את חברת החשמל, המבקשת להביא למשבר מלאכותי כדי לחמוק מן המגבלות שהטיל עליה החוק החדש: "החוק מתגלגל כבר שמונה שנים - והנוסח שאושר תואם כמעט בדיוק את זה שביקשה חברת החשמל לאשר. גם לאחר אישורו, במקום לקבוע רמות קרינה נמוכות כפי שנהוג באירופה למשל, התגמשנו. לא דרשנו סף, וביקשנו רק חתימת ברי-סמכא שעשו כל שביכולתם כדי להפחית החשיפה למקור הקרינה. עד היום לא פנתה החברה באף בקשת תקינה - ורק באמצע אפריל הגישה מסמך מוצע לדרכי הפחתת חשיפה".
בחברת החשמל טוענים בתגובה, כי רק באחרונה הפחית גלברג מדרישותיו - ולכן רק כעת יכלו להגיש את הבקשות (לאחר שקודמותיהן נדחו).
"מדינה דמיקולו"
כך או כך - מי שכבר סובל מן הוויכוח הם היזמים הפרטיים. היתר הבנייה למגדל השופטים היוקרתי שנבנה בעלות כוללת של 450 מיליון שקל מעוכב בגלל סירובה של חברת החשמל להתחייב לערכים שהציגו מתכנני הפרויקט עבור תחנת הטרנספורמציה התת-קרקעית בבניין. במלון בלו-ביי בנתניה, המשודרג בעלות של כ-100 מיליון שקל, עדיין לא התקבל אישור לחיבור בין עמוד מתח גבוה לבין המפסק הראשי הממוקם בחניון המרוחק 25 מטר מן הבניין. התוצאה, מספר המהנדס רפי כהן, עלולה להביא בקרוב לשליחת אורחי המלון חזרה לבתיהם - בגלל חוסר האפשרות להפעיל את מערכות המיזוג במלון.
בבעיה דומה נתקלה גם חברת גב-ים, הבונה בניין משרדים והיי-טק בהרצליה פיתוח (בין היתר, עבור חברת קודאק) - אך לא מצליחה לקבל אישורים לחיבורי חשמל. "זה יעלה למדינה מיליונים", מזהיר כהן בכעס ומוסיף: "קם אדם אחד ומשתק מדינה שלמה. איפה נשמע דבר כזה? זאת מדינה דמיקולו".
נפגע פוטנציאלי נוסף הוא המגזר הציבורי - או הציבור עצמו - שאף עלול לממן את הקנסות אשר תיאלץ קופת המדינה לספוג כתוצאה מן העיכוב בפרויקטים. סמנכ"לית תכנון וביצוע במע"צ, בינת שוורץ, שלחה למנכ"ל משרד התחבורה גדעון סיטרמן מסמך שכותרתו: "פגיעה בתוכנית החומש של מע"צ", ובו ביקשה להתריע מפני פגיעה בתשעה פרויקטים כתוצאה מאי פעילותה של חברת החשמל, בהיקף כולל של כ-2.3 מיליארד שקל. "צפויים עיכובים בלוחות זמנים לביצוע, תוספת משמעותית של עלויות בגין תביעות קבלנים על התמשכות משך ביצוע ועיכובים בפרסום מכרזים בשל אי-ודאות תכנונית מול חברת החשמל", כתבה שוורץ.
"אני בא אל המשרד להגנת הסביבה ואומר להם 'תנו לי תוכנית ומפרט - ואני אבצע', אבל הם לא מסוגלים", מלין מהנדס מע"צ ונתיבי איילון, זאב גרליץ, אשר פנה בשבועות האחרונים לכל גורם אפשרי במשרדי הממשלה בנושא - ואף הורחק מטקס הנחת אבן הפינה למנהרות הכרמל לאחר שהתריע מפני עיכוב העבודות בהן. "אי אפשר להקציב לפרויקטים סכומי עתק ולעצור הכל בגלל חוק תיאורטי", הוא אומר.
למרות הדברים הקשים המוטחים בו, גלברג מסרב להתרגש. "אני לא מעוניין להתייחס לאמירות אישיות שכאלה. אלו דברים שיוצאים מפי חברת החשמל. החברה לא רוצה את החוק ולכן פועלת כך. אי אפשר להפחית את הביורוקרטיה על חשבון בריאות הציבור. לי אין סמכות לזה - זו סמכות הכנסת".
בינתיים מבטיח גלברג לטפל אישית בכל בקשות ההיתרים שתגיש חברת החשמל לאישורו. אישית - משום שעובד המשרד להגנת הסביבה האמון על הטיפול בבקשות (לבדו), עתיד לעזוב בסוף החודש את מקום עבודתו - ולהותיר את עתיד הפרויקטים בישראל לוט בערפל.
עשרות פרויקטים תקועים בגלל סכסוך בין חברת החשמל למשרד להגנת הסביבה
אבי בר-אלי
11.5.2007 / 12:27