בכיר בקרן הקיימת לישראל: אנו רוצים גט מהמדינה

"אנו רוצים להגיע עם המדינה לגט בהסכמה, ולקחת בחזרה מן המינהל את כל אדמות הקרן הקיימת לישראל" - כך אמר בסוף השבוע יו"ר עמית של דירקטוריון הקק"ל, אברהם דובדבני, בכנס בחיפה. הדברים, אשר היכו את באי הכנס בתדהמה, באו על רקע מהלך הפרטת הקרקעות העירוניות של מינהל מקרקעי ישראל, ובעקבות הרפורמה המתוכננת במבנהו. קק"ל מחזיקה ב-2.35 מיליון דונם ברחבי המדינה (כ-12% מאדמות המינהל), שמתוכם 117 אלף דונם הן קרקעות עירוניות.



על רקע תמורות משמעותיות שחלו בשנים האחרונות בציבור ובמשפט הישראלי בסוגיית קרקעות הלאום (ר' מסגרת), התחוללה ביום חמישי האחרון דרמה בכנס האקדמי-ציבורי שאירח מוסד נאמן בטכניון שבחיפה. הכנס עסק בעתיד קרקעות המדינה, ובין היתר דנו המשתתפים בו במגמות ההפרטה של הקרקעות העירוניות ובזכותה של האוכלוסייה הערבית להשתכן בקרקעות המינהל והקק"ל באופן שוויוני - סוגיות שהיו בשנים האחרונות לרועץ בעיני הנהלת הקק"ל (ר' מסגרת).



במושב המסכם של הכנס הדהים דובדבני את קהל שומעיו כשפרש בפניהם את "תוכנית ההתנתקות" של הקק"ל, אשר לדבריו, אין כיום מנוס מביצועה: "בשנים הבאות נהיה עדים להתנתקות בשלבים - שבסופה יתנהלו קרקעות המדינה והקק"ל בנפרד", אמר דובדבני ונימק את אמירתו כך: "הקק"ל הוקמה בעבור גאולת קרקעות לטובת ההתיישבות הציונית - תכלית שלא השתנתה. מהלכי השנים האחרונות מביאים אותנו לדרוש מן המינהל את כל אדמות הקק"ל בחזרה. הכיוון הוא בלתי נמנע... היות וזהו עניין של העם היהודי - והמדינה לא יכולה לקחת קרקעות שאינן שלה".



"קק"ל צריכה להפנים את בג"ץ קעדאן"



שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית סירב להתרגש מן הדברים, אמר כי הוא נחוש להעביר את הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל בחקיקה עוד השנה, וכי אין כל סיבה לחשוש מאיומי הקק"ל: "אם יפנו אלינו בבקשה זו - אהלן וסהלן. לא צריכה להיות כל בעיה עם זה".



ראשי המינהל בעבר עוה"ד גדעון ויתקון ומשה ליפקה, אשר נכחו בכנס, פנו אל דובדבני וקראו לו מעל הבמה לשקול מחדש את המהלך. "קק"ל צריכה להפנים את בג"ץ קעדאן ואת מגמות ההפרטה - כי זו המציאות", קרא עו"ד ליפקא. "תצאו? תבוא חקיקה ותחסל אתכם לגמרי". ויתקון הזהיר את דובדבני באומרו כי קיומה של הקק"ל כרוך כיום בחסות המדינה: "אם קק"ל חפצה חיים - היה עליה להתנתק מן המדינה. אך לצערי, איחרתם את המועד".



בשיחה עם TheMarker השיב דובדבני לאזהרות: "בתוך המינהל כוחנו חלש. לבית המשפט ולציבור קשה להתמודד עם המודל שלפיו אנו פועלים כשאנו נתונים תחת חסות המדינה. עד היום פעלנו בהסדרים שקטים של חילופי קרקעות, והעסק עבד מצוין. הפרטה מלאה של הקרקעות והפיכת המינהל לרשות סטטוטורית לא יותירו בידינו ברירה. אם זה אמנם הכיוון שבו יבחר המינהל, נעביר את המאבק לכנסת, ואם זה לא יעזור - ניפרד".



מדיניות ניהול הקרקעות המשותפת למדינה (דרך מינהל מקרקעי ישראל) ולהסתדרות הציונית העולמית (באמצעות קרן הקיימת לישראל) נקבעה ב-1960 באמצעות חקיקת שלושה חוקים - חוק יסוד: מקרקעי ישראל, חוק מקרקעי ישראל וחוק מינהל מקרקעי ישראל - ועוגנה באמנה בין מדינת ישראל לקרן (שנחתמה שנה מאוחר יותר). באמנה נקבע העיקרון כי קרקעות המדינה יימסרו רק בחכירה, ולא תועבר הבעלות עליהן, וכי אלה ינוהלו לפי תקנות התאגדות הקק"ל - כאשר כל חריגה מהן תחויב באישור הקק"ל. עוד נקבע כי מחצית מחברי מועצת מקרקעי ישראל (ללא השר שהוא היו"ר) יהיו נציגי הקק"ל, וכי הכנסות המינהל מן הקרקעות שנמסרו לו יועברו במלואן לקופת הקק"ל (בניכוי הוצאות).