מדריך לפנסיה החדשה

ספק אם הסטודנטים השובתים טורחים להתעניין במה שיש למשרד האוצר להציע להם. לא מדובר בהצעות בתחום העלאת שכר הלימוד - שבו הסכום השנוי במחלוקת אינו עולה על 20 אלף שקל - אלא בהצעות שסכומן יכול להגיע אף למאות אלפי שקלים. סכום שהאוצר דווקא דואג שהסטודנטים יקבלו, ולא ישלמו, ושיכול להוות נקודת זינוק פיננסית חדשה לחייהם העצמאיים.

ביחד עם עוד מיליון אזרחים, גם הסטודנטים היו עד היום עובדים משוללי זכויות פנסיוניות. השלמת ההכנסה שלהם, בעבודות זמניות כמו מלצרות או במוקדי שירות, לא זיכתה אותם בפנסיה. פנסיה היא אינה חובה במדינת ישראל, ובאופן טבעי מעסיקים לא נהגו לשלם לעובדים זמניים בעבור חיסכון לפנסיה.

לא עוד. מהלך חדש שיוזם משרד האוצר קובע כי בקרוב תיהפך ההפרשה לפנסיה - ההפרשה של העובד אך בעיקר זו של המעביד - לחובה. גם עובדים זמניים, כמו הסטודנטים הממלצרים, יהיו זכאים לפנסיה. כמוהם עוד מיליון עובדים, בעיקר ברמות השכר הנמוכות, שהמעסיקים שלהם חוסכים לעצמם היום את עלות הפנסיה שלהם.

גם עבור הורי הסטודנטים - שכבר צברו לזכותם שנים של חיסכון פנסיוני - יש למשרד האוצר בשורות. ביחד עם החובה לשלם פנסיה לכולם, דואג האוצר לשנות גם את הכללים של אלו שיש להם כבר חיסכון פנסיוני. שורה ארוכה של שינויים, שיוצאים בחודשים אלו מאגף הפיקוח על הביטוח והפנסיה במשרד האוצר, עומדים לשנות דרמטית את פני החיסכון הפנסיוני של כולנו.

זהו אחד משלושת השינויים המרכזיים שיוזם האוצר, ועדיין לא זכה לאישור הכנסת. פנסיית חובה רלוונטית לכל עובד בישראל שכיום אין לו חיסכון פנסיוני. הכוונה בעיקר לעובדים זמניים ולעובדי כפיים ברמות השכר הנמוכות, אבל לא רק. המציאות העגומה של עשרות אלפי קשישים עניים מלמדת כי גם עובדים שהשתייכו למעמד הבינוני לא זכו לכך שהמעסיק יפריש עבורם לפנסיה - וכך מצאו עצמם פורשים לגמלאות כשרק קצבאות הביטוח הלאומי לרשותם.

כדי למנוע את דור הקשישים העניים הבא, בעוד 30-40 שנה, יזם הפיקוח על הביטוח את הטלתה של פנסיית חובה. היוזמה הזו כבר קורמת עור וגידים, דרך הסכם שההסתדרות והתאחדות התעשיינים הגיעו אליו, על כך שכל מעסיק בישראל ישלם פנסיה לעובדיו. ההסכם הזה אמור ליהפך לתקנה מחייבת, לאחר שיוחל על כלל המשק באמצעות צווי הרחבה של שר התמ"ת.

על פי ההסכם המתגבש, כל עובד מעל גיל 21, שצבר ותק של שנה לפחות במקום העבודה שלו (בין אם הוא זמני או קבוע) - יקבל פנסיה. שיעור ההפרשות מהשכר שנקבע בהסכם, הוא בשלב ראשון נמוך - 2.5% בלבד. משרד האוצר כבר הבהיר כי לא יאשר זאת.

בכל מקרה, החל ב-2012 (בתום חמש שנים) יפריש המעסיק על חשבונו 10% משכר העובד (5% לפנסיה ו-5% לפיצויים), והעובד יפריש עוד 5% משכרו. ההפרשות יהיו חובה עד לרמת השכר הממוצע במשק (כ-7,200 שקל). ההנחה היא כי עובד שמשתכר יותר מכך הוא עובד חזק בלאו הכי, שיודע לדרוש מהמעסיק הפרשות לפנסיה.

חובת ההפרשה נקבעה בהסכם בין התעשיינים להסתדרות, שאמור להיות מורחב על כל המשק. האפשרות, עם זאת, כי מעסיקים רבים יתעלמו מן החובה הזו, כשם שנמנעו עד היום מלשלם פנסיה לעובדיהם, נראית סבירה ביותר. לכן צפוי האוצר לעגן את פנסיית החובה בחקיקה, וכן להגדיל את התקציבים המוקצים לאכיפת חוקי העבודה. ההערכה היא כי הצעת החקיקה של האוצר תהיה מרחיקת לכת הרבה יותר מההסכם שקבעו התעשיינים וההסתדרות.

למשל, האוצר יקבע חובת הפרשה לפנסיה כבר בתום שלושה חודשי עבודה, ושיעור ההפרשה יגיע אולי ל-17.5% מהשכר ולא 15% - כדי לדרבן את המעסיקים להצטרף להסכם של התעשיינים-הסתדרות.

