האנטי-אירוע של השנה מתרחש הבוקר. 459,581 בעלי זכות בחירה להסתדרות החדשה יתבקשו להגיע לאחת מבין 1,297 הקלפיות ולהצביע בעד הרשימה שלהם לוועידת ההסתדרות, ובעד המועמד שלהם ליו"ר ההסתדרות. הבחירה שלהם, יש לציין, לא תהיה קשה במיוחד. הם יכולים לבחור אחד מבין שני מועמדים ליו"ר ההסתדרות, או אחת מתוך ארבע רשימות לוועידת ההסתדרות, וגם זה הרבה.
עד לפני כחודש הרושם היה שלבחירות בהסתדרות תרוץ רשימה אחת תחת יו"ר אחד - רשימת עוגנים בראשותו של עופר עיני. עד לפני חודש, כלומר, חשב עיני, ואתו כל הסיעות החברות בהסתדרות, כי האירוע הזה ששמו בחירות אחת לארבע שנים הוא מיותר, וניתן לדלג עליו באמצעות יצירת קואליציה שתקיף את כל סיעות הבית.
סכסוך פנימי בתוך סיעת הליכוד, שגרם לכך שהסיעה פרשה מהקואליציה עם עיני והציבה מועמד משלה ליו"ר ההסתדרות, מנע את האחדות מקיר לקיר. לכן, בעל כורחה נאלצה הנהגת ההסתדרות לקיים את הבחירות, וכמי שכפאה השד היא מגיעה גם הבוקר לפתחן. מבחינת הנהגת ההסתדרות האירוע כולו הוא בבחינת בזבוז של מיליוני השקלים המושקעים בפרסום הבחירות וביום הבחירות עצמו. התוצאה הרי ידועה מראש - עיני ייבחר ליו"ר וגם יובטח לו רוב בוועידה - ובכל מקרה היא חסרת משמעות. מבחינתו של עיני, ההסתדרות צריכה להיות נטולת פוליטיקה, ואם אין צורך בפוליטיקה - אין גם צורך בבחירות.
עיני מתכוון בכך, כמובן, כי הפוליטיקה הלאומית אינה רלוונטית לשיקולי הניהול של ארגון עובדים, ולכן אין צורך בה בתוך ההסתדרות פנימה. דוברו אפילו גורס בשמו כי השיקולים הפוליטיים הם שפגעו כל השנים בתפקודה של ההסתדרות, "כי למה שישראל ביתנו וחד"ש יסרבו לשתף פעולה בנוגע לזכויות עובדים רק בגלל שאחד מהם נתפש כשונא ערבים". רק שבכך עיני מצמצם את המונח פוליטיקה להגדרה הצרה, המתאימה לצרכיו. פוליטיקה היא אמנם הוויכוח אם צריך לסגת מהשטחים או אם לאו, אבל היא גם הוויכוח מה צריכה להיות המדיניות של ארגון עובדים, ואם הגוף הייצוגי של העובדים בישראל מנהל היטב את ענייניהם.
הסתדרות ללא משמעות
האנטי-אירוע של הבחירות להסתדרות מעיד יותר מכל כי התשובה לכך היא לא. הגוף הייצוגי של העובדים בישראל אינו מתנהל כמו שצריך, והראיה שהעובדים כלל אינם מודעים לבחירות הנערכות, ואם הם מודעים - ספק אם הם מתעניינים מספיק כדי לטרוח ולהצביע.
פיחות מעמדה של ההסתדרות, שאפילו הבחירות אליה הופכות לאירוע מיותר, נובע משתי התפתחויות סותרות. האחת, העובדה שהמדינה נכנסה במידה רבה בנעלי ההסתדרות, והיא כיום המגן העיקרי של זכויות העובדים באמצעות חקיקת חוקי עבודה: שכר מינימום, זכויותיה של עובדת הרה, דמי אבטלה, ובקרוב גם פנסיה - הזכויות החשובות ביותר של העובדים מוסדרות כיום על ידי המדינה, ובכך הן מייתרות במידה רבה את הצורך בארגון עובדים ייצוגי.
ההתפתחות השנייה, ההפוכה, היא שההסתדרות לא השכילה להפוך עצמה לגורם מוביל בהגנה על זכויות העובדים, באותם מקומות שבהם ההגנה על הזכויות האלה נותרה פרוצה בידי המדינה. תחת הכסות של מדינת רווחה מתקדמת, ישראל נטשה את העובדים החלשים ביותר בקרבה - עובדי הקבלן, שההגנה החוקית עליהם היא מינימלית, וגם למינימום הזה הם לרוב אינם זוכים. חוקי המדינה, בכל הקשור להעסקת עובדי קבלן, מופרים ברגל גסה, בחלק גדול מהמקרים אף בידי המדינה עצמה.
לא רק עובדי הקבלן. גם העובדים המבוגרים בישראל נחשפים למלוא אכזריותו של שוק העבודה, הנוטה להפלות לרעה עובדים מבוגרים ולהימנע מלהעסיק אותם. האפליה נגד עובדים מבוגרים מתחילה לעתים אפילו בגיל 45.
לפנסיה דאג האוצר
נקודות התורפה של שוק העבודה הישראלי גלויות לעין, אבל ההסתדרות אינה מרימה את דגל המאבק בהן. לא שמענו בשנה האחרונה את עיני מאיים להשבית את המשק אם לא יוגדל תקציב הפיקוח על אכיפת חוקי העבודה בישראל ב-100 מיליון שקל. לא ראינו אותו מוביל מאבק להגנה על זכויות עובדי הקבלן, פרט להתעקשות של ההסתדרות על החוק לפיו עובדים זמניים בשירות המדינה ייהפכו לקבועים בתוך תשעה חודשים - חוק של הסתדרות, המאגדת את העובדים הקבועים בשירות המדינה תחתיה, יש אינטרס ישיר בו. גם לא ראינו את ההסתדרות משדלת את המדינה לפעול למתן תמריצים להעסקת עובדים מבוגרים - במטרה להתגבר על כשל השוק נגדם.
אפילו את המהלך החשוב האחד בהגנה על זכויות העובדים החלשים - הקניית פנסיית חובה - עשתה ההסתדרות תחת לחצו של האוצר - שדרש זאת ממנה - ועשתה זאת רע במיוחד. הסכם הפנסיית החובה שההסתדרות והמעסיקים הגיעו אליו הוא הסכם כל כך רע, שייטב לעובדים כבר בלעדיו.
כן שמענו, מאידך, את ההסתדרות משביתה את המשק בגלל שהאוצר העז, שומו שמים, לפתוח את השירות שמגיש בנק יהב לעובדי המדינה לתחרות. כן ראינו את ההסתדרות נחלצת להגן על הוועד הפרוטקציוניסטי של עובדי הנמלים, המתמחה בעיקר בהעסקת מקורבי העובדים בנמל. עם סדר עדיפות שכזה, קשה להתפלא כי ההסתדרות הפכה את עצמה ללא רלוונטית.