אלי אוזן מבקש לעכב הליכי הוצאה לפועל נגדו: "מבקשים למכור את בית מגורי בקיסריה"

אלי אוזן, לשעבר מבעליה של קבוצת נגה אלקטרוטכניקה שקרסה והותירה אחריה חובות בסך 800 מיליון שקל, ואשתו דבורה, עירערו לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שקבע שהליכי ההוצאה לפועל נגד בני הזוג ימשכו כסדרם.



במקביל, הגישו בני הזוג בקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין, בה הם טוענים כי "לנוכח תוצאותיו המעשיות הבלתי הפיכות הקשות של פסק הדין במידה שימומש, ואשר יוביל לאובדן בית מגוריהם של בני הזוג ו/או עיקול מיטלטליהם", יש לעכב את ביצוע פסק הדין, ולכל הפחות את עיכוב ביצועו כלפי דבורה.



לטענתם, בעקבות התמוטטותה של קבוצת נגה, הם חבים לנושים עשרות מיליוני שקלים, כאשר הנכסים היחידים המצויים כיום בבעלותם הם שני בתים בקיסריה, שאחד מהם הוא בית מגוריהם.



לפני כחודש קיבלה השופטת דניה קרת-מאיר תביעה שהגישה חברת תבל נכסים והשקעות נגד אוזן ואשתו, שהחלה בהתנגדות לביצוע שטר שהגישו הנתבעים. הצ'ק נשוא התביעה היה על סך 4.2 מיליון שקל שנתן אוזן לחברת תבל, ונמשך מחשבון בני הזוג, ועליו נחזות להיות שתי חתימות.



לפי הנטען בבקשה, לרשות תבל, בקופת הכינוס עומד סכום של 1.6 מליון שקל, ובעתיד אף יתכן ויעמוד לרשותה סכום נוסף של קרוב למיליון שקל, ובסך הכל למעלה ממחצית סכום השיק, ולפיכך מדובר בכספים מובטחים עבור תבל שאין חשש כי יאבדו. עוד הם טוענים כי אם לא ינתן לפחות עיכוב ביצוע חלקי, כי אז מימוש פסק הדין יתאפשר רק באמצעות מימוש בית מגוריהם, ולפיכך מדובר בתוצאה קשה וחמורה.



השופטת קרת-מאיר קבעה כי על פי עסקת היסוד - הסכם הביטול שבין הצדדים - התחייבו בני הזוג למסור לקבוצת דהן המחאה של אוזן ואשתו על סך 4.2 מיליון שקל. בני הזוג חתמו על ההסכם, ובמעמד חתימת ההסכם מסר אוזן צ'ק עליו מופיעות לכאורה שתי חתימות. היא פסקה כי יש לראות בחתימתו של אוזן כאשר חתם את החתימה השנייה והנפרדת על גבי הצ'ק כחתימה בתוקף הרשאה מטעם אשתו. קרת-מאיר קבעה כי התוצאה היא כי דבורה אוזן חייבת על פי השטר, וכי הליכי ההוצאה לפועל נגד שניהם יימשכו כסדרם.



בערעור שהוגש לאחרונה לעליון טוענים בני הזוג, באמצעות עוה"ד שמוליק קסוטו ואיריס אדרי, כי משקיבל המחוזי את טענת אוזן כי האחים דהן הפרו התחייבותם בהסכם הביטול, לא היה מנוס מקבלת עמדתו לפיה הוא היה רשאי לבטל את הסכם הביטול ובמסגרת זו אף את פירעון השיק שניתן במסגרתו.



(א 2722/04; בש"א 10157/07)