אם שינוי מרחיק לכת זה יזכה לאישור הכנסת, הוא ייכנס לתוקפו לגבי כל ההפרשות לפנסיה החל ב-2010 (השינוי לא יחול על חיסכון קיים לפנסיה). במרכז השינוי, הקביעה כי הפנסיה הבסיסית תהיה חייבת להיות פנסיית קצבה - ולא פנסיה הנמשכת כחיסכון חד-פעמי עם הפרישה לגמלאות (פנסיה הונית). בכך מתכוון האוצר לסייע לגמלאים להתמודד טוב יותר עם סיכון העלייה בתוחלת החיים - הסיכון כי יחיו שנים ארוכות וכי סכום החיסכון החד-פעמי לא יספיק להם.

הצעת האוצר משנה את הטבות המס המשולמות לפנסיה בגיל הפרישה. ההטבות המשולמות כיום, במהלך ההפקדה לפנסיה, אינן משתנות. על פי ההצעה, פנסיה פטורה ממס תהיה עד סכום של 6,000 שקל בחודש, כשלפחות כ-4,000 שקל מסכום זה יהיו חייבים להיות משולמים כקצבה (את ההפרש ניתן יהיה למשוך כסכום חד-פעמי) - ולא, הפטור ממס יתבטל. בכך קבע האוצר כי עובדים בעלי שכר נמוך, ופנסיה נמוכה, יהיו חייבים לקבל קצבה - הזכות לפנסיה הונית למעשה נשללה מהם. רק עובדים עשירים יוכלו להרשות לעצמם פנסיה הונית.

הקביעה כי כולם חייבים לקבל פנסיה (פנסיית חובה), וכי הפנסיה הזו צריכה להיות משולמת קודם כל כקצבה ולא כהון, הובילה לביטול ההבדלים בין אפיקי החיסכון הפנסיוני השונים. ההבחנה בין קופות גמל או ביטוח חיים הוני, שעד היום ניתן היה לחסוך בהם רק חיסכון הוני, לבין קרנות פנסיה או ביטוח חיים קצבתי, שחסכו בהם רק לשם קבלת קצבה, נהפכת ללא רלוונטית בעולם שבו כולם חייבים לחסוך קודם כל לקצבה. נקודה.

לכן, האוצר קבע כי מעתה כל אפיקי החיסכון הפנסיוני יהיו שווים - כולם יחסכו לפנסיה באופן שווה, ורק עם הפרישה לגמלאות, החיסכון שנצבר יומר למסלולי קצבה או הון. ההשוואה הזו כללה גם השוואת הטבות המס שמקבלים אפיקי החיסכון השונים. עד היום, ההפקדות לקרן פנסיה נהנו מפטור ממס של 35%, ואילו ההפקדות לקופות גמל ולביטוחי חיים הסתפקו בפטור של 25%. לא עוד. החל מ-2010 ההפקדות לקופות גמל, ביטוחי חיים וקרנות פנסיה ייהנו מפטור זהה - 35%.

המשמעות היא שהאוצר הגדיל את הטבות המס המוצעות לחוסכים לפנסיה, וגם שיפר את מצבם התחרותי. בעולם שבו כל האפיקים מתחרים בתנאים שווים, התחרות על כספו של החוסך צפויה לגדול.

השאלה היא מה יקרה עם ההעדפה האחת שממשיכה להיות מוענקת באופן בלעדי לקרנות הפנסיה - אלה נהנות מסבסוד של התשואה שלהן על ידי המדינה, באמצעות הנפקה של איגרות חוב ייעודיות בריבית גבוהה וקבועה. ההערכה היא כי זו שאלה של זמן עד שהפיקוח על הביטוח יבחר לבטל גם את האפליה לטובה הזו של קרנות הפנסיה.

מכיוון שהמעסיק חייב לחסוך לפנסיה עבור העובד, המדינה אינה מוצאת לנכון לתמרץ אותו על כך - ובוודאי לא על כך שהוא מפריש כספים לקופת פיצויי פיטורין. הקופה הזו היא בבעלות המעביד, מה שאיפשר לו להימנע מלשלם את הכספים הצבורים בה לעובד במקרה של התפטרותו. כך קרה שעובדים מתפטרים איבדו בבת אחת שליש מהחיסכון הפנסיוני שחשבו שצברו.

לכן, החל ב-2010 תבוטל קופת הפיצויים הנפרדת. הפיצויים יופרשו לחשבון הפנסיה הכללי של העובד, מה שאומר כי כספי הפיצויים - כמעט בכל המקרים - יישארו בחזקת העובד, וייהפכו לחלק בלתי נפרד מהחיסכון הפנסיוני שלו.

ואגב, הזכות של העובד למשוך פיצויים אינה מתבטלת בגלל פנסיית החובה. עובדים בשכר נמוך יוכלו, בעת הפרישה, למשוך את הפיצויים שלהם כמשיכה הונית חד-פעמית - גם אם כתוצאה מכך הקצבה שתשולם להם לא תגיע למינימום הנדרש של כ-4,000 שקל.

