מפלים תיירים בלי בושה

איתי ואשתו, האמריקאית, הגיעו לנופש בארץ הקודש - ארץ מולדתו של איתי. השניים עשו דרכם אל ים המלח וביקשו ללון שם במלון מג'יק נירוונה קלאב השייך לרשת מלונות פתאל. השניים הגיעו רק כדי לגלות שעובדת היותם תיירים מייקרת להם את השהות במלון ב-50%, ובמקום לשלם 215 דולר ללילה כפי שנדרש כל ישראלי, הם התבקשו לשלם 315 דולר.
איתי התרעם על המחיר תלוי הדרכון, ובישר לפקידת הקבלה כי יש בידו גם דרכון ישראלי וכי הוא היה מעוניין לשלם ככל ישראלי.

השיחה עם פקידת הקבלה קיבלה תפניות נוספות משום שישראלים אמורים לשלם גם מע"מ בעוד שתיירים לא משלמים, וישראלים מצופים לשלם בשקלים בעוד התיירים מצופים משום מה לשלם בדולרים – כל אלו נתונים ששינו שוב ושוב את העסקה השגרתית שניסה איתי לסגור. בתום דין ודברים ארוכים, שהגיעו לטונים לא נעימים לתייר הנופש, הסכימה הפקידה לעשות לו את "ההנחה".

הסיפור של איתי ואשתו אינו חדש. אפליית תיירים בתעריפים היא תופעה מוכרת בישראל, וכפי שהגיבו דוברי רשת פתאל למשמע הסיפור: "זהו סיפור עם זקן ארוך".

ניתן היה לחשוב כי כל נותני השירותים לתיירים פשוט מנצלים את אותם אנשים שאינם דוברי עברית ואינם מסוגלים לקרוא את המחירון, באם יש כזה, ולראות כי הם משלמים יותר מן המקומיים. אך מסתבר שלא שם נעוצה הבעיה.

בהתאחדות המלונות מסבירים כי "פערי המחיר בין תייר חו"ל לבין ישראלי נובעים מסיבות רבות, אשר על רובן אין למלונות השפעה, בין היתר: זמן ההזמנה לתייר מחו"ל - מטבעו ארוך מזה של הישראלי, וייעשה חודשים מראש. ככל שהזמן מתארך – יכולת הגמישות במחיר יורדת. המחירונים לחו"ל נקבעים במט"ח, שינויי שערי החליפין המתחוללים במהלך השנה, עשויים ליצור ביום התשלום פער בין מחיר לישראלי המשלם בשקלים לתייר המשלם במט"ח מומר לשקלים.

"כמו כן, המחירונים לחו"ל מועברים לגורמי השיווק והם מתפרסמים בחוברות ובאמצעי פרסום לשנה, ואו לעונה מראש. הסוכנים וגורמי השיווק מוסיפים למחירי המלונות עמלות ותוספות שונות, אשר עלולים ליצור פערי מחיר משמעותיים שעה שלמלונות אין כל שליטה על העמלות והתוספות. בנוסף, המבצעים לתיירים מחו"ל, מוגבלים להטבות הקשורות לאורך השהות, או לבחירה בעונת השנה".

בהתאחדות המלונת מוסיפים, כי "בניגוד למחירים הפורמלים המתפרסמים עבור תיירים, המחירים לישראלים מתבססים בעיקרון על עונתיות. לעתים המחירים משתנים תוך כדי העונה על פי נתוני ביקוש, על בסיס תחרות חופשית ובטווח זמן קצר.

"בזכות כושר התגובה המיידי של הישראלי, ניתן להפעיל מבצעי מכר אד הוק, "הדקה ה-90", אשר יוצרים פער מחיר. לא ניתן לבצע מבצעים אלו בחו"ל, בגין זמן ההזמנה והשיווק הנדרש".

תשובה זו של התאחדות המלונות יכולה להפיס את דעתו של תייר שהזמין מקומות מראש, וגילה בדיעבד כי יכל להשיג מחירים טובים יותר בדלפק.

אך סיפורו של איתי, מיודענו, אינו כזה, שהרי הוא ואשתו הגיעו אל דלפק המלון וביקשו חדר ללילה. על כן מדוע בכל זאת שלפה הפקידה את "מחירון התיירים"?

דוברי רשת פתאל הנפיקו תשובה לקונית המסבירה פערי מחירים כפי שהסבירה התאחדות המלונות, אך לא נתנה תשובה מספקת למקרה הספציפי.

מהתאחדות המלונות נמסר כי הפיצו כבר לפני מספר חודשים למלונות נייר הממליץ מפורשות להימנע משוני במחיר על בסיס אזרחות, או ארץ מוצא, ללקוחות המזמינים ישירות מהמלון (בדלפק הקבלה, בטלפון, או בעזרת האינטרנט). מתוקף תפקיד ההתאחדות, כל שהיא יכולה לעשות הוא - להמליץ.

רוחנו לא קצרה ופנינו למשרד התיירות. שהרי אם לגוף כלשהו צריכה להיות השפעה הרי הוא הגוף הסטטוטורי. ולמרבה הפלא גם שם השיבו את פנינו ריקם. דובר משרד התיירות אמציה בר משה מסר, כי הקו המנחה את משרד התיירות ואת גישתו הוא שמירה על אחדות מחירים כלפי תיירים ומקומיים כאחד, אבל אין חוק בנושא. מאחר שנסיבות ההזמנה במלונות משתנות מאדם לאדם, כך גם התעריפים בהתאם - ו"אין אפשרות לאכוף את האחידות", אמר דובר המשרד, "אומנם באשר לתעריפי מוניות יש חובה להפעיל מונה ובכך למנוע ניצול של נוסעים, אך באשר למלונות ושכמותם אין דרך לשמור על מחיר קבוע".

כדוגמה נתן הדובר הזמנות של ועדי עובדים המקבלים תעריף שונה מן התעריך הרגיל, והזמנות מבעוד מועד יתומחרו אחרת מהזמנות של הדקה ה-90.

מתוך האמור ניתן להבין שמשרד התיירות משה ידיו מן הסוגיה והוא אף לא מנסה לאכוף את מדיניותו המוצהרת. לכל היותר, ייתכן שיפעל נקודתית פר תלונה. בינתיים אנו מצטיירים כמדינה המנצלת את תייריה - זאת מביניםגם דוברי האנגלית.