1,162 תלונות טופלו השנה בהנהלת בתי המשפט וקובצו בדו"ח שהוגש בראשית החודש

1,162 תלונות טופלו באגף לביקורת פנימית ותלונות הציבור בהנהלת בתי המשפט, וקובצו בדו"ח תלונות ל-2006 שהוגש בראשית החודש למנהל בתי המשפט, השופט משה גל. התלונות חושפות שורה של שגיאות מביכות עמן נאלצו להתמודד מתדיינים, שופטים וסתם אזרחים שנפלו קורבן לליקויי המערכת.



אגף הביקורת ותלונות הציבור משמש הן כמבקר הפנימי של מערכת בתי המשפט והן כנציב תלונות ציבור אליו יכולים לקוחות בתי המשפט לפנות בתלונות. באגף מתקבלות, בין היתר, תלונות מבעלי הדין ובאי כוחם, מנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, מהמחלקה לפניות הציבור במשרד המשפטים, ממשטרת ישראל ומלשכת היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט. ב-23% מהמקרים נמצא כי היה ממש בתלונה, ומהדו"ח עולה כי הפיצוי לאזרחים ולגופים אחרים שנפגעו ממחדלי המערכת הסתכם ביותר מחצי מיליון שקל בשנה.



תלונה: מייל פורנוגרפי



כך למשל, התלוננה שופטת על כך שקיבלה לתיבת הדואר האלקטרוני שלה תמונה בעלת אופי פורנוגרפי ממשתמשת במערכת הדואר האלקטרוני של בתי המשפט. תלונה שהגישה השופטת למנהל בתי המשפט חשפה כי התמונה הועברה בדואר האלקטרוני בין העובדים, עד שהגיעה לעובדת שביקשה לשלוח את התמונה לחברתה לעבודה.



ואולם, הסתבר, מאחר ששמה הפרטי של השופטת זהה לשם חברתה של העובדת - הגיעה התמונה המביכה אל תיבת הדואר האלקטרוני של השופטת. בבדיקה שנערכה בעקבות הגשת התלונה נמצא כי מערכת הדואר האלקטרוני של בתי המשפט משמשת להעברת תמונות ומסרים לא ראויים בקרב העובדים. נגד העובדות והשולח הראשון של התמונה ננקטו אמצעים משמעתיים, והמבקרת הפנימית הוציאה הנחיה לעובדים הקובעת כי חל איסור על העברת חומר פורנוגרפי או חומר בלתי הולם באמצעות מערכת הדואר האלקטרוני של בתי המשפט.



תלונה אחרת הוגשה בידי גרוש של עובדת בתי המשפט, שטען כי העובדת ניצלה באופן לא ראוי את נגישותה לתיק הוצאה לפועל שהיא מנהלת נגדו. הגרוש התלונן כי העובדת משיגה נגדו מידע באמצעות כניסה למחשב בתי המשפט. התברר כי העובדת היתה זוכה בתיק הוצאה לפועל בבית המשפט בו עבדה, בניגוד לאמור בחוזר שהופץ בעניין. העובדת אף הודתה כי היא נכנסה לתיק ההוצאה לפועל באמצעות סיסמתה, ולכן ננקטו נגדה אמצעי משמעת.



בא כוחו של אתר משפטי באינטרנט הגיש תלונה בטענה שמזכירות בתי המשפט סירבה לאפשר לאתר לעיין בתיק חסוי, בה בשעה שגזר הדין בתיק פורסם באתר משפטי מתחרה. מבדיקה שנערכה התברר כי גזר הדין הועבר אל אתר האינטרנט בו פורסם באמצעות הדוברות, בעקבות החלטת בית המשפט בעתירה שהוגשה על ידי האתר. נמצא כי במערכת המשפט אין נוהל עבודה המסדיר פרסום חומר משפטי חסוי, והומלץ לגבש נוהל כזה.



