בנק ישראל משחרר חסמים בשוק ההון: פותח את שוק המזומן לתחרות של המגזר החוץ-בנקאי

בנק ישראל עומד לערער את השליטה המוחלטת של הבנקים באספקת מזומן (נזילות) למשק, והחל בחודש הבא יוכלו חברות הביטוח והגופים המוסדיים ללוות מבנק ישראל נזילות זולה במסגרת מכרזים חדשים מסוג ריפו. בכך יוכל לראשונה המגזר החוץ-בנקאי לההשתתף במכרזי בנק ישראל ולקבל הלוואות במחיר דומה לזה שמקבלים הבנקים.



משמעות המהלך היא כי שוק אספקת הנזילות, שנמצא היום בשליטה מוחלטת של הבנקים, ייפתח לתחרות. עד היום, הדרך היחידה של גוף עסקי להשיג לעצמו נזילות היתה באמצעות הלוואה קצרה מהבנק. גם הגופים המוסדיים וחברות הביטוח נאלצו, כשנזקקו לגשר על צרכי נזילות, לפנות לבנקים - ולשלם להם עמלות תיווך על כך. הבנקים, שמשתתפים במכרזים המוניטריים של בנק ישראל ולווים כך מבנק ישראל 20 מיליארד שקל ביום בריבית זולה, היו הספק היחיד של נזילות למשק.



המהלך החדש של בנק ישראל, שימיר חלק מפעילות הזרמת הנזילות שלו ממכרזים מוניטריים למכרזי ריפו, יאפשר למוסדיים לקבל הלוואות באותה ריבית כמו הבנקים. כתוצאה מכך תוזלנה העלויות של חברות הביטוח והגופים המוסדיים. בנוסף, הציבור הרחב, שהגופים המוסדיים מנהלים את כספי הפנסיה שלו, יוכל ליהנות מתשואות גבוהות יותר על השקעותיו. ההערכה היא שגם בנקי השקעות בינלאומיים ינצלו את האפשרות הזו, שצפויה להביא לגידול בנזילות של שוק ההון בישראל.



מהלך משותף עם האוצר



המהלך של בנק ישראל הוא חלק ממהלך משותף רחב יותר של הבנק המרכזי ושל משרד האוצר לשכלול שוק ההון. המשנה לנגיד בנק ישראל, צבי אקשטיין, והמשנה לחשב הכללי, עמי לנדאו, עומדים יחדיו בראש פורום שוק ההון, שמטרתו להסיר חסמים בדרך לשכלולו של השוק. הנושא העיקרי שבו עוסק הפורום כעת הוא הסרת החסמים, כדי לאפשר את התפתחותו של שוק ריפו בישראל - שוק של הלוואות לטווח קצר (ימים או שבועות ספורים), שמגובות באיגרות חוב.



במסגרת הלוואות הריפו, הלווה "מוכר" איגרת חוב למלווה, ומתחייב - למשל בחלוף שבוע - לרכוש אותה בחזרה במחיר גבוה יותר. הפרש המחיר מייצג את הריבית על ההלוואה השבועית. כך הלווה מקבל נזילות (הלוואה) לשבוע, והמלווה מרוויח ריבית. בנוסף, גופים שמחזיקים כמויות גדולות של איגרות חוב, כמו הגופים המוסדיים, יכולים להשאיל אותן כדי שישמשו כביטחונות בהלוואות ריפו - ובכך להגדיל את ההכנסה מהן.



בעולם מגלגלות ההלוואות 6 טריליון דולר



בעולם שוק הריפו הוא שוק ענק שמגלגל יותר מ-6 טריליון דולר, והוא הבסיס לנזילות של השווקים הפיננסיים. בישראל, לעומת זאת, חוק הריפו נחקק רק לפני שנה - ומאז לא חלה כל התקדמות בפתיחת השוק, בשל חסמים המעיקים עליו.



אקשטיין אומר כי העובדה שלא התפתח שוק ריפו ישראלי פגעה מאוד בנזילות של שוק ההון ובתחרות על הנזילות המסופקת למגזר העסקי - ומנעה בכך את כניסתם של שחקנים זרים לישראל. לדבריו, אחד ההסברים של בנקים זרים לכך שהם אינם פותחים סניפים בישראל היא שהשוק הישראלי אינו נזיל מספיק בשל היעדר עסקות ריפו. אקשטיין טוען גם שכמה מבנקי ההשקעות הגדולים בעולם סירבו להיכנס לשוק איגרות החוב בשל היעדר שוק ריפו.



שלושה חסמים עיקריים מנעו את התפתחות שוק הריפו בישראל. ראשית, עסקות ריפו אינן נסלקות על ידי מסלקת הבורסה. בנוסף, חסרים הסכמי מסגרת בין המלווים והלווים בשוק זה, וכן יש בעיות של רגולציה.



לא לציבור הרחב



במסגרת הפורום של שוק ההון עובדים במשותף נציגים של בנק ישראל, החשב כללי, המפקח על הבנקים, המפקח על ביטוח, רשות ניירות ערך, הבורסה ונציגי הגופים המוסדיים, על מנת להסיר את החסמים. עד כה הושגה התקדמות משמעותית בהסרת חלק מהם.



כך, מסלקת הבורסה נמצאת בהליכי מחשוב מתקדמים כדי לאפשר לה לסלוק את עסקות הריפו. הלוואות הריפו, יש לציין, הן הלוואות שנעשות בין בנקים, חברות ביטוח וחברות עסקיות, והן אינן פתוחות למסחר של הציבור הרחב בבורסה. עם זאת, הטיפול של מסלקת הבורסה בהן יאפשר להקטין במידה ניכרת את הסיכון התפעולי שכרוך בטיפול בהלוואות אלה.



כך, מס הכנסה מתקדם בקביעת המעמד המיסויי של הלוואות ריפו. מס הכנסה יתייחס אליהן כאל הלוואה לכל עניין, ולא כאל כפל עסקות - עסקה למכירת איגרת חוב ורכישתה מחדש אחרי שבוע.



כך, בנק ישראל עומד לפרסם הסכם מסגרת לדוגמה, שלפי הערכות ישמש בסיס להסכמי המסגרת שהלווים והמלווים בשוק הריפו יפעלו לפיהם. מכיוון שכל עסקת ריפו היא הלוואה, היא מחייבת לכאורה חתימת הסכם בין שני הצדדים. כדי להתגבר על הכשל הביורוקרטי הזה מקובל כי השחקנים בשוק הריפו חותמים על הסכמים כלליים, הסכמי מסגרת, שמסדירים את מערך היחסים ביניהם בכל עסקות הריפו שהם עורכים לאורך שנים.



לאור ההתקדמות בהסרת החסמים עומד בנק ישראל להתחיל להלוות כספים לבנקים ולגופים המוסדיים, במסגרת הלוואות ריפו, כבר בעוד חודש. זו תהיה הצגה ראשונה של הלוואות הריפו לגופים המוסדיים בישראל, ובבנק המרכזי מעריכים כי כך יוכלו המוסדיים להכיר את המכשיר החדש. לפי הערכתם של לנדאו ואקשטיין, החסמים הנוספים יוסרו בחודשים הקרובים, כך שבתחילת 2008 יוכל שוק ריפו בין הגופים העסקיים לצאת לדרך.