גל ההנפקות הראשונות של חודש מאי מסתמן כגל הגדול ביותר של השנים האחרונות עם למעלה מ-20 חברות חדשות שמתכננות לגייס כסף מהציבור, ובהן מספר חברות שכבר השלמו הנפקה כחברת שנפ למשל. אבל היום מסתבר כי יש גם חברות שנכשלות בגיוס וכזו היא למשל חברת פנינסולה פיננסים, שבראשה עומד היו"ר אריה עובדיה, מי שהיה היו"ר החברת הפניקס, והמנכ"ל מיכה אבני. החברה תיכננה לגייס כ-100 מיליון שקל במניות ואג"ח להמרה, לפי שווי של כ-70 מיליון שקל.
מיכה אבני המנכ"ל אמר היום ל-TheMarker, כי "החברה החליטה לדחות בכמה רבעונים את ההנפקה שכן לא היתה מרוצה מהמחיר שקיבלה ביום המכרז המוסדי לעומת המחיר שעליו דיברה קודם לכן עם חתמי ההנפקה אבל יש לנו גב חזק מבעלי השליטה בחברה - אקסלנס חיתום ופועלים אי.בי.אי".
פנינסולה היא חברת פקטורינג שעם בעלי מניתיה נמנים מיכה אבני, קרן האקוויטי הפרטית די פרטנרס - בניהול אהרון ושלמה דוברת ואיילון פנחס, קרן גידור בשם די.אי.שאו, רוזנטל ורוזנטל אינק - חברת פקטורניג אמריקאית, ואהרון כהן - שייסד את פאי פיננסים.
מהו פקטורינג?
עסקי הפקטורינג נובעים ממוסר התשלומים הנהוג בעולם העסקים. עסקים נוהגים לתת ללקוחות אשראי שוטף+30 ויותר. בארץ למשל זה עומד על שוטף+94 בממוצע. שוטף משמעו עד סוף החודש והוא עומד בממוצע על כ-15 ימים ולכן המשמעות היא כי בשוק המקומי עסק יקבל את התשלום עבור הסחורה או השירות שכבר סיפק רק לאחר חודש וחצי במקרה הטוב.
אין מדובר רק בישראל אלא בנורמות מקובלות בכל העולם, אך יחד עם זאת מדובר במצב שיוצר עיוותים משמעותיים: יכול להיות שעסק יהיה זכאי לקבל מאות אלפי שקלים רק בעוד מספר חודשים - אבל הוא לא יכול בינתיים לעכב תשלומים לעובדים או עבור הספקים שלו (למשל ספקים של חומרי גלם למוצר שלו) ומדובר בפער זמנים שעשוי להיות גורלי עבור חברות מסוימות.
אותן חברות עשויות להיתקל בקשיים כשיפנו לבנק בכדי לקבל אשראי על בסיס הלקוחות שלהן, שכן הבנק לא ערוך בכדי להעריך היטב חובות מסחריים והאשראי שיקבלו עלול להיות מוגבל.
חברות הפקטורינג מנסות לתת מענה לבעיה זו - הן מספקות את המימון הדרוש לתשלום לספק. הספק מקבל מזומן - בדרך כלל בשיעור של 85% מהחוב - והחוב של החברה עובר לרשותן. את היתר הוא יקבל כשחברת הפקטורינג תגבה את החוב.
למרות שבעולם הפקטורינג מגלגל סכומים עצומים, בארץ מדובר בתחום שלא צבר תאוצה עד היום. הגידול במספר חברות הפקטורינג - כיום 8 בלבד - התחום עדיין לא מגלגל מחזורים משמעותיים והיקף המימון שהעמידו חברות פקטורינג בארץ ב-2006 עומד על פי הערכות על פחות ממיליארד שקל.
ברקע לחוסר ההצלחה של התחום, ניצבת העובדה שעד לפני שנתיים המערכת הבנקאית שלטה ביד רמה על שוק המימון, אבל מאז המצב השתנה. ברקע לכך ניצבים מספר גורמים: בראשם, כמובן, ועדת בכר שהיתה אחראית להעברת נכסי הבנקים לידיים פרטיות. גם תקנות באזל, שהחמירו את הקריטריונים של הבנקים למתן אשראי, תרמו להתפתחותו של התחום. גם האיסור החריגה ממסגרת אשראי תרם לכך. סיבה נוספת היא המעבר של חברות רבות מתשלום בצ'קים דחויים לתשלום בכרטיסי אשראי והלחץ של הבנקים על הלקוחות בנשוא זה.
אבל נראה שיש סיבה נוספת והיא קשורה לתדמית העכורה שממנה סובל התחום: עד לפני 10 שנים כשאמרו פקטורינג, האסוציאציה היתה של צ'קים בניכיון ושוק אפור עם ריביות אסטרונומיות.
נגזרת של כך הוא גם היחס שיש לבתי עסק שמקבלים מימון מחברות פקטורינג. כשחברות הפקטורינג קונות את החוב, למשל בצ'ק, הן דורשות כי הוא יועבר ישירות אליהן. העסק צריך לבקש מלקוחותיו שרישמו את הצ'ק לטובת חברת הפקטורינג, וזהו צעד מרתיע שכן הוא חושש כי אותן חברות יסיקו שהוא סובל מבעיות פיננסיות.
מצד שני, מצהירים אנשי הפקטורינג כי הריביות שהם גובים גבוהות מאלו של הבנקים אך באחוזים בודדים והן לא מתעסקות כלל עם צ'קים בניכיון.
גם כשהשוק לוהט לא כל IPO עובר: חברת הפקטורינג פיננסולה בראשות אריה עובדיה - נכשלה בהנפקה
שרון שפורר
14.5.2007 / 12:21