באשמת המרצפת



במקרה אחר, עוברת אורח נחבלה בשעה שנתקלה בשקע שנוצר עקב מרצפת חסרה בריצוף האבן במבואה החיצונית של אחד מבתי המשפט. בגין חבלה זו דרשה האשה פיצוי מהנהלת בתי המשפט, עליה רובצת האחריות לטיפול המפגע ותיקונו. בבדיקה התברר כי אכן קיימת מרצפת שבורה בשביל הנכים בכניסה להיכל המשפט. עוד נמצא כי מפגע זה היה קיים לפחות תשעה חודשים, מבלי שאיש יתריע עליו או ידאג לתקנו. בעקבות התלונה נקבע כי המאבטחים ועובדי הניקיון ידווחו על מפגעים בטיחותיים, וכי הממצאים יועברו לטיפול חברת הביטוח ענבל המבטחת מבנים שבאחריות המדינה.



שמשה מנופצת של מכונית של מגן דוד אדום היתה הגורם לתלונה מוצדקת נוספת. מהתלונה עולה כי ברחבת הכניסה לאחד מבתי המשפט פתחו המאבטחים שמשייה שהוחזקה בתוך גליל מתכת. עקב משב רוח חזק, התעופפה השמשייה, פגעה בשמשת המכונית ושברה אותה. בעקבות זאת - ומאחר שגם ב-2005 היה מקרה דומה בו התעופפה שמשיית המאבטחים ופגעה באזרח שדרש בעקבות כך פיצוי - נדרש הסמנכ"ל לביטחון להוציא הנחיות לעניין השימוש בשמשיות ואופן חיזוקן.



זו לא היתה התלונה היחידה שעסקה בהתנהגות המאבטחים: אשה שביקשה להיכנס לבית המשפט עם עגלת תינוקות ובה בתה בת השנתיים דרך המעבר לעגלות נכים נתקלה בסירוב מצד המאבטחים. כשביקשה להתלונן על כך בפני אחראי משמרת, התנהגו אליה המאבטחים בצורה בוטה והיא נאלצה לעבור בדיקה משפילה. בבדיקת התלונה נמצא כי האשה עברה חוויה לא נעימה כשביקשה להיכנס לבית המשפט, ועל אף שזו לא היתה כוונת המאבטחים - נראה כי הם עשו עבודתם בקשיחות יתירה.



עיקול על הרכב הלא-נכון



במקרה אחר, מספר תעודת זהות של חייב הוקלד באופן שגוי במזכירות בית המשפט, ולכן הועבר התיק לגביית החוב עם מספר תעודת הזהות השגוי של המתלונן. במסגרת הליכי הגבייה נגד החייב הוטל עיקול ברישום על רכבו, ומספר הזהות השגוי הוא שנמסר למשרד הרישוי לצורך הטלת העיקול. משרד הרישוי הטיל עיקול על הרכב המבוקש, תוך התראה כי אין התאמה בשם החייב - ואולם במרכז לגביית קנסות לא היתה התייחסות להערה זו. התלונה נמצאה מוצדקת, והמתלונן פוצה ב-1,697 שקל.



טעות נוספת של מערכת בתי המשפט עלתה לה ביוקר: מתביעה שהגישו אשה ובן זוגה עולה כי השניים רכשו חבילת טיול לחו"ל. כשהתובעת הגיעה לביקורת הדרכונים בשדה התעופה בן גוריון לקראת הטיסה שנועדה לשעות הבוקר המוקדמות, נמסר לה כי יש נגדה צו עיכוב יציאה מן הארץ והיא נאלצה לנסוע לבית המשפט לבירור העניין.



בבית המשפט התברר כי מדובר בטעות, ולתובעת נמסר טופס ביטול עיכוב היציאה. בעקבות כך נגרמו לה נזק כספי ועגמת נפש, והיא דרשה בגינם פיצוי.



בבדיקה שנערכה התברר כי התובעת ובעלה לשעבר ניהלו תיק ענייני משפחה, במסגרתו ניתן צו עיכוב יציאה נגד הבעל לשעבר. לצדדים שם משפחה היכול להיות גם שם פרטי, ועל כן, לאחר שהמזכירה התבלבלה וסברה ששם המשפחה הוא שמו הפרטי של הבעל, הוציאה המזכירות בטעות צו עיכוב נגד האשה. במסגרת התביעה הגיעו הצדדים לפשרה, לפיה הנהלת בתי המשפט תשלם לתובעת כ-22 אלף שקל.