השוואת תנאי המיסוי על כל אפיקי הפנסיה מבטלת את העידוד שהעניקה המדינה לרכישת ביטוחים נלווים לחיסכון הפנסיוני - ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח חיים (ביטוח שארים). אין דרך אחרת להסביר את העובדה שחיסכון דרך קופת גמל, שאינו כולל ביטוחים, נהנה מעתה מאותה הטבת מס כמו פוליסות ביטוח חיים או קרנות פנסיה, ששני הביטוחים הנלווים מובנים בהן אוטומטית.

על אף זאת, אין הכוונה של האוצר להפסיק לתמרץ רכישת ביטוחים נלווים לפנסיה. להיפך, באוצר מודאגים מכך שהיקף רכישת הביטוחים הנלווים אינו גבוה מספיק, והפתרון שלהם הוא הורדת מחירם באמצעות הגדלת התחרות עליהם. לשם כך פירק האוצר את חבילת הפנסיה המקובלת למרכיביה: חיסכון לחוד וביטוחים נלווים לחוד. הפירוק, אגב, חל רק על החבילה של פוליסות ביטוחי החיים. קרנות הפנסיה ימשיכו להימכר כחבילה אחת.

פירוק החבילה משמעה שהמבוטח יוכל לנהל את החיסכון הפנסיוני שלו במקום אחד (נניח בקופת הגמל המועדפת עליו), ולקנות את הביטוחים המשלימים במקום אחר (בחברת ביטוח שהציעה לו מחיר זול). ההערכה היא שכתוצאה מכך יתפתח שוק של ביטוחים נלווים, ומחירם יירד. ואגב, האוצר גם הגדיל את התקרה המותרת לרכישת ביטוח אובדן כושר עבודה - התקרה תוגדל ל-3.5% מההפרשות למבוטחים מבוגרים.

הדרישה כי החיסכון לפנסיה חייב להיעשות, קודם כל, כחיסכון לקצבה אינה רעיון חדש. הדרישה הזו הופנתה כלפי העצמאים כבר לפני שנה, ובעקבותיה הם נאלצו להפסיק לחסוך דרך קופות הגמל - המכשיר העיקרי שדרכו הם חסכו לפנסיה עד כה - מכיוון שבקופות גמל ניתן היה לחסוך עד כה רק לפנסיה הונית. הגירוש של העצמאים מקופות הגמל נהפך, בדיעבד, למיותר. ההנחיות החדשות מבטלות את ההבדלים בין חיסכון הוני לקצבתי, ומאפשרות לעצמאים לחסוך לפנסיה דרך קופות הגמל. לכן החל ב-2010, אחרי שלוש שנות גלות, יוכלו העצמאים לחזור לקופות הגמל.

החזרה לקופות הגמל תצטרך להיות לפי הכללים החדשים שקבע האוצר - משמע, החובה לקצבה מינימלית של כ-4,000 שקל בחודש, ותקרת קצבה המזכה בהטבות מס בגיל הפרישה של 6,000 שקל. פרט לכך אין כל שינוי בתקרות הטבות המס שחלות על העצמאים כיום (בעת ההפקדה לפנסיה) - עד פעמיים השכר הממוצע במשק. על העצמאים אין גם חובה לחסוך לפנסיה - פנסיית חובה אינה חלה עליהם.
________

* פנסיית קצבה - פנסיה שמשולמת כתשלום חודשי החל בפרישה מהעבודה ועד לתום החיים, לעומת ביטוח הוני לפנסיה שמשולם כסכום חד-פעמי מיד עם הפרישה לגמלאות.

* ביטוח חיים הוני - ביטוח לפנסיה שמשולם כסכום חד-פעמי מיד עם הפרישה לגמלאות.

1. פנסיית חובה לכל עובד בישראל - גם אם הוא מלצר שעובד בעבודה זמנית.

2. חובת חיסכון לפנסיה בדרך של קצבה - עד לקצבה מינימלית של 3,500-4,000 שקל בחודש.

3. הבחירה בין קבלת תשלומי הפנסיה דרך קצבה חודשית או בתשלום הוני חד-פעמי תתקבל על ידי המבוטח רק בגיל 65.

4. עד גיל הפרישה ניתן יהיה לחסוך לפנסיה, באופן שווה, באמצעות קופות גמל, ביטוחי חיים או קרנות הפנסיה.

5. הפטור ממס בעת ההפקדה לפנסיה יעלה לשיעור של 35%, גם בקופות גמל וביטוח חיים הוני.

6. תקרת הקצבה שעליה יינתן פטור ממס: 6,000 שקל בחודש.

7. לא יהיה שינוי בתקרות המזכות בפטור ממס בעת ההפקדה לפנסיה.

8. קופת הפיצויים מתבטלת - הפיצויים, דה פקטו, עוברים לרשות העובד.

9. ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח שארים יירכשו באופן נפרד מהחיסכון הפנסיוני.

10. העצמאים יוכלו לחזור ולחסוך דרך קופות הגמל, החל ב-2010.